פתיחת התפריט הראשי

משלי יד ד: "בְּאֵין אֲלָפִים אֵבוּס בָּר, וְרָב תְּבוּאוֹת בְּכֹחַ שׁוֹר."

תרגום מצודות: באין אלפים (בהעדר הבָּקָר), יהיה האבוס (אוצר התבואה) ברור ונקי, רוצה לומר: במקום שאין תלמידי-חכמים, אין הוראה מצויה; והרבה תבואות באה ע"י כח השור כי יחרוש בשדה, רוצה לומר: המקבל עליו עול תורה כשוֹר לעול, ימצא על ידו תורה הרבה.

תרגום ויקיטקסט: כשאין שוורים שנמצאים בתהליך של אילוף והכשרה - האבוס בר (נקי), כי שוורים שאינם עובדים צורכים פחות אוכל; ולמרות זאת כדאי להשקיע באילוף שוורים, כי אפשר להשיג שפע רב של תבואות בכוח החרישה של כל שור.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יד ד.


דקויותעריכה

באין אלפים אבוס ברעריכה

אלפים הם שוורים מאולפים = שוורים הלומדים לחרוש.

המילה בר היא דו משמעית -

  • בר = נקי, כמו ב(תהלים כד ד): "נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב"*, ברור;
  • בר = דגן למאכל, כמו ב(בראשית מה כג): "וּלְאָבִיו שָׁלַח... בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן".

בכל מקרה משמעותה של המילה חיובית, ולכן קשה להבין את תפקידה בצלע הראשונה של הפסוק, שהיא לכאורה שלילית - "באין אלפים". המפרשים פירשו בכמה דרכים:

1. בר = נקי, ובהרחבה, הניקיון מציין מחסור וריקנות. כלומר, כשאין אלפים - אפילו האבוס של הבהמות ריק מאוכל, "שאפילו תבן אין מצוי בבית" (רש"י, וכן הגר"א, מצודות).

- אמנם נקיון מסמל מחסור גם ב(עמוס ד ו): "וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָכֶם נִקְיוֹן שִׁנַּיִם בְּכָל עָרֵיכֶם, וְחֹסֶר לֶחֶם בְּכֹל מְקוֹמֹתֵיכֶם; וְלֹא שַׁבְתֶּם עָדַי נְאֻם ה'", אולם שם נראה שהנביא מדבר בציניות*, וקשה להתאים משמעות זו לפסוק שלנו.

2. בר = דגן, והמילה אין בתחילת הפסוק מתייחסת גם למילה בר: כשאין אלפים - אין בר באבוס (מלבי"ם).

- אולם, קשה לקבל את הטענה שהכותב השמיט דווקא את המילה אין, ובכך גרם לכאורה להפיכת משמעותו של המשפט.

3. בר = דגן: כשאין אלפים - כשאין מאלפים את הבהמה, היא לא עובדת אלא רק עומדת כל היום ליד האבוס ואוכלת בר; אולם כשמאלפים את השור להפעיל את כוחו, להתאמץ ולא רק לאכול, משיגים רב תבואות - תבואות מסוגים רבים ושונים.

כך גם האדם: כאשר אינו מאלף ומחנך את עצמו, הוא שוקע בתאוות בהמיות, כמו בהמה האוכלת בר מן האבוס; אולם כאשר הוא מוכן להתאמץ ולהפעיל את כוחו, הוא זוכה לשפע רב של תבואות גשמיות ורוחניות (ע"פ גליה).

4. ולענ"ד, בר = נקי: הצלע הראשונה של הפסוק אכן מציינת תוצאה חיובית של "באין אלפים" - מי שאינו משקיע באלפים, ירוויח, כי האבוס שלו יהיה נקי, לא יצטרך להאכיל את אותם אלפים; אולם בטווח הארוך, ירוויח יותר אם ישקיע בהגדלת כוחם של השוורים.

מה שנכון לגבי בהמות-עבודה, נכון הרבה יותר לגבי עובדים אנושיים: כשחברה משקיעה באימון והכשרה של עובדים, היא אמנם "מבזבזת" זמן וכסף בטווח הקצר, אך מגדילה את הכנסותיה בטווח הארוך.

ורב תבואות בכוח שורעריכה

בָּר - בהיפוך אותיות - רָב; רָב תבואות הוא ניגוד של אבוס בָּר.

ככל שהשור משקיע כוח רב יותר בחרישה, כך הגרעינים ייטמנו עמו יותר, והתבואות יהיו רבות וגדולות יותר.

בתלמוד פירשו את הפסוק כמשל לתבואות שכליות: ככל שהלומד מתאמץ ומעמיק יותר בהבנת הנתונים ה'יבשים', כך בסופו של דבר יוציא יותר מסקנות מקוריות ומעניינות: "זאת אמר רב יוסף על עצמו: רבות יגעתי לגרוס ולשנן את השמועות כלשונן וכצורתן, לא הזדרזתי לפלפל במעט השמועות שהיו לי, ולא ניסיתי להשוות ביניהן, או למצוא ביניהן הבדלים, למרות שרק מזה רווה האדם נחת, אלא המשכתי לשנן ללא לאות עוד ועוד. עכשיו יכול אני להנות מפרי עמלי - להתענג ולהשתעשע עם חכמה רחבה ומקיפה, ולחדש דברים שהם וודאי אמיתיים, כי אני יודע שאין להם סתירה ממקום אחר..." (הרב חנוך גבהרד, שיעורים באגדות חז"ל על תלמוד בבלי סנהדרין מב.).




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/14-04