פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית מג כח

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית מג כח: "וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וישתחו [וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ]."



שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּעריכה

וַיֹּאמְרוּעריכה

יוסף שאל "הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי" (ביאור:בראשית מג כז). והאחים כולם, כפה אחד, עונים ביחד?
סביר שאחד דיבר בשם כולם.

  • "שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ", המדבר עונה ומוסיף בכבוד, שאביהם גם הוא עבדו של השליט המצרי.
  • "עוֹדֶנּוּ חָי", תשובה מדויקת לשאלתו (המעליבה?) של השליט ושימוש באותם מילים: "הַעוֹדֶנּוּ חָי?" - "עוֹדֶנּוּ חָי".
  • האחים לא הוסיפו את מצב בריאותו של אביהם, למרות שיוסף הזכיר שאביהם זקן ויתכן שסובל ממחלות זיקנה. ובכלל, איך הם יודעים, הרי הם עזבו לפני מספר ימים את כנען. אבל לא היה צורך להכנס לפרטים ברורים: אביהם זקן, היה חי כשעזבו, בריאותו סבירה, מצבו הכספי חזק, ואין צורך לדאוג לו.

וַיִּקְּדוּ וישתחו [וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ]עריכה

  • האחים חותמים את תשובתם במתן כבוד מלכות בשנית ("וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה" (ביאור:בראשית מג כו), בצורה זו הם רמזו שהם לא מעונינים לדבר בנושא הזה.
  • האחים, כולל בנימין, נתנו למשנה מלך מצרים כבוד מלכות. כבוד כזה דרש המן, הראשון בשרים, מנכבדי העיר בשער העיר, וללא הצדקה בחוק היהודי ובמסורת, מרדכי סרב.
  • האחים למעשה נתנו את חייהם בידי השליט והכירו בכוחו. גם כאן בשנית מתקיימת הנבואה הראשונה של יוסף, שאחד עשר אלומות ישתחוו לאלומתו, רק שהם לא ידעו שהוא יוסף. הם השתחוו לשליט מצרי מפחד שהם לא יקבלו אוכל וכל משפחתם תמות.
  • בהמשך האחים חוזרים ומופיעים לפני יוסף פעם נוספת וגם שם נאמר: "וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו אָרְצָה" (ביאור:בראשית מד יד). בפעם הזאת בנימין הואשם בגנבה משליט, ולפי חוקי חמורבי מספר 6, גזר דינו היה מוות. האחים נתנו כבוד לשליט, אבל הם נכנסו לביתו בלי לבקש רשות וניגשו לשליט ישירות, ובמידה מסוימת איימו עליו, שאם הוא יעיז לקחת את בנימין הוא יומת.

הזדמנות להודיע לשליט את תפילתו של יעקבעריכה

כאשר האחים יצאו עם בנימין, יעקב ברך אותם: "וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ, וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין; וַאֲנִי, כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי" (ביאור:בראשית מג יד). ברגע זה היתה הזדמנות לברך את השליט, ולהגיד לו את דברי אביהם. ייתכן שיוסף היה מתגלה ברגע זה, כי הוא היה מבין שאביו לא שלח אותו למוות, ושאביו אוהב אותו ואת בנימין.