קטגוריה:שמות כ יט
לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּן אִתִּ֑י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵאלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ/ן אִתִּ֑/י אֱלֹ֤הֵי כֶ֙סֶף֙ וֵ/אלֹהֵ֣י זָהָ֔ב לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָ/כֶֽם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | לָא תַעְבְּדוּן קֳדָמָי דַּחְלָן דִּכְסַף וְדַחְלָן דִּדְהַב לָא תַעְבְּדוּן לְכוֹן׃ |
ירושלמי (יונתן): | עַמִּי בְּנֵי יִשְרָאֵל לָא תַעַבְדוּן לְמִסְגוֹד דְּמוּת שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכוֹכְבַיָא וּמַזְלַיָא וּמַלְאָכַיָא דִמְשַׁמְשִׁין קֳדָמוֹי דַּחֲלָן דִּכְסַף וְדַחֲלָן דִּדְהַב לָא תַעַבְדוּן לְכוֹן: |
רש"י (כל הפרק)
"לא תעשון אתי" - לא תעשון דמות שמשי המשמשים לפני במרום (מכילתא)
"אלהי כסף" - בא להזהיר על הכרובים שאתה עושה לעמוד אתי שלא יהיו של כסף שאם שניתם לעשותן של כסף הרי הן לפני כאלהות
"ואלהי זהב" - בא להזהיר שלא יוסיף על ב' שאם עשית ד' הרי הן לפני כאלהי זהב
"לא תעשו לכם" - לא תאמר הריני עושה כרובים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כדרך שאני עושה בבית עולמים לכך נאמר לא תעשו לכםמדרש מכילתא (כל הפרק)
ב. לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב רבי ישמעאל אומר, דמות שמשי המשמשין לפני במרום לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים. ר' נתן אומר, לא תעשון אתי, שלא תאמר עושה אני כמין דמות ואשתחוה לו, תלמוד לומר לא תעשון (לכם) [אתי ואומר] ונשמרתם מאד. רבי עקיבא אומר, לא תעשון אתי כדרך שהאחרים מנהגין במדינות. כשהטובה באה עליהם, הם מכבדין את אלהיהם שנאמר על כן יזבחו לחרמו (חבקוק א,). וכשהפורענות באה עליהן, הם מקללין את אלהיהם , שנאמר וקלל במלכו ובאלהיו . אבל (ישראל) אם אביא עליכם הטובה תנו הודאה, וכשתבא עליכם יסורים תנו הודאה. וכן דוד אומר, כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא (תהלים קיז,). וכן איוב אומר, ה' נתן וה ' לקח יהי שם ה' מבורך, על מדה טובה ועל מדת פורענות. מה אשתו אומרת לו- עודך מחזיק בתומתך ברך אלהים ומות. (וכן) הוא משיב, כדבר אחת הנבלות תדברי (איוב א).
(ואנשי) דור המבול שהיו (כעוררין) [ כעורין ] בטובה, וכשבאה עליהם פורענות קבלו אותה בעל כרחם, אנו שהיינו נאים בטובה לא נהיה [נאים] בפורענות. לפיכך אמר, כדבר אחת הנבלות תדברי. ועוד שיהא שמח אדם ביסורין יותר מהטובה, שאפי' אדם עומד בטובה כל ימיו אינו נמחל לו העבירות שבידו. ומי מוחל לו העבירות, הוי אומר היסורין . רבי אליעזר [בן יעקב] אומר, הרי הוא אומר, מוסר ה' בני אל תמאס וגו' (משלי ג), מפני מה, כי את אשר יאהב ה' יוכיח. אמרת, בוא וראה מי גרם לבן זה לרצות את האב, הוי אומר יסורין . רבי מאיר אומר, וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו וגו' (דברים ח), [אתה ולבך יודעים המעשים שעשית, והיסורים שהבאתי עליך שלא כנגד מעשיך שעשית הבאתי לך]. רבי יונתן אומר, חביבין יסורין , כשם שברית כרותה לארץ, כך ברית כרותה ליסורין . [שנא'] ה' אלהיך מיסרך , ([ואומר]) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה.
רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבין יסורים ששלש מתנות טובות נתנו לישראל ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו (להם) אלא ביסורין . ואלו הן, תורה וארץ ישראל ועולם הבא. תורה דכתיב לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה (משלי א). [ואומר] אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ( תהליס צד). ארץ ישראל מנין- דכתיב ה' אלהיך מיסרך (ואומר) כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה. עולם הבא מנין - דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו' (משלי ד). אמרת, אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין . ר' נחמיה אומר, חביבין יסורין , שכשם שהקרבנות מרצין כך יסורין מרצין. בקרבנות מהו אומר- ונרצה לו לכפר עליו (ויקרא א). ביסורין מה הוא אומר, והם ירצו את עונם (שם כו ). ולא עוד, אלא שהיסורין מרצין יותר מן הקרבנות מפני שהקרבנות בממון, והיסורין בגוף. וכן הוא אומר עור בעד עור (איוב א). כבר היה רבי אליעזר חולה ונכנסו ארבעה זקנים לבקרו. ר' טרפון ורבי יהושע ור ' אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא. נענה רבי טרפון ואמר, טוב אתה לישראל מגלגל חמה הא למדת שחביבין יסורין .
ג. אלהי כסף ואלהי זהב למה נאמר? לפי שהוא אומר, ועשית שנים כרובים זהב, (אמר) הריני עושה ארבעה -תלמוד לומר אלהי (כסף) [זהב], אם הוספת על שנים הרי הם כאלהי זהב. אלהי כסף למה נאמר (והלא כבר נאמר אלהי זהב, ומה תלמוד לומר אלהי כסף-) לפי שמצינו כל כלי בית עולמים, שאם אין להם של זהב עושים אותן של כסף. שומע אני, אף כרובים כן- תלמוד לומר אלהי כסף, הא אם אינו (נותן) של זהב הרי הם כאלהי כסף.
לא תעשו לכם שלא תאמר, הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית המקדש, הריני עושה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות -תלמוד לומר לא תעשו לכם. דבר אחר, לא תעשו לכם אלהי כסף, שלא תאמרו הרי אנו עושין בדרך שאחרים עושיס במדינות, תלמוד לומר לא תעשו לכם.מלבי"ם - התורה והמצוה
ב. לא תעשון אתי . לדעת המפרשים אלהי כסף נמשך למעלה, לא תעשון אלהי כסף . ואין כן דעת מניח הטעמים, שהעמיד את האתנחתא על מלת אתי. ולכן פירשו חז"ל, שלא תעשו צורה מכל דבר הנמצא אתי במרום, ובאשר כתיב ושמעת השמים מכון שבתך. ושמים כולל כל מה שמן קערורית גלגל הירח ולמעלה. ממילא נכלל בזה שלא יעשה לא דמות חמה ולבנה ולא דמות מלאכי השרת ולא דמות ארבעה פנים שבמרכבה בהדדי אהדדי. כמו שאמר אביי (ר"ה דף כד ע"ב) וכמו שאמרו התוספות ביומא (דף נד). וזה כונת ר' ישמעאל. ור ' נתן הוסיף, שלא יעשה כמין דמות [אדם] (כצ"ל), שגם זה נמצא אתו כמו שכתוב ועל הכסא דמות כמראה אדם . ואמר בבראשית רבא, גדול כחן של נבראים שמדמים הצורה ליוצרה. ובר"ה אמר על זה לא תעשון אותי, כי צורת חיוב שבמרכבה אין אסורים רק ד' פנים, בהדדי וצורת אדם לבדה אסור.וכבר הזהיר לא תעשה לך סמל וכל תמונה, ופה הוסיף שאסור לעשות צורות אלה אפילו לנוי, כמו שאמרו הפוסקים.
ור"ע אומר, שכולל בזה אזהרה להוציא מדעת המשנים שהיו אומרים שיש פועל טוב ופועל רע, והיו עושים דמות הפועל רע ביחוד . וכשבא עליהם טובה, היו משבחים לפועל הטוב. וכשבא עליהם רעות, היו מקללים לפועל הרע. אבל ישראל מאמינים כי אין רע יורד מן השמים, והרעות והיסורים הם לתכלית הטוב, וכמו שהאריך בזה במכלתא . ועל כן הם משבחים על הרעה כעל הטובה.
ג. אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם . זה מיותר, ולמה תפס דוקא כסף וזהב והלא מכל חומר אסור לעשות. וגם כלל בידינו, שדרך הכתוב כשתפס שני דברים, והשני מוסיף תמיד רבותא על הראשון כמו שפרשתי בהתוה"מ ויקרא ( ויקרא שיב שיב ). ופירשו חז"ל, מפני שהתיר לעשות צורת כרובים מזהב, בא להזהיר שלא יעשה מכסף, שאז הם כאלהי כסף. ומוסיף, שגם ממתכות של זהב לא יעשה רק מה שקצבה תורה שנים כרובים לא יותר, וזה מוסיף במה שאמרו ואלהי זהב. ומה ששלמה עשה עוד שני כרובים, היה על פי נביא כמו שאמרו במקום אחר. אמנם, מה שאסרו לעשות כדוגמת כלי המקדש, זה נלמד מן לא תעשון אתי שכולל שלא יעשה מכל הדברים שנמצאו אתו בין במקדש הגדול בשמים, בין במקדשו ושכינת עוזו בארץ.
ואמר לא תעשו לכם, ותפס אזהרה זו בלשון רבים להזהיר שלא יעשו גם בבתי כנסיות הגם שהם מקדש מעט. ויש אומרים שלא יעשו במדינות. שלא נאמר שהאיסור לעשות צורות אלה לנוי הוא משום חשדא , וברבים ליכא חשדא , כמו שאמרו בר"ה (דף כו ) במעשה דרבן גמליאל, לכן אמר שגם הרבים מוזהרים על זה.
לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם
תגובה ל: ביאור:שמות כ שנכתבה ב16:25:17 16.06.2005
שמות כ כ: "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם". איך צריך לפסק את הפסוק? כמו במקומות נוספים בתנ"ך, גם בפסוק זה יש הבדל בין הפיסוק של טעמי המקרא, לבין הפיסוק המסתבר מן התקבולת:
- על פי טעמי המקרא, יש לפסק את הפסוק כך: "לא תעשון אתי; אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם"; כי המילה "אתי" מוטעמת באתנחתא (שהיא כמו נקודה-פסיק בלשון ימינו). ושיעור הכתוב הוא "לא תעשון אתי, ולא תעשו לכם אלהי כסף ואלהי זהב" .
- אך על-פי התקבולת, יש לפסק את הפסוק כך: "לא תעשון איתי אלהי כסף; ואלהי זהב לא תעשו לכם"; כי באופן זה הפסוק מתחלק לשתי צלעות עם מילים מקבילות בסדר הפוך (תקבולת כיאסטית: "אלהי כסף" מקביל ל"אלהי זהב"; "לא תעשון איתי" מקביל ל"לא תעשו לכם"). ושיעור הכתוב הוא "לא תעשון אתי אלהי כסף, ולא תעשו לכם אלהי זהב" .
הפיסוק משפיע על המשמעות:
1. על-פי טעמי המקרא, המשפט "לא תעשון אתי" הוא מצווה בפני עצמה:
- "לא תעשון אתי" = לא תנסו לעשות את דמותם של המלאכים שנמצאים איתי במרום ( רש"י ) , או את הדמות שלי = "אותי" ( שד"ל ) , ומכאן שאסור לעשות צורות של שמש וירח או צורת אדם אפילו לנוי ( ספר החינוך , רמב"ם ע"ז ג יח-יט ) .
- "אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם" = לא תעשו כל חפץ מכסף ומזהב שנועד להיות אל, גם אם אינו בדמות מלאך ( בתלמוד הירושלמי - ביכורים פרק ג, דף יא עמוד ב - פירש רבי אימי, שהפסוק מתייחס ל"אלהים" במשמעות "שופטים" - שאסור לכבד שופטים שקיבלו את תפקידם בזכות כספם וזהבם. ורש"י פירש, שהפסוק מתייחס בעיקר לכרובים שנמצאו במשכן - שאסור לעשותם מכסף, אסור לעשותם מזהב במספר גדול יותר מהדרוש, ואסור לעשותם מחוץ למשכן כלל) .
2. על-פי התקבולת, שני חלקי הפסוק הם מצווה אחת - " "לא תעשון לכם איתי אלהי כסף ואלהי זהב" " (ראב"ע) , או " "אל תשתפו עמי אלהי כסף ואלהי זהב כי אין לכם צורך אתי אל עזר אחר... לא תעשון אלהי כסף ואלהי זהב להיות לכם לאלהים אתי" " ( רמב"ן ) , ועיקר כוונת המצווה היא לאסור על שיתופם של גורמים נוספים בעבודת ה' - אסור לקבל, בנוסף למרותו של ה', גם את מרותם של אלהי כסף וזהב. ואלה הם הפסלים העשויים מכסף וזהב, או הכסף והזהב עצמם - שאנשים רבים מתייחסים אליהם כאלים נוספים שיש לעבוד בנוסף לעבודת ה'.
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-07-04.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות כ יט"
קטגוריה זו מכילה את 22 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 22 דפים.