(דברים יד כט): "וּבָא הַלֵּוִי, כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ, וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ; לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה"

הפסוק מדבר על המעשר שיש להפריש מהיבול בשנה השלישית ובשנה השישית בכל שבוע-שנים. מעשר זה יש לחלק לנזקקים.

הפסוק מתאר ארבעה סוגים של אנשים שהם בדרך-כלל נזקקים, כי אין להם קרקע או אין להם כוח לעבד את הקרקע. לפי חכמי המשנה, אלה רק דוגמאות, והמצוה היא לתת לכל עני - גם אם הוא לא לוי גר יתום או אלמנה. מצד שני, אין צורך לתת מעשר לעשיר - גם אם הוא לוי גר יתום או אלמנה. הראיה היא מהפסוקים המקבילים בספר ויקרא, שם נזכר בפירוש העני, (ויקרא יט י): "וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם";   (ויקרא כג כב): "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט, לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"( פירוט ).   

"והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך. יכול בין חסרים בין שאינם חסרים  (ואל תתמה, שהרי הוא אומר 'ולא תחבול בגד אלמנה' - בין עניה בין עשירה)? ת"ל ' לעני ולגר' - מה עני חסר, אף כולם חסרים" ( ספרי ) .

חכמי המשנה קבעו שיעור מדוייק, מי נחשב עני לעניין זה: "מי שיש לו מאתים זוז, לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני" ( משנה פאה ח ח ) , "מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם, הרי זה לא יטול." (פאה ח ט) , "מי שיש לו מזון שתי סעודות, לא יטול מן התמחוי. מזון ארבע עשרה סעודות, לא יטול מן הקופה" (פאה ח ז) .

כיוון שהעניים לא באים בבת-אחת, בעל-השדה צריך להחליט כמה לתת לכל עני שמגיע: אם ייתן הרבה מדי, ייתכן שלא יישאר לעניים שיבואו אחר-כך; אם ייתן מעט מדי, ייתכן שיישאר עודף. הפסוק קובע שיש לתת להם כך ש" יאכלו וישבעו" - לתת לכל עני כמות המספיקה כדי לשבוע. חכמי המשנה קבעו שיעורים מדוייקים: "אין פוחתין לעניים בגורן מחצי קב חטים וקב שעורים. (רבי מאיר אומר, חצי קב). קב וחצי כוסמין, וקב גרוגרות, או מנה דבלה. (רבי עקיבא אומר, פרס). חצי לוג יין. (רבי עקיבא אומר, רביעית). רביעית שמן. (רבי עקיבא אומר, שמינית). ושאר כל הפירות, אמר אבא שאול, כדי שימכרם ויקח בהם מזון שתי סעודות." ( משנה פאה ח ה ) .

הפסוק מתייחס למעשר מתבואת השדה, אולם חכמי המשנה למדו מכאן לקבוע שיעורים גם לחלוקה מקופת-הצדקה העירונית: "אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע. לן, נותנין לו פרנסת לינה. שבת, נותנין לו מזון שלוש סעודות" (פאה ח ז) .

וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ

שתי משמעויות

1.אכלו כפי יכולתם עד שישבעו ויותירו

2. וְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ = אכלו ושתו

כי המילה שבע = ברכה = מים

על כן אם הזמנת לעני-דל-ואביון מנה שווארמה הזמן לו גם בקבוק קולה או מיים מינרלים שישתה וישבע לאחר שאכל

--

ספר בראשית פרק כו כתוב:

(לב) וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק, וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל-אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם (לג) וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל-כֵּן שֵׁם-הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

• • • מָצָאנוּ מָיִם (לג) וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה ***

בְּאֵר-שֶׁבַע = בְּאֵר-מים

-- DAIAN SHEM, 2019-09-03 02:55:10