פתיחת התפריט הראשי

חג השבועותעריכה

קריאת התורה לחג השבועותעריכה

מנהג אשכנז לקרוא את מגילת רות מיד לפני קריאת התורה בחג השבועות. בחו"ל קוראים אותה ביום השני.

קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר שמות, פרשת יתרו.

הפסוקים לקריאת התורה יהיו כאן

מפטיר לחג השבועותעריכה

קריאת התורה למפטיר בספר התורה השני מתוך ספר במדבר, פרשת פינחס.

הפסוקים לקריאת המפטיר יהיו כאן

הפטרה לחג השבועותעריכה

הפטרת חג השבועות (היום הראשון לבני חוץ לארץ): מעשה המרכבה.

  • אשכנזים וספרדים ואיטלקים: "ויהי בשלשים שנה..." (יחזקאל א א) עד "...ואראה ואפול על פני, ואשמע קול מדבר" (א כח).
  • תימנים ממשיכים לקרוא עד "...ואשמע את מִדַּבֵּר אלי" (ב ב).
  • תוספת חתימה בת פסוק אחד לכל העדות: "ותשאני רוח, ואשמע אחרי קול רעש גדול: ברוך כבוד ה' ממקומו" (ג יב).
  • ברוב העדות עיקר ההפטרה הוא הפרשה הראשונה בספר יחזקאל. התימנים ממשיכים לקרוא עוד פרשה קטנה בת שני פסוקים, שהיא תחילת הנבואה על שליחותו של יחזקאל.
  • בקהילות רבות נהוג שלמפטיר ולהפטרה זו עולה הרב או אחד מחשובי הקהל.

פסוקי ההפטרה יהיו כאן

יום טוב שני של גלויותעריכה

קריאת התורה ליום טוב שניעריכה

מנהג אשכנז בחו"ל לקרוא את מגילת רות מיד לפני קריאת התורה ביום השני של חג השבועות.

קריאת התורה בספר התורה הראשון מתוך ספר דברים, פרשת ראה. בשבת מתחילים כאן ("עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר") וביום חול מתחילים "כׇּל־הַבְּכוֹר".

הפסוקים לקריאת התורה יהיו כאן

מפטיר ליום שניעריכה

ביום טוב שני של גלויות קורא המפטיר כמו ביום הראשון.

הפטרה ליום טוב שניעריכה

הפטרת יום שני של שבועות לבני חוץ לארץ: תפילת חבקוק.

  • אשכנזים ואיטלקים: "תפילה לחבקוק הנביא על שגיונות..." (חבקוק ג א) עד סוף הספר: "...ועל במותי ידרכני, למנצח בנגינותי" (ג יט).
  • ספרדים ותימנים מתחילים פסוק אחד לפני: "וה' בהיכל קדשו, הס מפניו כל הארץ..." (ב כ) ומסיימים בסוף הספר כמו האשכנזים והאיטלקים.
  • האשכנזים נוהגים לקרוא את הפיוט "יציב פתגם" בתוך ההפטרה ליום השני של שבועות, קודם "ה' שמעתי שמעך יראתי" (ג ב).‏[1]
  • חסידי חב"ד ועוד מקצת האשכנזים קוראים מהפסוק "וה' בהיכל קדשו..." כמו הספרדים והתימנים.
  • הפטרת האשכנזים והאיטלקים כוללת שתי פרשות שלמות. הפטרת הספרדים והתימנים מתחילה בפסוק האחרון של הפרשה הקודמת.

פסוקי ההפטרה יהיו כאן

  1. ^ למידע על המנהג והפניות למקורות, ראו כאן.