ביאור:בראשית מג כא

בראשית מג כא: "וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג כא.

התגוננות

"וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן" - מיד בהתחלה, בערב הראשון, במרחק הליכה לא קצר ולא ארוך.
"וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ" - אמת, כולם פתחו את אמתחתם כדי להאכיל את החמורים.
"וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ" - לא מדויק, רק אחד מצא, והשאר לא חיפשו, כי הצרור היה בתחתית השק ונמצא רק כאשר הם שפכו את השק. כנראה אח אחד החזיק את שקו הפוך והכסף התחלק דרך התבואה לפי השק. האחים טוענים שמיד הם ידעו שזו שגיאה, ולא שהם חשדו שאחד גנב ולכן הם ברחו הביתה ולא חזרו, או שיוסף יאשים אותם בריגול אם הם ימשיכו להסתובב במצרים הלוך וחזור, ויביאו טענות טפשיות שאנשיו עושים טעויות.
"כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ" - בדיוק כספנו, אותו משקל (סימן שהם שקלו כדי לוודא), ואותם מטבעות. כלומר היתה טעות והכסף בשקינו לא נלקח על ידי העובדים, ואנחנו לא ידענו למה נעשתה הטעות והכסף הושב לנו.
"וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ" - הנה הבאנו אותו שוב כדי לשלם על התבואה הראשונה שקנינו. לא חזרנו מיד כי הינו צריכים להאכיל את משפחתנו,

לאחר הפתיחה ביחיד "בי אדוני", בכל השיחה, המדבר מדבר ברבים ומיצג את כל האחים.