פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מג כט

הבהרה: דף זה הוא דף במרחב הביאור של ויקיטקסט. משמעות הדברים, שבנוסף לטקסט המבואר דף זה מכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית. למעבר לביאורים מסורתיים לטקסט (במידה וקיימים) יש לחפש דף שהמילה "ביאור:" אינה מופיעה בתחילת שמו

הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָיעריכה

לא בטוח שיוסף הכיר את בנימין. בנימין היה צעיר מיוסף בכ14 שנים, וכאשר יוסף נמכר לעבדות בנימין היה כבן 3. עכשו יוסף הוא כבן 39, ובמשך 22 שנים הוא לא ראה את בנימין. יוסף שאל, אבל לא חיכה לתשובה. יוסף זיהה את "בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ", ולא העלה ספקות בזהותו של הנער הצעיר שהובא אליו. סביר שיוסף ראה סימנים מזהים ברורים.

יוסף לא שאל את בנימין עצמו - 'מה שמך? האם אתה אחיהם?' – סביר שאם האחים היו מביאים ילד זר, הם היו מכינים אותו לשקר. אבל בכל זאת הנער יכול להבהל ולהרתע מלהעיד לשקר ולהסתכן במוות (ראה: חוקי חמורבי מספר 3). יתכן שיוסף ראה שאין מה לשאול את בנימין, כי בנימין לא היה מסוגל לענות ותמיד רק שתק.

וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִיעריכה

יוסף ברך את שבנימין ואמר: "אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי". המילה "בְּנִי" היא מיותרת. את התוספת הזאת מוסיף אב או סב לילדיו, באהבה והוקרה. לפי הנוהג, השליט המצרי לא היה צריך לכנות את האיש הזר כבנו. למעשה יוסף הודיע לאחים שהוא מאמץ את בנימין כבנו, הנתון לחסותו בצורה מוחלטת , ובהמשך יוסף מצהיר: "הוּא יִהְיֶה לִּי עָבֶד [משרת אישי שלי, בני]" (ביאור:בראשית מד יז).

  • אֱלֹהִים? - המילה קשורה לאלוהי אברהם, יצחק ויעקב. יוסף משתמש באלוהי בנימין לברך אותו, ולא באלוהי מצרים או בפרעה. בנימין הוא תחת חסותו של אלוהים, והוא יחן אותו.
  • יָחְנְךָ - חנן - העניק, ברך. יעקב ענה לעשו אודות הילדים שלו: "הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ" (ביאור:בראשית לג ה).
  • בְּנִי - המילה נשמעת כברכה מקובלת חסרת משמעות משליט לעבדיו, שבעיניו כולם הם רכושו. אולם יוסף למעשה משתמש בחוקי חמורבי מספר 170 ו185 כדי להכיר ולאמץ את הנער כבנו שלו, ולאחר גנבת גביעו הוא התכוון לקחת את בנימין להיות עבדו האישי כדי לשמור עליו. בהמשך יוסף לא לקח את בנימין כבנו, וגם לא הביא את בנימין איתו, יחד עם מנשה ואפרים, כדי לקבל את הברכה מהאב החולה.

אנו רואים שיוסף התרגש ובכה "כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו". "אָחִיו" הוא ביחיד, יוסף לא ריחם על כל אחיו. והשאלה למה יוסף ריחם על בנימין? למה הוא לא בכה משמחה, מאושר? למה לא מהתרגשות או גאווה? הרחמים של יוסף מראים שבנימין היה זקוק לרחמים. יתכן שיוסף ראה שבנימין אינו חזק בשכלו כאחיו, ולכן האחים לא פגעו בו, הן איש כזה לא יזכה ברכוש אביו וברכתו, אלא זקוק לעזרת אחיו. יתכן שבגלל מצבו של בנימין, יוסף החליט להעמיד את האחים בנסיון נוסף לראות אם הם ירצו להפטר מבנימין ויפקירו אותו.

בְּנִיעריכה

רחל קראה לבנה השני "בֶּן אוֹנִי". "בני" הוא ההתחלה של שמו של "בנימין" כשם שאביו קרא לו, ככתוב: "אָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (ביאור:בראשית לה יח).

קיימת אפשרות שמרוב התרגשות, יוסף התחיל לקרוא לצעיר שאחיו הביאו, 'בני', ועצר בלשונו לפני שהוא גמר את השם 'בנימין' או את השם 'בֶּן אוֹנִי', הן אחיו לא אמרו לו את שמו של האח הצעיר.