פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גַּם לְרֵעֵהוּ יִשָּׂנֵא רָשׁ וְאֹהֲבֵי עָשִׁיר רַבִּים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גַּם־לְ֭רֵעֵהוּ יִשָּׂ֣נֵא רָ֑שׁ
  וְאֹהֲבֵ֖י עָשִׁ֣יר רַבִּֽים׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם לרעהו ישנא רש" - אפילו לשושביניו ואוהביו גם לשון אפילו

"ישנא רש" - עם הארץ שאינו יודע לנהוג כשורה

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גם לרעהו ישנא רש". הנה האיש העני בממון או בדעת יהיה שנוא גם לרעהו ואמנם אוהבי עשיר בממון או בדעת הם רבים כי במתן הממון יקנה לו האדם אוהבים או במתן החכמה גם כן:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(כ-כא) "גם לרעהו ישנא רש, בז לרעהו חוטא", אמר הגם שהטבע הוא שהאהבה תהיה בין הדומים, ראינו ההפך שהרש ישנא לרעהו הרש, ויאהבו את העשיר, וזה נגד חקי החכמה שצריך לאהוב את הענוה והשפלות ולעשות חנינה ולתת חן לענוים, ולשנוא הגאות, וזה שונא הרש מצד היותו עני ונדכא, עז"א "הבז לרעהו" הרש הוא "חוטא", שהחטא הוא המחטיא חקי החכמה, "והמחונן ענוים" הוא לו "לאושר" הנפש, שתלמד אהבת הענוה ושנאת הגאוה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גם לרעהו" - לעני כמותו, עם כי הדרך להיות אוהבים בשוים בדבר מהדברים.

"רבים" - בין עניים בין עשירים.

<< · מ"ג משלי · יד · כ · >>