מפרשי רש"י על בראשית מב ב
<< | מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"ב • פסוק ב' |
• א • ב • ז • ח • י • יב • יד • טו • יז • יט • כ • כג • כד • כז • כח • לו • לח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֕אמֶר הִנֵּ֣ה שָׁמַ֔עְתִּי כִּ֥י יֶשׁ־שֶׁ֖בֶר בְּמִצְרָ֑יִם רְדוּ־שָׁ֙מָּה֙ וְשִׁבְרוּ־לָ֣נוּ מִשָּׁ֔ם וְנִחְיֶ֖ה וְלֹ֥א נָמֽוּת׃
רש"י
"רדו שמה" - ולא אמר לכו רמז למאתים ועשר שנים שנשתעבדו למצרים כמנין רד"ו
רש"י מנוקד ומעוצב
רְדוּ שָׁמָּה – וְלֹא אָמַר 'לְכוּ', רֶמֶז לְמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים שֶׁנִּשְׁתַּעְבְּדוּ לַמִּצְרִים, כְּמִנְיַן רד"ו (ב"ר צא,ב).
מפרשי רש"י
[ג] ולא אמר לכו. כי היה ראוי לתפוש לשון טוב, כי "רדו" מלשון ירידה ואינו דבור צח וטוב - לשון המורה על ירידה, ואמרו חז"ל "פתח דבריך יאיר", ואף על גב שמי שהוא הולך מארץ ישראל למצרים יורד, דארץ ישראל גבוה מכל הארצות, אפילו הכי לא הוי ליה למימר כך - אחר שהוא לשון ירידה. אבל מה שכתוב (פסוק ג) "וירדו אחי יוסף" (קושית הרא"ם) - לא קשה, כי הוא לשון הכתוב, ודווקא המדבר לא יאמר "רדו" מפני שהוא לשון קללה אל המדובר:
בד"ה ולא אמר כו' והג"א כתב דלכך הל'ל לכו משום דהיה לו לתפוס בדבריו לשון צח והגון ולא לשון ירידה ומה שכתיב וירדו אחי יוסף ל"ק משום דלישנא דקרא הוא ולא ידעתי מה יעשה בפסוק רדה אלי אל תעמוד וגו' וכן והורדתם את אבי וגו' לכן נ"ל כמו שמצאתי ביש נסחאות שלא היה כתוב בהן ולא אמר לכו רק רדו שמה רמז כו' והיינו ממלת שמה מפיק ליה שמיותר הוא דבתר הכי כתיב ושברו לנו משם א"נ דלא הל"ל כלל רדו שמה דהא כתיב בתר הכי ושברו לנו משם אלא עכ"ל רמז כו' וכן משמע במדרש רבות ע"ש: