פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מג יא

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מג יא: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים."



אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּעריכה

יעקב חוזר להיות עצמו, מלא מחשבות ותוכניות. הוא חושב איך להרגיע ולשחד את השליט המצרי, כשם שהוא שלח מנחה לעשו אחיו. יעקב נותן עצות לבניו, למרות שהם לא חייבים למלא את הוראותיו.

קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶםעריכה

האחים יורדים למצרים עם שקים וכלים רקים כדי למלא בתבואה. במקום ללכת רקים, עם כסף בלבד, תשתמשו בכלים לסחוב סחורה למצרים.

וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָהעריכה

יעקב, שלא הביא מתנות ללבן, שלא שילם עבור נשותיו אלא בעבודה, שלא שלח מתנות לעשו עד שעשו בא לקראתו עם 400 איש, ושלא הביא מתנות לאביו כשהוא חזר מלבן, יודע את ערך המתנות לפייס אנשים. כשם שהוא פייס את עשו (ושתל סוס טרויני מאחורי צבאו של עשו) כך הוא רוצה לפייס את השליט.

יעקב יודע שהאיש הוא "אֲדֹנֵי הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית מב ל) ובידו השררה המוחלטת. יעקב שולח לשליט מתנות מכובדות לשולח ולמקבל:

  • האחים יראו לאיש שהם מודים לו על שנתן להם לצאת להאכיל את המשפחה שלהם, ושמר רק אח אחד.
  • האחים יראו לאיש שהם לא מפחדים, ואין להם מה להסתיר.
  • המתנות היו "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים", בדומה לסחורות שהישמעאלים לקחו למצרים "וּגְמַלֵּיהֶם נֹשְׂאִים נְכֹאת וּצְרִי וָלֹט, הוֹלְכִים לְהוֹרִיד מִצְרָיְמָה" (ביאור:בראשית לז כה). כלומר האחים הביאו סחורות למלך או שר המלך, והאחים בחרו את הישמעאלים הללו לקנות את יוסף כי הם ידעו שיוסף ירכש על ידי שר חשוב ויקבל טיפול ראוי, כשם שבאמת קרה.
  • יעקב לא ידע, אבל לבטח האחים זכרו, ויוסף הבין, למה רומזות המתנות הללו, הקשורות למכירתו שלו לעבדות.
  • האחים לקחו גם כסף לקנית האוכל, וגם את הכסף שהושב להם, כדי שלא יחשבו שהמנחה היא התשלום.

שוחד?עריכה

למעשה האחים הביאו שוחד, ומתנות פרטיות לשליט, כדי לעוות את שיפוטו. "וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה, וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה" (ביאור:בראשית מג כו) אבל בתקופה ההיא מתנות היו דבר מקובל לשליטים.

עושה רושם שהמתנות השפיעו לטובה, ויוסף הרגיש חובה להחזיר להם מתנות:

  1. "וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם"
  2. "וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם, הַעוֹדֶנּוּ, חָי"
  3. "וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה"
  4. "וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם, וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם, חָמֵשׁ יָדוֹת"

את הארוחה יוסף הכין לפני שהוא ידע על המנחה, ככתוב: "וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן, כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם" (ביאור:בראשית מג טז), לכן זה לא נחשב כפיצוי על המנחה.

מְעַטעריכה

למה יעקב הורה לבניו לקחת רק 'מעט', ככתוב: "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ"?

  • להראות את ערכם הרב.
  • מתנה לשליט בלבד ולא לרבים או למסחר.
  • מתנה שלא תבוזבז.
  • לא להשוויץ שהם עשירים ויכולים לכסות אותו בעושר.
  • לא להכריח את השליט לתת להם בחזרה מתנה גדולה ומוגזמת. זה לא עזר, ויוסף נתן להם "מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו" (ביאור:בראשית מג לג).