קטגוריה:בראשית מג יח
וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיִּֽירְא֣וּ הָֽאֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַיֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַכֶּ֙סֶף֙ הַשָּׁ֤ב בְּאַמְתְּחֹתֵ֙ינוּ֙ בַּתְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְהִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙ינוּ֙ וּלְהִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔ינוּ וְלָקַ֧חַת אֹתָ֛נוּ לַעֲבָדִ֖ים וְאֶת־חֲמֹרֵֽינוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יִּֽירְא֣וּ הָֽ/אֲנָשִׁ֗ים כִּ֣י הֽוּבְאוּ֮ בֵּ֣ית יוֹסֵף֒ וַ/יֹּאמְר֗וּ עַל־דְּבַ֤ר הַ/כֶּ֙סֶף֙ הַ/שָּׁ֤ב בְּ/אַמְתְּחֹתֵ֙י/נוּ֙ בַּ/תְּחִלָּ֔ה אֲנַ֖חְנוּ מֽוּבָאִ֑ים לְ/הִתְגֹּלֵ֤ל עָלֵ֙י/נוּ֙ וּ/לְ/הִתְנַפֵּ֣ל עָלֵ֔י/נוּ וְ/לָ/קַ֧חַת אֹתָ֛/נוּ לַ/עֲבָדִ֖ים וְ/אֶת־חֲמֹרֵֽי/נוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּדְחִילוּ גּוּבְרַיָּא אֲרֵי אִתָּעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמַרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְּאִתָּתַב בְּטוּעְנַנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַחְנָא מִתָּעֲלִין לְאִתְרַבְרָבָא עֲלַנָא וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא וּלְמִקְנֵי יָתַנָא לְעַבְדִּין וּלְמִדְבַּר יָת חֲמָרַנָא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּדְחִילוּ גוּבְרַיָא אֲרוּם אִיתְעֲלוּ לְבֵית יוֹסֵף וַאֲמָרוּ עַל עֵיסַק כַּסְפָּא דְתַב לְטוֹנָנָא בְּקַדְמֵיתָא אֲנַן מִתְעֲלִין לְמִתְעַקְפָא עֲלָן וּלְמִדְיָינָא עֲלָן וּלְמִקְנֵי יָתָן לְעַבְדִין וּלְמֵיסַב יַת חַמְרָנָא: |
רש"י
"וייראו האנשים" - כתוב הוא בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו
"כי הובאו בית יוסף" - ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בפונדקאות שבעיר וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר
"אנחנו מובאים" - אל תוך הבית הזה
"להתגולל" - להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא הוא לשון להתעולל כדמתרגמינן עלילות דברים תסקופי מילין ולא תרגמו אחר לשון המקרא ולהתגולל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קוהלת יב) גלת הזהב (נחום ב) והצב גלתה העלתה שהוא לשון מלכות
מפרשי רש"י
[יט] להיות מתגלגלת כו'. כלומר לשון "להתגולל עלינו" לשון התפעל, ולא יתכן לפרש לשון פעל, דאם כן 'לגלגל עלינו' מבעיא ליה, אלא להיות עלילת הכסף מתגלגלת עלינו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף – וְאֵין דֶּרֶךְ שְׁאָר הַבָּאִים לִשְׁבֹּר בָּר לָלוּן בְּבֵית יוֹסֵף, כִּי אִם בְּפוּנְדְּקָאוֹת שֶׁבָּעִיר; [עַל כֵּן] "וַיִּירְאוּ", שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא לְאָסְפָם אֶל מִשְׁמָר.
אֲנַחְנוּ מוּבָאִים – אֶל תּוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה.
לְהִתְגֹּלֵל – לִהְיוֹת מִתְגַּלְגֶּלֶת עָלֵינוּ עֲלִילַת הַכֶּסֶף וְלִהְיוֹתָהּ נוֹפֶלֶת עָלֵינוּ. וְאוֹנְקְלוֹס שֶׁתִּרְגֵּם "וּלְאִסְתַּקָּפָא עֲלַנָא" הוּא לְשׁוֹן 'לְהִתְעוֹלֵל', כְּדִמְתַרְגְּמִינָן "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב,יד) "תַּסְקוֹפֵי מִלִּין"; וְלֹא תִרְגְּמוֹ אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא. וּלְהִתְגֹּלֵל שֶׁתִּרְגֵּם "לְאִתְרַבְרָבָא" – הוּא לְשוֹן "גֻּלַּת הַזָּהָב" (קהלת יב,ו); "וְהֻצַּב גֻּלְּתָה הֹעֲלָתָה" (נחום ב,ח), שֶׁהוּא לְשׁוֹן מַלְכוּת.
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
להתגולל — מגזרת "בגלל הדבר" (דברים טו, י).
ולהתנפל — כאדם שיתנפל מעצמו על אחד ויאמר לו: "אתה הפלתני":רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
על דבר הכסף השב באמתחותינו: אמרו אין דרך הבאים למצרים משאר הארצות לשבור בר ללון בבית יוסף כי אם בשאר מקומות העיר ובפונדקאות ומה שאנחנו מובאים בבית זה אין זה כי אם להתגולל ולהתנפל עלינו, כלומר שיעלילו עלינו, וכן תרגומו לאסתקפא כתרגום (דברים כב, יד): "עלילות דברים" תסקופי מלין:
ולקחת אותנו לעבדים ואת חמורינו: כי ידאגו על חמוריהם לפי שהבהמה בדרך היא חיי האדם וכל שכן כשלא יוכלו לשלוח לבתיהם בר ויפחדו פן ימותו ברעב, וכיוצא בזה (שמות יז, ג): "להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא", הזכיר ביחד בהמתם עמם לפי שהבהמות היו חייהם במדבר:דון יצחק אברבנאל
• לפירוש "דון יצחק אברבנאל" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(יח) "וייראו האנשים". כי עד עתה היו מסופקים למה נתן הכסף באמתחותם, אם הוא דרך נסיון לנסות אם יביאו אותו בחזרה שבזה ידע שהם כנים, או כדי שיעליל עליהם, והיה הסימן אצלם אם הוא למען יעליל עליהם יקדים א"ע לתבוע מהם הכסף תיכף בבואם, בל יקדימו הם להשיב את הכסף ולא ימצא להם עון, אבל אם הוא לנסיון יחריש עד שיראה שירצו לשוב לביתם ולא החזירו את הכסף, שאז יוכר שאינם אנשים כנים, ועתה "שראו שהובאו לבית יוסף "שהבינו שהוא כי רוצים לבקש מהם הכסף ומקדימים לזה טרם שיחזירו אותו מעצמם, מזה ידעו ששם אותו לעלילה. ע"כ "וייראו "ממה "שהובאו בית יוסף", כי אמרו "שעל דבר הכסף אנחנו מובאים להתגולל עלינו", שזה סימן שרוצים להעליל עלינו, [ויל"פ ג"כ בתחלה אנחנו מובאים, שלכן מביאים אותנו בתחלה טרם שנשיב אותו מעצמנו, שאז לא יהיה להם עלילה]. ולכן,
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג יח.
וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים
הָאֲנָשִׁים
הָאֲנָשִׁים הם האחים, והכתוב שם אותם בדרגת האיש האחראי על ביתו של יוסף.
"וַיִּירְאוּ" - למה האחים נבהלו?
האחים ראו ויראו.
- מה הבהיל את האחים לפני ביתו של יוסף?
- האחים עמדו בתור לראות את יוסף. יתכן שהם ראו שיוסף ראה אותם.
- איש מכובד מופיע ופוקד עליהם ללכת איתו. לא ברור אם הם ידעו שהוא האיש "אֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ" (ביאור:בראשית מג יז) של יוסף.
- הם "הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף". האחים ראו ארמון מכובד, עם חומה, שער, חצר גדולה, שומרים ומשרתים. לא ברור שהם ידעו שזה ביתו של יוסף.
- האחים חששו ששמעון עונה וסיפר עליהם דברים. ועכשו הם יוזמנו למשפט.
- האחים יהיו במלכודת בתוך הבית: מוסתרים מרשויות ושוטרים, וחשופים לאלימות בתוך הבית.
- האחים חששו שהם עומדים למשפט בגלל גנבת הכסף שנמצא בשקיהם בביקור הקודם.
- האחים חששו והגיעו למסקנה!
- "אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ" - להאשים אותנו.
- "וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ" - למצוא אותנו אשמים, ולהתקיף אותנו.
- "וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים" - עונש קשה מאוד, למרות שזה לא מוות.
- "וְאֶת חֲמֹרֵינוּ" – ייתכן שהכסף היה בשקים, ועם אבדן החמורים האחים יאבדו את כל רכושם. הם לא יוכלו לקנות אוכל ולא יוכלו להוביל את האוכל למשפחתם, אפילו אם הם לא יעשו לעבדים.
עכשו האחים הרגישו כמו יוסף הנער: התגוללו והתנפלו עליו, לקחו לו את כותנתו ומכרו אותו לעבדות.
אדם חייב להיות מוכן
כאשר יש בעיה:
- עדיף להודות בשגיאה או טעות ולא לנסות להסתיר או לשקר. כך לאיש יש הזדמנות להציג את המצב באור חיובי לעצמו, לפני שרשות הדיבור תלקח ממנו.
- אנשים עושים השלחה של צורת החשיבה שלהם על אנשים אחרים, וכך הם חושפים את אופיים. האחים הראו שהם פוחדים, כלומר הם חשפו שיש להם סיבה לפחד.
- לאדם יכול להיות מספר סיבות לדאוג מאחרים. כאשר הוא מסביר סיבה אחת, ייתכן שהוא לא יצטרך להסביר את שאר הסיבות.
- האחים נזהרו לא להאשים או להעליב את המצרים שכספם הושב להם ברשלנות, ושהם נפגעו מזה.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מג יח"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.