ביאור:בראשית מג ג
בראשית מג ג: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מג ג.
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה
עריכהיהודה תופס מנהיגות. כל האחים היו יחד לפני יעקב, ככתוב בהמשך: "וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ" (ביאור:בראשית מג ז), אולם יהודה עונה ראשון לשאלה המתבקשת: 'איך נלך אם אתה לא נותן לנו את בנימין?'.
כנראה יהודה התכונן לרגע הזה בשאלתו.
הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ
עריכהיהודה מציין שהשליט נשבע בשם פרעה (ביאור:בראשית מב טז), שהם חייבים להוכיח שיש להם אח קטן. כשהאחים חזרו ממצרים וסיפרו "הכל" ליעקב (ביאור:בראשית מב כט), הם לא הזכירו את שבועת השליט, כך שיעקב לא הבין את חומרת המצב.
לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם
עריכהיהודה הסביר את שבועת השליט המצרי שאמר להם שהם יומתו ולא יקבלו אוכל במצרים אם הם לא יביאו את אחיכם הקטן. יהודה הודיע ליעקב שהוא לא ינסה להתחכם או לרמות.
יחסו של יהודה לאביו
עריכהיעקב מנסה להתחכם ולמצוא דרך לקנות אוכל במרמה (כהרגלו?).
נאמר שיהודה אמר ליעקב. יהודה לא ענה לדברי יעקב. יהודה לא פתח בדברי פיוסים, אלא הגיב ישר ולענין. יהודה הכריז שהאחים לא יתחכמו ולא ינסו לרמות.
יהודה מקבל שיעקב יקבע מה יקרה לבנימין. יהודה לא מנסה לקחת את בנימין ללא רשות.
יהודה מסביר ליעקב את חומרת המצב, שהשליט נשבע, ושהגיע הזמן שיעקב יהיה מודע לזה.
יהודה סותר את דברי יעקב שבקש: "לָנוּ מְעַט אֹכֶל" (ביאור:בראשית מג ב), ואומר ליעקב שהבנים לא יביאו "לְךָ אֹכֶל" (ביאור:בראשית מג ד).
יהודה נוזף ביעקב בחוסר כבוד אב, ומודיע לו שהאחים לא יעשו דבר בניגוד לרצונם.