ביאור:בראשית מג ו
בראשית מג ו: "וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ו.
לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח
עריכהאין בוכים על חלב שנשפך - אז מה יעקב מתלונן עכשו?
האחים לא סיפרו שליעקב שהם חיפשו את יוסף, שהשליט האשים אותם בריגול ואיים להרוג אותם. השליט היה יכול לחקור אותם כל אחד לחוד, ולכן לא היתה להם ברירה אלא להודות באמת.
- למה יעקב מאשים את בניו?
- יעקב מאשים אותם שהם עשו טעות ולכן הם צריכים לשאת בתוצאות ולא הוא. יתכן שיעקב חשב לשקר ולשלוח ילד אחר במקום בנימין.
- יעקב טוען שהם יעשו עוד טעויות שיגרמו צרות, ולכן אין לסמוך עליהם.
- יעקב משהה את השיחה כדי למצוא טענה נוספת, ומחפש דרך לפתרון שלא יכלול את בנימין.
- יעקב שופך את ליבו ואת צערו.
- יעקב מראה שהוא לא חשב לפני שבקש "מְעַט אֹכֶל".
הֲרֵעֹתֶם לִי
עריכהיעקב רואה את עצמו כמרכז העולם. רק לו יעשו צרה אם בנימין יפגע.
האחים הרעו לו כאשר הם פגעו ביוסף, ועכשו הסבל ממשיך עם בנימין.
מה עזר ליעקב להאשים את בניו?
עריכהנניח שהבנים היו מקבלים את אשמתם, אז מה? - הם ילכו בלי בנימין? הם לא ילכו? הם יביאו בן שלהם וישקרו ליוסף?
זאת היא נקודת השפל של יעקב.