קטגוריה:שמות כ יד
וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וְכׇל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת וְאֶת־הַלַּפִּידִ֗ם וְאֵת֙ ק֣וֹל הַשֹּׁפָ֔ר וְאֶת־הָהָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַיַּ֤רְא הָעָם֙ וַיָּנֻ֔עוּ וַיַּֽעַמְד֖וּ מֵֽרָחֹֽק׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וְ/כָל־הָ/עָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַ/קּוֹלֹ֜ת וְ/אֶת־הַ/לַּפִּידִ֗ם וְ/אֵת֙ ק֣וֹל הַ/שֹּׁפָ֔ר וְ/אֶת־הָ/הָ֖ר עָשֵׁ֑ן וַ/יַּ֤רְא הָ/עָם֙ וַ/יָּנֻ֔עוּ וַ/יַּֽעַמְד֖וּ מֵֽ/רָחֹֽק׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וְכָל עַמָּא חָזַן יָת קָלַיָּא וְיָת בָּעוֹרַיָּא וְיָת קָל שׁוֹפָרָא וְיָת טוּרָא דְּתָנַן וַחֲזָא עַמָּא וְזָעוּ וְקָמוּ מֵרַחִיק׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל עַמָּא חַמְיַין יַת קָלַיָיא הֵיךְ הֲווֹ מִתְהַפְּכִין בְּשָׁמְעֲהוֹן דְּכָל חַד וְחַד וְהֵיךְ הֲווֹ נַפְקִין מִן גּוֹ בְּעוּרַיָא וְיַת קַל שׁוֹפְרָא הֵיךְ הֲוָה מְחֵי מֵיתַיָא וְיַת טוּרָא תָּנֵין וְחָמוּן כָּל עַמָּא וּרְתָעַן וְקָמוּ תְּרֵיסַר מִילִין מֵרָחִיק: |
רש"י (כל הפרק)
"וכל העם רואים" - מלמד שלא היה בהם אחד סומא ומנין שלא היה בהם אלם ת"ל ויענו כל העם ומנין שלא היה בהם חרש ת"ל נעשה ונשמע (מכילתא)
"רואים את הקולות" - רואין את הנשמע שאי אפשר לראות במקום אחר (שם)
"את הקולות" - היוצאין מפי הגבורה
"וינעו" - (שם) אין נוע אלא זיע
"ויעמדו מרחוק" - (שם) היו נרתעין לאחוריהם י"ב מיל כאורך מחניהם ומלאכי השרת באין ומסייעין אותן להחזירן שנא' (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודוןרמב"ן (כל הפרק)
"וכל העם רואים את הקולות ויאמרו אל משה" - דעת המפרשים שהיה זה אחר מתן תורה והוא שאמר (דברים ה כ-כב) ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם ותאמרו הן הראנו ה' אלהינו וגו' אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' עוד ומתנו וגו' ואין כן דעתי בעבור שאמר בכאן ואל ידבר עמנו אלהים ולא אמר "עוד" ומשה אמר בכאן אל תיראו ושם נאמר (שם ה כה) הטיבו כל אשר דברו ועוד כי בכאן לא ספר שיפחדו רק מן הקולות והלפידים ומן ההר שהוא עשן ושם פחדו מדבור השכינה שאמרו כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמונו ויחי (שם ה כג) ועוד כי בכאן (בפסוק כא) אמר ומשה נגש אל הערפל ולא אמר שבא בתוכו והנכון בעיני בפרשה ובסדור הענין כי וכל העם רואים ויאמרו אל משה היה קודם מתן תורה ומתחלה הזכיר כסדר כל דברי האלהים מה שצוה למשה בהגבלת ההר ואזהרת העם ועשרת הדברות ועתה חזר והזכיר דברי העם אל משה ואמר כי מעת שראו את הקולות ואת הלפידים נעו לאחור ועמדו מרחוק יותר מגבול ההר אשר הגביל משה והסדר בדברים כי בבקר היו קולות וברקים וקול שופר חזק (לעיל יט טז) ועדין לא ירדה שכינה כענין ורוח גדולה וחזק מפרק הרים משבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' (מלכים א יט יא) וחרדו העם במחנה במקום תחנותם (לעיל יט טז) ומשה חזק לבם והוציאם לקראת האלהים ויתיצבו בתחתית ההר (שם יז) ובהיותם שם בתחתית ההר מצפים ומתיצבים ירד ה' על ההר באש (שם יח) ויעל עשנו עד לב השמים חשך ענן וערפל (דברים ד יא) וחרד ההר עצמו ונזדעזע (לעיל יט יח) כאשר יעשו ברעש הנקרא "זלזלה" או יותר מכן וכן כתוב (תהלים קיד ד) ההרים רקדו כאלים גבעות כבני צאן ואיננו משל כאשר איננו משל הים ראה וינס הירדן יסב לאחור (שם ג) ונתחזק קול השופר מאד (לעיל יט יט) אז ראו העם וינועו לאחור ויעמדו מרחוק (כאן) יותר מן הגבול ואז אמרו אליו כלם שלא ידבר עמהם האלהים כלל פן ימותו כי במראה נהפכו ציריהם עליהם ולא עצרו כח (דניאל י טז) ואם ישמעו הדבור ימותו ומשה חזקם ואמר להם אל תיראו (פסוק כ) ושמעו אליו ויעמוד העם מרחוק במעמדם (פסוק כא) כי לא רצו בכל דבריו להתקרב אל הגבול ומשה נגש אל הערפל (שם) לא בא בתוכו ואז דבר אלהים עשרת הדברות ואחר עשרת הדברות לא הזכיר כאן מה שאמרו הזקנים למשה כי רצה לבאר כסדר המצות והמשפטים אבל במשנה תורה (דברים ה כ) הזכיר משה כי אחרי הדברות קרבו אליו כל ראשי שבטיהם וזקניהם ואמרו לו אם יוספים אנחנו לשמוע את קול ה' אלהינו עוד ומתנו כי שערנו בנפשותינו שלא נוכל עוד לסבול משא דבר ה' אלהים כי חשבו שירצה האלהים לדבר אליהם כל המצוות ולכך אמרו קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר ה' אלהינו ואת תדבר אלינו ושמענו ועשינו (שם כד) והקב"ה הודה לדבריהם ואמר הטיבו כל אשר דברו כי כן היה החפץ לפניו שלא ישמיעם רק עשרת הדברות והיראה ישרה לפניו
"וינועו" - על דעת רבותינו (במכילתא כאן) אין נוע בכאן אלא זיע וכן הוא אומר (ישעיהו כד כ) נוע תנוע ארץ כשכור ואם כן יאמר כי נזדעזעו ומפחדם חזרו עוד לאחור ועמדו מרחוק ועל דעת בעלי הפשט וינועו שנעו ממקומם לאחוריהם ועמדו מרחוק מלשון נע ונד תהיה בארץ (בראשית ד ב) וכן ויניעם במדבר (במדבר לב יג)מדרש מכילתא (כל הפרק)
"וכל העם רואים את הקולות" - רואין הנראה ושומעין הנשמע, דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר: רואין ושומעין הנראה, ואין דבר שלא יצא מפי הגבורה ונחצב על הלוחות, שנאמר (תהלים כט) "קול ה' חוצב להבות אש":
"וכל העם רואין". קולי קולות ולפידי לפידים. וכמה קולות היו, וכמה לפידים היו? - אלא שהיו משמיעים את האדם לפי כחו, שנאמר (שם) "קול ה' בכח".
דבר אחר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כלן לפני הר סיני לקבל את התורה, היו שומעין את הדיבור ומפרשים אותו, שנאמר (דברים לב י) "יסובבנהו יבוננהו", שכיון שהיו שומעין הדיבור - מפרשים אותו.
ר' אליעזר אומר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כלן לפני הר סיני לקבל את התורה, לא היה בהם סומין, שנאמר "וכל העם רואין". ומגיד שלא היה בהם אלמים (שמות יט ח) "ויענו כל העם יחדו". ומלמד שלא היה בהן חרשין שנאמר (שמות כד ז) "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". ומנין שלא היה בהם חגרים? - שנאמר (שמות יט יז) "ויתיצבו בתחתית ההר". ומלמד שלא היה בהם טפשים, שנאמר (דברים ד לה) "אתה הראת לדעת".
רבי נתן אומר: מנין אתה אומר, שהראה המקום לאברהם אבינו גיהנם ומתן תורה וקריעת ים סוף? שנאמר (בראשית טו יז) "ויהי השמש לבא ועלטה היה והנה תנור" - זה גיהנם, שנאמר (ישעיה לא ט) "ותנור לו בירושלם". (בראשית טו יז) "ולפיד אש" - זה מתן תורה, שנאמר "וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים". (בראשית טו יז) "בין הגזרים האלה" - זה קריעת ים סוף, שנאמר (תהלים קלו יג) "לגוזר ים סוף לגזרים". הראהו בית המקדש וסדר קרבנות, שנאמר (בראשית טו ט) "קחה לי עגלה משולשת" וגו'. הראהו ארבע מלכיות שהן עתידין לשעבד את בניו, שנא' (בראשית טו יב) "ויהי השמש לבא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו". "אימה" - זו מלכות בבל, "חשכה" - זו מלכות מדי, "גדולה" - זו מלכות יון, "נופלת" - זו מלכות רביעית, רומי חייבתא.
- ויש מחליפין בדבר: "נופלת" - זו מלכות בבל, דכתיב (ישעיה כא ט) "נפלה בבל", "גדולה" - זו מלכות מדי, שנאמר (אסתר ג א) "גדל המלך אחשורוש". "חשכה" - זו מלכות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בתענית, "אימה" - זו מלכות רביעית, שנאמר (דניאל ז ז) "דחילא ואימתני ותקיפא יתירא":
"וירא העם וינועו" - אין נוע אלא זיע, שנאמר (ישעיה כד כ) "נוע תנוע הארץ".
"ויעמדו מרחוק" - חוץ משנים עשר מיל. מגיד שהיו ישראל נרתעים לאחוריהם שנים עשר מיל, וחוזרין לפניהם שנים עשר מיל; הרי עשרים וארבעה מיל - על כל דיבור ודיבור. נמצאו מהלכים באותו היום מאתים וארבעים מיל.
- באותה שעה אמר הקב"ה למלאכי השרת: רדו וסייעו את אחיכם, שנאמר (תהלים סח יג) "מלכי צבאות ידודון ידודון": ידודון בהליכה וידודון בחזרה. ולא במלאכי השרת בלבד, אלא אף הקב"ה, שנא' (שיר השירים ב ו) "שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני".
- רבי יהודה ברבי אלעאי אומר: לפי שהיו משולהבין מחמה של מעלן, אמר הקדוש ברוך הוא לענני כבוד: הזילו טל חיים על בני, שנאמר (תהלים סח ט) "ארץ רעשה גם שמים נטפו מפני אלהים וגו'" ואומר (תהלים סח י) "גשם נדבות תניף אלהים". אימתי נעשה כל הכבוד הזה? בשעה שהיתה נאה שבאומות ומכבדת את התורה (תהלים סח יג) "ונות בית תחלק שלל" ואין שלל אלא תורה, שנא' (תהלים קיט קסב) "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב":
וכל העם רואים את הקולות
במעמד הר סיני נאמר:
(שמות כ יד): "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק"
איך אפשר לראות קולות?
1. בפרשת ראה פירוש המלה ראה הוא: הבן, ולא בהכרח ראה בחוש הראייה. פירוש זה שכיח בתורה ובשפה העברית, ואין כל צורך לייחס גישה מדעית לדברים כה פשוטים וברורים. השפה העברית גדושה בדימויים המעשירים אותה הרבה מעל שפות אחרות אף שיש בהן יותר מלים, אך פחות מובנים ופחות צירופים, וודאי שפחות עושר-שפה. המלה ראה היא דוגמא אחת. עם זאת, כל מידע מדעי תורם אם לא להבנת כוונת הכתוב במקרה ספציפי זה, הרי להבנת הסוגיה המדעית שאף היא בת חשיבות רבה (ד"ר אברהם בן עזרא, bezra @ inter.net.il; וכיוצא בזה כתב ספורנו על הפסוק: " "התבוננו בעניין הקולות, שלא יוכלו לסובלם" ").
2. ייתכן שהם ראו את הדברים שגרמו לקולות - את הברד והאבנים, וכמו שכתוב גם ב (שמות ט כג): "וה' נָתַן קֹלֹת וּבָרָד", (שמות ט כח): "קֹלֹת אֱלֹהִים וּבָרָד"(רשב"ם) .
3. " "כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה, מייד נתגשם אותו הדיבור, והיה בו כל-כך ממשות עד שהיו רואין באויר כל האותיות פורחות..." " (כלי יקר) .
4. " "כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד" " (אבן עזרא) .
יש גם בימינו אנשים שרואים קולות - פשוטו כמשמעו. התופעה נקראת סינסתזיה - שיתוף-חושים. בערך לאחד מכל 2000 איש יש שיתוף-חושים. יש סוגים שונים של אנשים בעלי שיתוף-חושים, ולחלק מהם - קולות גורמים לראות צבעים. למשל: צליל של פסנתר הוא כתום, צליל של גיטרה הוא אדום, וקול של בני אדם הוא ירוק ועוד.
לפי אחד ההסברים לתופעה, יש במוח מרכזים שונים שאחראים לעבד מידע שמגיע מכל אחד מהחושים: יש מרכז שאחראי למידע חזותי, מרכז שאחראי למידע קולי וכו'. יש גם מרכז משותף, שאחראי לרכז את המידע מכל החושים (למשל: כשאנו אוכלים מרק פירות ומנסים לזהות את אחד מהפירות שנמצא בו - אנחנו משתמשים בשילוב של המידע על המראה שלו והמידע על הטעם שלו; השילוב מתבצע במרכז המשותף). אצל רוב האנשים, המידע במוח זורם בעיקר בכיוון אחד - ממרכזי המידע של החושים אל המרכז המשותף. אבל אצל האנשים בעלי שיתוף-חושים המידע זורם באופן מוגבר גם בכיוון השני - מהמרכז המשותף אל מרכזי החושים. לכן כשהם שומעים קולות - המידע הקולי מגיע דרך המרכז המשותף גם למרכז המידע החזותי, וגורם להם לראות צבעים.
ייתכן שמעמד הר-סיני השפיע באופן כלשהו על המוח של בני ישראל, כך שהמידע התחיל לזרום אצלם באופן מוגבר בכל הערוצים, וכך הם ראו את הקולות.
מקורות ופירושים נוספים
בני ישראל התרחקו תוך כדי שמיעת עשרת הדיברות
" ""וכל העם רואים" - מלמד שלא היה בהם אחד סומא ומנין שלא היה בהם אלם ת"ל ויענו כל העם ומנין שלא היה בהם חרש ת"ל נעשה ונשמע (מכילתא) "רואים את הקולות" - רואין את הנשמע שאי אפשר לראות במקום אחר (שם) "את הקולות" - היוצאין מפי הגבורה "וינעו" - (שם) אין נוע אלא זיע "ויעמדו מרחוק" - (שם) היו נרתעין לאחוריהם י"ב מיל כאורך מחניהם ומלאכי השרת באין ומסייעין אותן להחזירן שנא' (תהלים סח) מלכי צבאות ידודון ידודון" " ( רש"י )
מאמרים מאתר ויקיטקסט:
מקורות
על-פי מאמר של ד"ר אברהם בן עזרא; אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2001-01-01.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "שמות כ יד"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.