קטגוריה:שמות כ ג
לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לֹֽ֣א־תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ וְכׇל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַֽאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתַָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לֹֽ֣א תַֽעֲשֶׂ֨ה־לְ/ךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙׀ וְ/כָל־תְּמוּנָ֡֔ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּ/שָּׁמַ֣֙יִם֙׀ מִ/מַּ֡֔עַל וַֽ/אֲשֶׁ֥ר֩ בָּ/אָ֖֨רֶץ מִ/תַָּ֑֜חַת וַ/אֲשֶׁ֥֣ר בַּ/מַּ֖֣יִם׀ מִ/תַּ֥֣חַת לָ/אָֽ֗רֶץ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | לָא תַעֲבֵיד לָךְ צֵילַם וְכָל דְּמוּ דְּבִשְׁמַיָּא מִלְּעֵילָא וְדִבְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִבְמַיָּא מִלְּרַע לְאַרְעָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | לָא תַעַבְדוּן לְכוֹן צְלַם וְצוּרָא וְכָל דְּמוֹי דְּבִשְׁמַיָא מִלְּעֵיל וְדִי בְאַרְעָא מִלְּרַע וְדִי בְמַיָא מִלְּרַע לְאַרְעָא: |
רש"י (כל הפרק)
"פסל" - על שם שנפסל
"וכל תמונה" - תמונת כל דבר אשר בשמיםמדרש מכילתא (כל הפרק)
"לא תעשה לך פסל". לא יעשה לך גלופה, אבל יעשה לו אטומה? - תלמוד לומר "כל תמונה".
- לא יעשה לו אטומה, אבל יטע לו מטע? תלמוד לומר "לא תטע לך אשרה" (דברים טז כא).
- לא יטע לו מטע, אבל יעשה לו של עץ? תלמוד לומר "כל עץ".
- לא יעשה לו של עץ, אבל יעשה לו של אבן? תלמוד לומר "ואבן משכית" (ויקרא כו א).
- לא יעשה לו של אבן, אבל יעשה של כסף? תלמוד לומר "אלהי כסף" (שמות כ כ).
- לא יעשה לו של כסף, אבל יעשה לו של זהב? תלמוד לומר "ואלהי זהב".
- לא יעשה לו של זהב, אבל יעשה לו של נחשת, של בדיל, של עופרת? תלמוד לומר "ואלהי מסכה לא תעשה" (שמות לד יז).
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו כל סמל - תלמוד לומר "פן תשחיתון" וכו' (דברים ד טז).
- לא יעשה לו כל סמל, אבל יעשה לו דמות בהמה חיה ועוף? תלמוד לומר "תבנית כל בהמה" (דברים ד יז)וגו'.
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות דגים וחגבים שקצים ורמשים? תלמוד לומר "כל רמש באדמה" (דברים ד יח).
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות? ת"ל "ופן תשא עיניך השמימה" (דברים ד יט).
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות מלאכים כרובים ואופנים וחשמלים? ת"ל "אשר בשמים".
- אי "אשר בשמים", יכול דמות חמה ולבנה וכוכבים? תלמוד לומר "ממעל" לא דמות כרובים לא דמות אופנים.
- לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות תהום וחשך? תלמוד לומר "ואשר במים מתחת לארץ" להביא את הבוביא דברי רבי עקיבא. ויש אומרים להביא את השברירים.
- כל כך רדף הקדוש ברוך הוא אחר יצר הרע, שלא ליתן פתחון פה למצוא לו מקום מתלא התר:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:שמות כ ג.
הדיבר השני
" "לא תעשה לך פסל וכל תמונה,
אשר בשמים ממעל,
ואשר בארץ מתחת,
ואשר במים מתחת לארץ.
" "לא תשתחוה להם ולא תעבדם,
כי אנכי ה' אלהיך אל קנא,
פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי,
ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי" ".
לא תעשה לך פסל וכל תמונה
הדיבר השני אוסר לעשות פסלים ותמונות של כל בריה, ואוסר להשתחוות להם; האם האיסור כולל גם פסלים ותמונות שמטרתם אומנותית בלבד? - ראו על היצירה האומנותית וחופש היצירה .
לא תעבדם
הדיבר השני אוסר לעבוד פסלים; האיסור כולל כמה רמות:
- ברמה הפרטית ביותר, מדובר בארבעה סוגים של מעשים שאסור לעשות - השתחוויה, זביחת קרבנות, הקטרת בשמים וניסוך משקאות;
- ברמה כללית יותר, מדובר בכל סוג של עבודה שמקובל לעשות לאֵל כלשהו;
- וברמה כללית יותר, מדובר בכל שיעבוד הכולל את כל הלב וכל הנפש.
ראו עבודת אלהים אחרים - מהי "עבודה"
אל קנא
הביטוי " א-ל קנא " מופיע במקרא שבע פעמים. בשש מהן, מתייחס הביטוי לעבודת אלילים, ולתגובת ה' לעבודה זו. רק במקום אחד, בפרק א בספר נחום, מתייחס הביטוי "אל קנוא" לעבירות אחרות, ולעם אחר (ראו אל קנוא ונוקם - נחום א ).
פוקד עוון אבות על בנים... לשונאיי
המשמעות של "פוקד" היא "מביא בחשבון", והמשמעות של "פוקד עוון אבות על בנים" היא "מביא בחשבון את עוון האבות כאשר הוא שופט את הבנים" (ראו פוקד עוון ).
בהקשר של הדיבר השני, זוהי מידה של קנאוּת, כמו שנאמר לפני כן "כי אנכי ה' אלהיך אל קנא"; משמעותה היא, שה' שופט בחומרה רבה יותר צאצאים של אנשים שחטאו בעבודת אלילים; אך מידה זו מתקיימת רק "לשונאיי", רק לאנשים שעבדו אלילים מתוך שנאה לה', כי רגשות של שנאה עוברים בירושה לבנים ומשפיעים עליהם לדורות (ראו רגשות נחשבים לדורות הבאים ).
במקומות אחרים בתורה נזכרת מידה דומה בהקשר של רחמים, ושם לא נאמר "לשונאיי" - שם הכוונה היא, שה' מתחשב בקשייהם של הבנים לתקן את חטאי הוריהם ונותן להם "ארכה", משום שחטאיהם של ההורים של הבנים לא נבעו מתוך שנאה (ראו פוקד עוון ).
מכיוון שבני אדם אינם יכולים לקרוא מחשבות, ואינם יכולים לדעת אם חטאו של אדם נעשה מתוך שנאה, ועד כמה הוא השפיע על צאצאיו, הרי שבני אדם צריכים להשתמש במידה זו רק כמידת רחמים, ואסור להם להעניש אנשים על חטאי אבותם - ראו איש בחטאו יומת .
מידת "פוקד עוון אבות על בנים" התגלתה, לאורך הדורות, ב:
- מצוות מחיית עמלק;
- תוכחת ירמיהו לעם ישראל - ראו מאבות עד בני בנים בדברי ירמיהו ;
- ואולי גם ב מות בני אהרן.
יש מפרשים, שהמידה "פוקד עוון אבות על בנים " חלה רק על ילדים קטנים, מתחת לגיל מצוות, שעדיין נחשבים קשורים באופן מהותי להוריהם, ונענשים לפעמים בעוון הוריהם; אך ילדים גדולים, שנחשבים כבר "אנשים" בפני עצמם, לא נענשים, ועל כך נאמר " איש בחטאו יומת".
ונוצר חסד לאלפים לאוהביי ולשומרי מצוותיי
ה' הוא אל קנא לא רק לשונאיו אלא גם לאוהביו - כשאנשים עושים חסד (=מעבר למה שהם חייבים), ומקיימים מצוות מתוך אהבה (=מעבר לקיום טכני חיצוני), ה' זוכר מעשים אלה לדורות רבים (ראו רגשות נחשבים לדורות הבאים ).
מידה זו התגלתה, לאורך הדורות, אצל:
- דוד מלך ישראל - לכל הדורות (ראו שמואל ב ז, תהלים פט ועוד);
- יהוא, מלך ישראל הצפונית - אך רק לחמישה דורות (ראו יחי המלך יהוא );
- ונזכרת גם בדברי ירמיהו (ירמיהו ב ד): "זכרתי לך חסד נעורייך...".
למידה זו יש משמעות מעשית עבורנו - גם אנחנו חייבים לזכור את המעשים הטובים שעשו לנו .
חלוקת הדיברות והטעמים
בדיבר השני, כמו בדיבר הראשון, ה' מדבר באופן ישיר, בגוף ראשון; ראו איפה היה משה בעשרת הדברות .
ישנן שתי גירסאות לגבי החלוקה של שני הדיברות הראשונים, המתבטאות בשתי גירסאות של טעמי המקרא בפרק זה (ראו חלוקת עשרת הדיברות )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-01-30.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות כ ג"
קטגוריה זו מכילה את 20 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 20 דפים.