ביאור:בראשית מג ז
בראשית מג ז: "וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ז.
הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם עריכה
וַיֹּאמְרוּ עריכה
האחים אמרו, אחד בלי שם וכולם הסכימו. ראובן לא דיבר, יהודה שתק. מה יש לו לענות לאביו הזקן והסובל.
שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ עריכה
לפי חז"ל יוסף אירגן את מכירת האוכל בצורה מסודרת כדי למנוע שוד, ושוק מופקע:
- רק ראשי משפחה היו רשאים לבוא לקנות אוכל למשפחתם
- כל ראש משפחה היה יכול לבוא עם חמור אחד בלבד ולקנות כמות מוגבלת
- כל ראש משפחה נרשם וזיהה את ארצו ומשפחתו כדי למנוע מקניות מרובות על ידי איש אחד. לא היה מפתיע ללמוד שהמצרים סימנו בבשרו של הקונה את רכישותיו וגודל משפחתו. המצרים היו ידועים בארגון בירוקרטי - רק כך הם היו מסוגלים לבנות את הפרמידות שלהם.
במסגרת המערכת הזו לא פלא שהשליט שאל על מספר בני המשפחה כדי לספק אוכל מוגבל ומספיק לצרכיהם, בצורה הגונה ומכובדת.
האחים הביאו רק עשרה חמורים, כנדרש, חמור לכל משפחה, ולא הודיעו שיש להם עוד אח עם עשרה בנים. אולם סביר שפקידי השליט שאלו אותם: 'כמה בנים יש לכם, יש לכם עוד אחים, יש לכם אב?'
הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח עריכה
יוסף לא שאל אודות אביהם, ולא שאל האם יש להם עוד אח. אולם סביר שהשאלות האלה נשאלו. האחים היו בלחץ. הם לא רצו להתפס בשקר על גודל משפחתם בנוסף להאשמה שהם ריגלו במצרים, ולכן הם נדבו את המידע על אחיהם: הקטן וזה שאיננו.
הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם עריכה
למעשה האחים עברו על החוק שדרש שכל בעל משפחה יבוא אישית לקנות אוכל. בנימין שהיה בעל משפחה גדולה, כעשר בנים, לא בא, והאחים היו חייבים להביא לו ולמשפחתו אוכל.
בדיוק את זה רצה יוסף למנוע, שאנשים יביאו אוכל לבני משפחתם הבוגרים, ובני משפחתם יופיעו ויקנו עבורם, וכך המשפחה תקבל כפול, ותמכור את העודף בשוק שחור.