פתיחת התפריט הראשי

משלי יד לג: "בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה, וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ."

תרגום מצודות: בלב נבון - החכמה תמצא מנוחה, ולא יודיענה למי שאינו ראוי לה; ומעט החכמה אשר היא בקרב הכסילים - תודע לכל, כי מכריזה ברבים; "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא".

תרגום ויקיטקסט: בליבו של אדם נבון, החכמה נמצאת במנוחה - הנבון בטוח בחכמתו ואינו מרגיש צורך להוציא ולפרסם אותה בלי הרף; אולם בקרבם של אנשים כסילים, החכמה נמצאת "על קוצים", הם לחוצים להודיע ולפרסם בכל הזדמנות את מעט החכמה שלהם.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי יד לג.


דקויותעריכה

בקרב כסילים תיוודעעריכה

מה ייוודע בדיוק?

1. החכמה המעטה, שבקרבם של כסילים, כביכול תיוודע במהירות, כי הכסילים ימהרו לפרסם אותה כדי . אולי הם פוחדים שישכחו, אולי הם רוצים לזכות בכבוד. אולם בלב נבון תנוח חכמה = בליבו של אדם נבון החכמה יכולה לנוח - הוא אינו חושש שישכח את מה שהוא יודע, כי הוא יכול תמיד לפתח הכל מחדש; הוא אינו לומד חכמה כדי לקבל כבוד ולכן אין לו צורך דחוף לפרסם את חכמתו.

- יש שפירשו, שהכוונה לא דווקא לכסילים, אלא גם לחכמים שיש להם רגשי נחיתות, למשל: "בלב נבון תנוח חכמה - זה תלמיד חכם בן תלמידי חכמים, ובקרב כסילים תודע - זה תלמיד חכם בן עמי הארץ. אמר עולא: היינו דאמרי אינשי 'אסתירא בלגינא - קיש קיש קריא'" (בבלי בבא מציעא פה:; מדרש משלי).

2. החכמה שאין בקרבם של כסילים תיוודע - "תודע שאינה בקרבם, כי כל רואיהם יכירום במעשיהם כי כסילים הם ואין בהם תבונה" (רמב"ן על ויקרא כ יז).

3. החכמה של הנבון תיוודע כאשר הוא נמצא בין כסילים; הנבון נודע גם בלי לדבר, כדברי (קהלת ח א): "... חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו, וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא". הוא לא צריך לדבר דברי חכמה כדי שיבדילו בינו לבין הכסילים; גם כשהחכמה נחה בליבו, חכמתו נודעת ומבדילה בינו לבינם (ר' יונה).

הקבלותעריכה

1. המילה תיוודע מזכירה את מעשיו של גדעון בעיר סוכות, (שופטים ח טז): "וַיִּקַּח אֵת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים, וַיֹּדַע בָּהֶם אֶת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת". לפי חלק מהמפרשים, השורש "ידע" בספר שופטים מציין גם ייסורים כמו דקירות של קוצים, וייתכן שזו משמעותו גם בפסוק שלנו: בקרבם של הכסילים, החכמה היא "על קוצים", הכסילים מרגישים שהם חייבים להודיע ולהוציא החוצה את מעט החכמה שיש להם, ולא יכולים להתאפק.

2. רעיון דומה מובע בפתגם העממי המופיע בתלמוד "איסתרא בלגינא - קיש קיש קריא" (עולא, בבלי בבא מציעא פה:; מדרש משלי): מטבע אחד בכד עושה הרבה רעש, בעוד שכד מלא מטבעות הוא שקט (ראו רש"י על הפסוק).

3. בפסוקנו נאמר שבליבו של הנבון יש חכמה, אבל ההיפך לא נאמר - לא נאמר שבליבו של החכם יש תבונה; מכאן אפשר להסיק שהתבונה היא כישרון מתקדם יותר; ראו התבונה מכילה את החכמה.




דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mj/14-33