פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מג י

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מג י: "כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם."



כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּעריכה

הִתְמַהְמָהְנוּ?

  • הן רק עכשו נגמר האוכל? "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר" (ביאור:בראשית מג ב)
  • הליכה ברגל מחברון למצרים וחזרה, עם חמור אחד, תהיה מקסימום חודש אחד. לפי זה בני יעקב חיכו כחודשים לאחר שהאוכל נגמר.
  • ללא סיבה וללא תועלת השארנו את שמעון אסור במצרים, ומצבו לא ידוע לנו.
  • עדיף לא לחכות עד הרגע האחרון, וכאשר נשארה כחצי כמות האוכל, מן הראוי שהאחים יצאו למצרים ועד שהם יחזרו יגמר האוכל, ולא שבמשך הזמן הזה המשפחה תשאר ללא אוכל.

כמובן צריך לזכור שרכושו של יעקב היה ברובו כבשים וצאן, וגם כשהם ירדו למצרים היה להם צאן רב. כך שלא חסר להם בשר או קש לכבשים. וגם בהמשך אנו רואים שיעקב שולח מתנות יקרות "מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים" (ביאור:בראשית מג יא), ולאחים יש מספיק כסף לשלם עבור התבואה, כך שהם והילדים לא סבלו חרפת רעב.