קטגוריה:שמות כ ג
לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לֹֽ֣א־תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜͏ַחַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְ/ךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙׀ וְ/כָל־תְּמוּנָ֡֔ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּ/שָּׁמַ֣֙יִם֙׀ מִ/מַּ֡֔עַל וַֽ/אֲשֶׁ֥ר֩ בָּ/אָ֖֨רֶץ מִ/תַָּ֑֜חַת וַ/אֲשֶׁ֥֣ר בַּ/מַּ֖֣יִם׀ מִ/תַּ֥֣חַת לָ/אָֽ֗רֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | לָא תַעֲבֵיד לָךְ צֵילַם וְכָל דְּמוּ דְּבִשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְדִבְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִבְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | לָא תַעַבְדוּן לְכוֹן צְלַם וְצוּרָא וְכָל דְּמוֹי דְּבִשְׁמַיָא מִלְּעֵיל וְדִי בְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִי בְמַיָא מִלְּרַע לְאַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
"פסל" - על שם שנפסל
"וכל תמונה" - תמונת כל דבר אשר בשמיםרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
וְכָל תְּמוּנָה – תְּמוּנַת כָּל דָּבָר אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם.
רשב"ם (כל הפרק)
לא יהיה לך וגו': שאני לבדי הוצאתיך:
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. יזהיר שלא נקבל עלינו לאלוה שום כח מן הכחות העליונים שהם המלאכים הנקראים אלהים ולא משאר כחות הכוכבים והמזלות ולא נאמין באחד מהם כלל. ומה שקראם אחרים אמרו בספרי על כי הם אחרים לעובדיהם. ד"א אחרים היום של זהב למחר של כסף למחר של עץ. והעיקר כי נקראו אחרים על שם שמקבלים כח מאחר ואין להם כח מעצמם. וזהו לא תשתחוה לאל אחר, לאל שמקבל מאחר אלא להקב"ה בלבד שהוא אלהי ישראל שאינו מקבל כח מאחר, וכן דרשו רז"ל ומבלעדי אין אלהים שלא קבלתי מלכותי מאחר.
על פני. על דרך הפשט על עצמי כמו (שמואל ב יז) ופניך הולכים בקרב. או יאמר על פני על המקום שאני פונה וזהו אזהרה על שום מקום בעולם לפי שהוא יתברך בכל מקום.
כתב הרמב"ן כי ענין ע"ג על שלשה חלקים יש עובדים למלאכים ויש עובדים לכוכבים ולמזלות כל צבא השמים ויש עובדים לשדים. תחלה החלו הקדמונים בעבודת המלאכים כי ידעו להם כח השררה על האומות, כענין שכתוב (דניאל י) שר יון ושר מלכות פרס, וכל אחד היה עובד לשר שלו שהוא ממונה עליו, והוא שכתוב בהקב"ה (דברים י) הוא אלהי האלהים, כי המלאכים נקראים אלהים והש"י אלהים עליהם וכן (תהלים צז) השתחוו לו כל אלהים, ואמר יתרו (שמות יח) כי גדול ה' מכל האלהים וכן אמרו רז"ל דקרו ליה אלהא דאלהיא. אחרי כן חזרו לעבודת הכוכבים והמזלות כל צבא השמים כי ידעו להם כח גדול ויכולת בשפלים והוא שכתוב (ירמיה ח) ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם, כי היו חכמים גדולים יודעים כח המזל כפי משטרו על הארץ שלהם והיו חושבים כי בעבודת הכחות ההם יגבר מזלם ויועיל להם. ואחרי כן חזרו לעבוד את השדים כענין שכתוב (דברים לב) אלהים לא ידעום חדשים מקרוב באו, ילעג להם הכתוב שהם זובחים גם לשדים שאינם אלוה כלל, שנאמר (שם) יזבחו לשדים לא אלוה, שאינם כמלאכים הנקראים אלוה אבל הם אלהים שלא ידעום אבותיהם, כלומר שלא מצאו בהם שום אלהות ושלטנות והם חדשים להם שלמדו לעשות כן מחדש מן המצריים המכשפים. ועל כן יזהיר לא יהיה לך אלהים אחרים שהם המין הראשון וזהו על פני כאשר רמזתי סודו, ע"כ.
ספורנו (כל הפרק)
"לא יהיה לך אלהים אחרים" אף על פי שתקבלו מלכותי, לא תעבוד זולתי כעובד לעבד המלך, על דרך את ה' היו יראים, ואת אלהיהם היו עובדים:
" על פני" שאין חולקין כבוד לעבדים במקום המלך, ואני בכל מקום על אופן אחד בשוה:כלי יקר (כל הפרק)
לא יהיה לך אלהים אחרים על פני. לפי שאמר אנכי ה' ושם המיוחד הוא לשון הויה לומר שהוא ית' תמיד בהוייתו הן בעבר הן בהוה הן בעתיד בכל הזמנים הוא היה הוה ויהיה בהווייה אחת, הוצרך לומר כאן לא יהיה לך כי אלו אינן בהוייתן והם משתנים, כי מצינו לרז"ל (פסחים כג) לשון יהיה מורה על בהווייתן יהיו על כן אמר כאן לא יהיה לך לומר שלא יהיו בהווייתן אלא הם משתנים ונעשו אחרים, הן מצד שכל עוד שהיא מזקנת היא מפסדת צורתה ובעיר צלמם תבזה, (תהלים עג.כ) הן מצד שמשתנים מן כסף לזהב ולעץ ולאבן, הן מצד שהם אחרים לעובדיהם צועקים אליהם ואינן נענין, על כן אמר לא יהיה לך והמופת על זה שהרי הם אלהים אחרים. ואמר על פני כבר אמרנו למעלה לומר דווקא בזמן שפני נשואות אליך אז לא יהיה לך אלהים אחרים אבל אם יגרום החטא שתהיו בהסתרת פנים אז בהכרח תעבוד אלהים אחרים, כמו שיעד משה בתוכחה (דברים כח.סד) ועבדת שם אלהים אחרים שפירושו מתוך שאתה מעלה מס לכומרי ע"ז מעלה הכתוב כאילו עבדם. 2 ד"א לפי שנראה להם ה' בהרבה פנים, על הים כגבור מלחמה ועל הר סיני כזקן יושב בישיבה, ושמא תאמר מאחר שנראתי בכמה פנים שהרבה רשויות יש ע"כ אמר על פני לשון רבים במשמע לומר שכל אותן הפנים הכל אחד המה
3 ד"א פני לשון כעס וחימה, שאם יאמרו כדרך שאמרו בימי יחזקאל נהיה כגוים וגו' ורצו לפרוק מעליהם עול מלכות שמים והשיב להם הקב"ה והעולה על רוחכם היו לא תהיה כי ביד חזקה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם (יחזקאל כלב–לג) לכך נאמר על פני כי באפי ובחמתי אמלוך עליכם אם תרצו לפרוק עול מלכותי מעליכם.אור החיים (כל הפרק)
לא תעשה לך פסל וגו'. צריך לדעת אחר אומרו לא יהיה לך וגו' ואפילו במחשבה מה צורך עוד לצוות על מעשה הפסילים, ואם לצוות על עשייתם אפי' לזולת אם כן לא היה לו לומר תיבת לך. עוד לא הי' לו לגמור אומר לא תשתחוה אם לא באה האזהרה אלא על מעשה אומן. עוד למה קרא לצלמים בשם פסל. עוד צריך לדעת למה הוצרך לומר פעם אחרת ה' אלהיך שהיה מספיק לומר כי אנכי אל קנא וחוזרים הדברים להמדבר בתחלה אנכי ה' אלהיך. עוד צריך לדעת למה הוצרך לתת טעם כי וגו' אל קנא הלא בלא טעם זה יתחייבו לקבל גזירת מלכו של עולם ברוך הוא:
ונראה שיכוין לומר איסור מין עבודה זרה חוץ מהמוזכר בפסוק לא יהיה לך, והוא כי יאמר אדם האמת כי ה' הוא האלהים וכל זולתו אין אבל לצד עוצם גדולתו תתמעט תכונת האדם והשגתו לדבר לפניו ולשאול פרטי שאלותיו כי אינו ממוסר גדר הכבוד שתבא בריה שפלה אפילה כמוני ותשאל שאלות מלפני המלך הגדול והנורא ולפעמים ירבה בפרטי צרכיו דקים ורבים ואיך יהיה לו כל כך עזות פנים להרבות לשאול דקדוקי השאלות, אשר על כן יתיעץ בדעת יצרו שיבחר לדבר דבריו לפני אחד ממשמשי עליון המשמשים לפניו במרום והוא יעזור לו גם יהיה אמצעי לדבר דבריו לפני המלך הגדול בדבר הגדול אם יצטרך ובאמצעות כן כבד יכבד את השמש ההוא ויברכהו וישתחוה לפניו בדרך כל הכבוד והמעלה שבזה יתרצה לשאת משאו עליו לעשות לו צרכיו. ודע כי טעות זה בה טעו רוב העובדים עבודה זרה כי יודעים הם שעובדים ללא אלוה אלא כדי שיהיה להם לאמצעי וכו' כנזכר, ובחינה זו לא יקרא לה שם אלוה אלא פסל כי הוא יודע כי לא אלוה הוא וזה הוא פסלותו שאין בו כח אלהי ופסולת הוא לפני העיקר שהוא הבורא עולם, או קראו פסל כי הוא עומד להתפסל כשיעבירנו ה' מממשלתו על ידי סיבה או על ידי סיבת זה המשתחוה לו שיהא גורם להתפסל על דרך אומרם ז"ל (איכה רבתי פ"ב) במעשה דור המבול שאמרו אנו משביעים לשרים הממונים וכו' וה' העביר ממשלת השרים כאומרו (ישעי' מ"ג) ואחלל שרי קודש. וצוה ה' גם על בחינה זו ואמר לא תעשה לך פסל פירוש הגם כי לך בעצמך בדעתך שהוא פסל אף על פי כן לא תעשהו לך וחזר ופירש מה הוא המעשה ואמר לא תשתחוה להם וגו' ואמר הטעם להאיסור כי אנכי ה' אל קנא פירוש מתקנא אני על הדבר הגם שיהיה בדרך זה. ולהבין תוכן הכוונה הנה מצינו לה' שהזכיר פרט זה של הקנאה בפרשת נשא (במדבר י"ד) דכתיב ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו וגו' הנה לפעמים יתקנא אדם באשתו על בנו ועל עבדו, וכבר ידעת כי ישראל בבחינת כלה הם כרמוז באורך בספר קודש קדשים שיר השירים, ומעתה כשישראל עושים להם בעלים הגם שלא ימרדו ולא יכחידו בבורא כי הוא אדון האדונים, השכל יחייב כי יתקנא הבעל. והמשל בזה אשת מלך כי תאהוב עבד מלך או בנו להכין דקדוקי פרטים הצריכה להם ותחבקהו ותנשקהו האם לא יתקנא המלך לדוקרה בחרב, כמו כן הדבר הזה, והמבחין אופן דביקות נפש עם בני ישראל עם הבורא בחפיצה בחשיקה בדביקה באהבה רבה ישיג התבוננות המושכל, והוא מה שאמר כי אנכי ה' אלהיך דקדק לומר אלהיך לרמוז האמור והוא סוד השראת שכינתו יתברך על ישראל וייחוד שמו והמשכיל יבין. ולזה תמצא כי אמר הכתוב (דברים ד יט) אשר חלק ה' וגו' לכל העמים כי העמים שריהם שרי מעלה והם המושלים בהם לא כן בני ישראל הוא מלכנו הוא שרינו הוא אלהינו ברוך הוא:
ובדרך רמז ירמוז אומרו לא תעשה לך פסל פירוש שלא יפסול את עצמו, כי בחטא האדם בעון עבודה זרה שהיא כנגד כל התורה כולה מטבעו נפסל ויוסר צלם אלהי דכתיב (תהלים ל"ט) אך בצלם יתהלך איש ולא יראו פניו למעלה ונכנס בגדר איסור לבני אל חי לבל יסתכלו בפניו כמאמר הנביא למלך ישראל (מ"ב ג') לולי פני יהושפט וגו':מדרש מכילתא (כל הפרק)
"לא תעשה לך פסל". לא יעשה לך גלופה, אבל יעשה לו אטומה? - תלמוד לומר "כל תמונה".
- לא יעשה לו אטומה, אבל יטע לו מטע? תלמוד לומר "לא תטע לך אשרה" (דברים טז כא).
- לא יטע לו מטע, אבל יעשה לו של עץ? תלמוד לומר "כל עץ".
- לא יעשה לו של עץ, אבל יעשה לו של אבן? תלמוד לומר "ואבן משכית" (ויקרא כו א).
- לא יעשה לו של אבן, אבל יעשה של כסף? תלמוד לומר "אלהי כסף" (שמות כ כ).
- לא יעשה לו של כסף, אבל יעשה לו של זהב? תלמוד לומר "ואלהי זהב".
- לא יעשה לו של זהב, אבל יעשה לו של נחשת, של בדיל, של עופרת? תלמוד לומר "ואלהי מסכה לא תעשה" (שמות לד יז).
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו כל סמל - תלמוד לומר "פן תשחיתון" וכו' (דברים ד טז).
- לא יעשה לו כל סמל, אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף? תלמוד לומר "תבנית כל בהמה" (דברים ד יז)וגו'.
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים? תלמוד לומר "כל רמש באדמה" (דברים ד יח).
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות? ת"ל "ופן תשא עיניך השמימה" (דברים ד יט).
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות מלאכים כרובים ואופנים וחשמלים? ת"ל "אשר בשמים".
- אי "אשר בשמים", יכול דמות חמה ולבנה וכוכבים? תלמוד לומר "ממעל" לא דמות כרובים לא דמות אופנים.
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות תהום וחשך? תלמוד לומר "ואשר במים מתחת לארץ" להביא את הבוביא דברי רבי עקיבא. ויש אומרים להביא את השברירים.
- כל כך רדף הקדוש ברוך הוא אחר יצר הרע, שלא ליתן פתחון פה למצוא לו מקום מתלא התר:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כ ג.
הדיבר השני
" "לא תעשה לך פסל וכל תמונה,
אשר בשמים ממעל,
ואשר בארץ מתחת,
ואשר במים מתחת לארץ.
" "לא תשתחוה להם ולא תעבדם,
כי אנכי ה' אלהיך אל קנא,
פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי,
ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי" ".
לא תעשה לך פסל וכל תמונה
הדיבר השני אוסר לעשות פסלים ותמונות של כל בריה, ואוסר להשתחוות להם; האם האיסור כולל גם פסלים ותמונות שמטרתם אומנותית בלבד? - ראו על היצירה האומנותית וחופש היצירה .
לא תעבדם
הדיבר השני אוסר לעבוד פסלים; האיסור כולל כמה רמות:
- ברמה הפרטית ביותר, מדובר בארבעה סוגים של מעשים שאסור לעשות - השתחוויה, זביחת קרבנות, הקטרת בשמים וניסוך משקאות;
- ברמה כללית יותר, מדובר בכל סוג של עבודה שמקובל לעשות לאֵל כלשהו;
- וברמה כללית יותר, מדובר בכל שיעבוד הכולל את כל הלב וכל הנפש.
ראו עבודת אלהים אחרים - מהי "עבודה"
אל קנא
הביטוי " א-ל קנא " מופיע במקרא שבע פעמים. בשש מהן, מתייחס הביטוי לעבודת אלילים, ולתגובת ה' לעבודה זו. רק במקום אחד, בפרק א בספר נחום, מתייחס הביטוי "אל קנוא" לעבירות אחרות, ולעם אחר (ראו אל קנוא ונוקם - נחום א ).
פוקד עוון אבות על בנים... לשונאיי
המשמעות של "פוקד" היא "מביא בחשבון", והמשמעות של "פוקד עוון אבות על בנים" היא "מביא בחשבון את עוון האבות כאשר הוא שופט את הבנים" (ראו פוקד עוון ).
בהקשר של הדיבר השני, זוהי מידה של קנאוּת, כמו שנאמר לפני כן "כי אנכי ה' אלהיך אל קנא"; משמעותה היא, שה' שופט בחומרה רבה יותר צאצאים של אנשים שחטאו בעבודת אלילים; אך מידה זו מתקיימת רק "לשונאיי", רק לאנשים שעבדו אלילים מתוך שנאה לה', כי רגשות של שנאה עוברים בירושה לבנים ומשפיעים עליהם לדורות (ראו רגשות נחשבים לדורות הבאים ).
במקומות אחרים בתורה נזכרת מידה דומה בהקשר של רחמים, ושם לא נאמר "לשונאיי" - שם הכוונה היא, שה' מתחשב בקשייהם של הבנים לתקן את חטאי הוריהם ונותן להם "ארכה", משום שחטאיהם של ההורים של הבנים לא נבעו מתוך שנאה (ראו פוקד עוון ).
מכיוון שבני אדם אינם יכולים לקרוא מחשבות, ואינם יכולים לדעת אם חטאו של אדם נעשה מתוך שנאה, ועד כמה הוא השפיע על צאצאיו, הרי שבני אדם צריכים להשתמש במידה זו רק כמידת רחמים, ואסור להם להעניש אנשים על חטאי אבותם - ראו איש בחטאו יומת .
מידת "פוקד עוון אבות על בנים" התגלתה, לאורך הדורות, ב:
- מצוות מחיית עמלק;
- תוכחת ירמיהו לעם ישראל - ראו מאבות עד בני בנים בדברי ירמיהו ;
- ואולי גם ב מות בני אהרן.
יש מפרשים, שהמידה "פוקד עוון אבות על בנים " חלה רק על ילדים קטנים, מתחת לגיל מצוות, שעדיין נחשבים קשורים באופן מהותי להוריהם, ונענשים לפעמים בעוון הוריהם; אך ילדים גדולים, שנחשבים כבר "אנשים" בפני עצמם, לא נענשים, ועל כך נאמר " איש בחטאו יומת".
ונוצר חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי
ה' הוא אל קנא לא רק לשונאיו אלא גם לאוהביו - כשאנשים עושים חסד (=מעבר למה שהם חייבים), ומקיימים מצוות מתוך אהבה (=מעבר לקיום טכני חיצוני), ה' זוכר מעשים אלה לדורות רבים (ראו רגשות נחשבים לדורות הבאים ).
מידה זו התגלתה, לאורך הדורות, אצל:
- דוד מלך ישראל - לכל הדורות (ראו שמואל ב ז, תהלים פט ועוד);
- יהוא, מלך ישראל הצפונית - אך רק לחמישה דורות (ראו יחי המלך יהוא );
- ונזכרת גם בדברי ירמיהו (ירמיהו ב ד): "זכרתי לך חסד נעורייך...".
למידה זו יש משמעות מעשית עבורנו - גם אנחנו חייבים לזכור את המעשים הטובים שעשו לנו .
חלוקת הדיברות והטעמים
בדיבר השני, כמו בדיבר הראשון, ה' מדבר באופן ישיר, בגוף ראשון; ראו איפה היה משה בעשרת הדברות .
ישנן שתי גירסאות לגבי החלוקה של שני הדיברות הראשונים, המתבטאות בשתי גירסאות של טעמי המקרא בפרק זה (ראו חלוקת עשרת הדיברות )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-30.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "שמות כ ג"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.