מ"ג משלי יד יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נָחֲלוּ פְתָאיִם אִוֶּלֶת וַעֲרוּמִים יַכְתִּרוּ דָעַת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נָחֲל֣וּ פְתָאיִ֣ם אִוֶּ֑לֶת
  וַ֝עֲרוּמִ֗ים יַכְתִּ֥רוּ דָֽעַת׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"יכתירו דעת" - יעשוהו כתר לראשם וסוף

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

(משלי יד יח): "נחלו", (משלי יד יט): "שחו" - שנים דבקים:

"נחלו" - כלומר האולת היא נחלתם; "יכתירו" - יקנו כתר הדעת, ויעלו לגדולת החכמים.

על כן:

"שחו רעים", שהם הפתאים, "לפני" הערומים, שהם "טובים";

"ורשעים... וצדיקים" - כפל הדבר.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"נחלו פתאים". הנה הפתאים נחלו אולת כי הם בלתי מעיינים בדרכים איך יגיעו אליו אבל במהירות יפותו לזה ואמנם החכמים ימתינו שימצאו הדעת ר"ל שיעיינו בהתישבות גדול ונפלא כדי שיתברר להם מה שראוי לעשותו ואיך יתישרו להגיע אליו:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מצודת דוד

"יכתירו" - אוחזים בדעת, ועושים אותה כתר לראשם ויתפארו בה.

"נחלו" - ר"ל אוחזים באולתם כאדם בנחלתו.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


"נחלו פתאים אולת", כבר בארתי שהפתי יאמין לכל דבר, והוא יפותה מן הכסילים ואוילים, כיונה פותה, והוא מקבל האולת והספיקות בדרך נחלה, כיורש שנוחל מאחרים כן מקבל מן האוילים ולא ידע מה ולא יבחין כלל, אבל "הערומים" הם הפך הפתאים הם בוחנים על כל דבר ואינו עושה דבר אך בידעו היטב מה ולמה יעשה, והגם שאינם חכמים ונבונים "יכתירו דעת", הדעת הוא כתר לראשם, ומוכתר מהם לא יעשו בלא דעת, כמ"ש למעלה:

ביאור המילות

"פתאים". מובדלים מן כסילים ואוילים, שהאויל ממציא האולת והספיקות מלבו, והכסיל אין בו אולת רק שאוחז באולת במרמה כנ"ל (פסוק ח'), אבל הפתי מקבל האולת מאחר ונפתה אחריו, כמי שיורש נחלה שלא קנה אותה מעצמו, והערום הפך הפתי כנ"ל (א' ד'):
 

הגאון מווילנה

לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"נחלו פתאים אולת", העניין כי שלשה שותפים באדם, הקב"ה אביו ואמו, ומהם באים לאדם תרין עטרין וצרין אחסנתין. והנחלה הן סוד בי"ת והון הן סוד תורה ומצוות ח"ב והתרין עטרין הוא סוד הדעת והוא חלק מהקב"ה שנותן לו דע והשכל שיודע מעצמו. וזהו שנאמר צדיקים יושבים ועטרותיהן בראשיהן וזהו נחלו פתאים אולת שלהפתאים אפילו הנחלה שלהם אולת שהאולת הוא ירושה שלהם. "וערומים יכתירו דעת", ערום הוא הפך פתי, כמו שכתבתי למעלה, הם יכתירו דעת כלומר שמעטרין ומכתירין את מה שיודעים בעצמן וגם שמעטרין את עצמן בהדעת שלהם כמו שנאמר 'ועטרותיהן בראשיהן' והן סוד התרין עטרין. ומפני שהדעת מקורו בכתר כידוע, לכן אמר יכתירו דעת.

<< · מ"ג משלי · יד · יח · >>