מלבי"ם על בראשית מג


פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב)"שובו". אמר להם שאם לא יוכלו להביא תבואה הרבה הלא יצליח בידם להביא מעט כדי חיי נפש:

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) "ויאמר אליו יהודה העד העד". ר"ל שהיה בזה.

א] התראה שיעניש אותם אם יבואו בלא בנימין,

ב] שחוץ מזה "האיש אמר אלינו לא תראו פני", חוץ מהעונש אם נראה פניו בלא האח הקטן אמר שלא נראה פניו כלל, היינו שלא יתנו אותנו להתראות לפניו ולכן "אם אינך משלח לא נרד", שאם היה רק התראת העונש היינו הולכים ומקבלים העונש, אבל אחר שחוץ מזה אמר שלא נוכל לבא לפניו כלל, א"כ לא ימכרו לנו אוכל כלל ולמה נלך בחנם:

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח - ט) "ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות", הלא אם לא תתן את בנימין נמות בודאי ברעב, וגם אתה וגם בנימין, משא"כ אם נלך אנכי אערבנו:

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ח - ט) "ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות", הלא אם לא תתן את בנימין נמות בודאי ברעב, וגם אתה וגם בנימין, משא"כ אם נלך אנכי אערבנו:

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יא) "אם כן אפוא". צום ג' דברים. א] "שיביאו לו מנחה", שבזה יתראה שכנים אתם, שהחוטא יתבייש להביא מנחה למי שיודע בנפשו שחטא כנגדו, ושתהיה המנחה בלתי יקרה שלא יתראו כנותנים שוחד, רק "מעט צרי ומעט דבש", שכן דרך להביא מנחה דרך כבוד בעת התראות פנים מאנשים מכובדים:

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב - יג) ב] "שיקחו כסף משנה", וחוץ מזה יביאו הכסף הראשון שחשב שעשו כן לנסות אותם אם הם אנשים כשרים, והם יאמרו שחושבים שמשגה הוא ששכחו לקחת הכסף מידם. ג] שיקחו את בנימין:

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יב - יג) ב] "שיקחו כסף משנה", וחוץ מזה יביאו הכסף הראשון שחשב שעשו כן לנסות אותם אם הם אנשים כשרים, והם יאמרו שחושבים שמשגה הוא ששכחו לקחת הכסף מידם. ג] שיקחו את בנימין:

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יד) "ואל שדי יתן לכם רחמים". ר"ל יעקב חשב א"ע שהורע מזלו שזה היה סימן אצלו מאבדת יוסף רק אתם שלא הורע מזלכם יעשה ה' בזכותכם "ויתן לכם רחמים", אחר

שאתם ערבים בדבר הוא נוגע לכם, ועז"א "ושלח לכם את אחיכם אחר, ואני "איני מקוה שירחם עלי ויעשה בזכותי, כי "כאשר שכלתי שכלתי", ומזלי רע ואיני מקוה

רחמים וצדקה בזכותי:

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יח) "וייראו האנשים". כי עד עתה היו מסופקים למה נתן הכסף באמתחותם, אם הוא דרך נסיון לנסות אם יביאו אותו בחזרה שבזה ידע שהם כנים, או כדי שיעליל עליהם, והיה

הסימן אצלם אם הוא למען יעליל עליהם יקדים א"ע לתבוע מהם הכסף תיכף בבואם, בל יקדימו הם להשיב את הכסף ולא ימצא להם עון, אבל אם הוא לנסיון יחריש עד שיראה שירצו לשוב לביתם ולא החזירו את הכסף, שאז יוכר שאינם אנשים כנים, ועתה "שראו שהובאו לבית יוסף "שהבינו שהוא כי רוצים לבקש מהם הכסף ומקדימים לזה טרם שיחזירו אותו מעצמם, מזה ידעו ששם אותו לעלילה. ע"כ "וייראו "ממה "שהובאו בית יוסף", כי אמרו "שעל דבר הכסף אנחנו מובאים להתגולל עלינו", שזה סימן

שרוצים להעליל עלינו, [ויל"פ ג"כ בתחלה אנחנו מובאים, שלכן מביאים אותנו בתחלה טרם שנשיב אותו מעצמנו, שאז לא יהיה להם עלילה]. ולכן,

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(יט) "ויגשו וידברו אליו פתח הבית". כאלו אין רוצים לכנס אל הבית טרם שישיבו הכסף, ובזה אין עליהם שום טענה:

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ - כב) "ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה". ר"ל שאין לך לחשוד אותנו כי היה בתחלה, ומי יגנב במקום שבא שם פעם הראשון, ואל תאמר מדוע לא שבנו אז תיכף. עז"א

שזאת לא נודע לנו עד "שבאנו אל המלון", וראינו שהושב כסף כלם ולא יכלנו שנשוב כלנו ובני ביתנו ימותו ברעב. "ונשב אותו עתה", ואמר "כסף איש "שלא נתחלף של ראובן בשל שמעון. ב] "בפי אמתחתו", במקום שראוי להיות לא בשק וודאי בכוונה הונח שם. ג] "כספנו במשקלו "ולא של אחר, ולא תאמר שעתה מחמת יראה הגדנו זאת שהלא "הכסף "בידנו"", ולא תאמר שהוא הכסף שהבאנו לקנות תבואה, כי "כסף אחר הורדנו "וגם הוא "בידנו", ותחלה אמר (פסוק לה) איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות

כספיהם, ופה לא אמר צרור, כי רצו להראות שהם אנשי אמונה אף שכסף אין לו סימן השיבו אותו ממדת חסידות, משא"כ כסף הצרור בצרור י"ל סימן ומחוייבים להשיב מן הדין:

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ - כב) "ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה". ר"ל שאין לך לחשוד אותנו כי היה בתחלה, ומי יגנב במקום שבא שם פעם הראשון, ואל תאמר מדוע לא שבנו אז תיכף. עז"א

שזאת לא נודע לנו עד "שבאנו אל המלון", וראינו שהושב כסף כלם ולא יכלנו שנשוב כלנו ובני ביתנו ימותו ברעב. "ונשב אותו עתה", ואמר "כסף איש "שלא נתחלף של ראובן בשל שמעון. ב] "בפי אמתחתו", במקום שראוי להיות לא בשק וודאי בכוונה הונח שם. ג] "כספנו במשקלו "ולא של אחר, ולא תאמר שעתה מחמת יראה הגדנו זאת שהלא "הכסף "בידנו"", ולא תאמר שהוא הכסף שהבאנו לקנות תבואה, כי "כסף אחר הורדנו "וגם הוא "בידנו", ותחלה אמר (פסוק לה) איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות

כספיהם, ופה לא אמר צרור, כי רצו להראות שהם אנשי אמונה אף שכסף אין לו סימן השיבו אותו ממדת חסידות, משא"כ כסף הצרור בצרור י"ל סימן ומחוייבים להשיב מן הדין:

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כ - כב) "ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה". ר"ל שאין לך לחשוד אותנו כי היה בתחלה, ומי יגנב במקום שבא שם פעם הראשון, ואל תאמר מדוע לא שבנו אז תיכף. עז"א

שזאת לא נודע לנו עד "שבאנו אל המלון", וראינו שהושב כסף כלם ולא יכלנו שנשוב כלנו ובני ביתנו ימותו ברעב. "ונשב אותו עתה", ואמר "כסף איש "שלא נתחלף של ראובן בשל שמעון. ב] "בפי אמתחתו", במקום שראוי להיות לא בשק וודאי בכוונה הונח שם. ג] "כספנו במשקלו "ולא של אחר, ולא תאמר שעתה מחמת יראה הגדנו זאת שהלא "הכסף "בידנו"", ולא תאמר שהוא הכסף שהבאנו לקנות תבואה, כי "כסף אחר הורדנו "וגם הוא "בידנו", ותחלה אמר (פסוק לה) איש צרור כספו בשקו ויראו את צרורות

כספיהם, ופה לא אמר צרור, כי רצו להראות שהם אנשי אמונה אף שכסף אין לו סימן השיבו אותו ממדת חסידות, משא"כ כסף הצרור בצרור י"ל סימן ומחוייבים להשיב מן הדין:

פסוק כג

לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כג) "ויאמר שלום לכם אל תיראו". ר"ל לא הבאתי אתכם כאן בעבור זה, "אלהיכם ואלהי אביכם", במדרש בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם נתן לכם מטמון באמתחותיכם, מכל מקום כספכם בא אלי, פירשו שאחר שהטעם מה שהקדים ה' שיהיה במצרים שבע גדול ואחריו רעב בכל הארצות, הוא כדי לקיים מ"ש ואח"כ יצאו ברכוש גדול, ומצרים היתה אז עניה, והזמין ה' שכל הארצות הביאו לשם כסף וזהב עד שנתעשרו והיה להם רכוש גדול, שיקחו ישראל עמהם בצאתם. עפ"ז אמר להם אחר שכל הכסף המובא מכל הארצות הוא בשבילכם, שעתידים אתם לקחתו כהבטחת ה', א"צ שאתם תתנו ג"כ כסף, אחר שהוא רק בשבילכם, ובאשר לא נודע באיזה זכות יהיה מה שיצאו ברכוש גדול אם יהיה בזכות עצמם או בזכות אבותיהם, אמר "אלהיכם ואלהי אביכם", ר"ל או שהוא בזכותכם מצד שהוא אלהיכם, או שהוא מצד שהוא אלהי אבותיכם, ועז"א בין בזכותכם בין בזכות אבותיכם, "נתן לכם מטמון באמתחתיכם", ר"ל אחר שהכסף המובא מכ"מ הוא רק מטמון, שטומנים אותו באוצר לעת יצ"מ שיהיה אז שלכם, א"כ המטמון הזה יהיה באמתחותיכם, כי למה לכם לתתו באוצר של פרעה אחר שהוא בשבילכם, ומפרש "כספכם בא אלי", כל הכסף הבא אלי מכל המקומות הוא כספכם המוכן

בשבילכם, ועז"א מכל מקום [פי' מכל המקומות] כספכם בא אלי: