פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת
  וַ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יכתירו דעת" - יעשוהו כתר לראשם וסוף

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי יד יח): "נחלו", (משלי יד יט): "שחו" - שנים דבקים:

"נחלו" - כלומר האולת היא נחלתם; "יכתירו" - יקנו כתר הדעת, ויעלו לגדולת החכמים.

על כן:

"שחו רעים", שהם הפתאים, "לפני" הערומים, שהם "טובים";

"ורשעים... וצדיקים" - כפל הדבר.

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נחלו פתאים". הנה הפתאים נחלו אולת כי הם בלתי מעיינים בדרכים איך יגיעו אליו אבל במהירות יפותו לזה ואמנם החכמים ימתינו שימצאו הדעת ר"ל שיעיינו בהתישבות גדול ונפלא כדי שיתברר להם מה שראוי לעשותו ואיך יתישרו להגיע אליו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נחלו פתאים אולת", כבר בארתי שהפתי יאמין לכל דבר, והוא יפותה מן הכסילים ואוילים, כיונה פותה, והוא מקבל האולת והספיקות בדרך נחלה, כיורש שנוחל מאחרים כן מקבל מן האוילים ולא ידע מה ולא יבחין כלל, אבל "הערומים" הם הפך הפתאים הם בוחנים על כל דבר ואינו עושה דבר אך בידעו היטב מה ולמה יעשה, והגם שאינם חכמים ונבונים "יכתירו דעת", הדעת הוא כתר לראשם, ומוכתר מהם לא יעשו בלא דעת, כמ"ש למעלה:


ביאור המילות

"פתאים". מובדלים מן כסילים ואוילים, שהאויל ממציא האולת והספיקות מלבו, והכסיל אין בו אולת רק שאוחז באולת במרמה כנ"ל (פסוק ח'), אבל הפתי מקבל האולת מאחר ונפתה אחריו, כמי שיורש נחלה שלא קנה אותה מעצמו, והערום הפך הפתי כנ"ל (א' ד'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יכתירו" - אוחזים בדעת, ועושים אותה כתר לראשם ויתפארו בה.

"נחלו" - ר"ל אוחזים באולתם כאדם בנחלתו.

<< · מ"ג משלי · יד · יח · >>