קטגוריה:בראשית מב ג
וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִשְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִמִּצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֵּרְד֥וּ אֲחֵֽי־יוֹסֵ֖ף עֲשָׂרָ֑ה לִ/שְׁבֹּ֥ר בָּ֖ר מִ/מִּצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וּנְחַתוּ אֲחֵי יוֹסֵף עַסְרָא לְמִזְבַּן עֲבוּרָא מִמִּצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּנְחָתוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָרָה לְמִיזְבּוֹן עִיבּוּרָא מִמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"וירדו אחי יוסף" - ולא כתב בני יעקב מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם
"עשרה" - מה ת"ל והלא כתיב ואת בנימין אחי יוסף לא שלח אלא לענין האחוה היו חלוקין לעשרה שלא היתה אהבת כולם ושנאת כולם שוה לו אבל לענין לשבור בר כולם לב אחד להם (בב"ר)רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
עֲשָׂרָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּתִיב: "וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח" (להלן פסוק ד). אֶלָּא לְעִנְיָן הָאַחֲוָה הָיוּ חֲלוּקִין לַעֲשָׂרָה, שֶׁלֹּא הָיְתָה אַהֲבַת כֻּלָּם וְשִׂנְאַת כֻּלָּם שָׁוָה לוֹ; אֲבָל לְעִנְיַן "לִשְׁבֹּר בָּר" כֻּלָּם לֵב אֶחָד לָהֶם (ב"ר צא,ב).
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
וירדו אחי יוסף עשרה: היה לו לומר בני יעקב אבל למד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם, או יש לפרש כי הכתוב יבאר כוונתם הטובה אצלו כי ירדו עשרה כדי שיתפללו עליו במנין שהרי אין קדושה בפחות מעשרה שנאמר (ויקרא כב, לב): "ונקדשתי בתוך בני ישראל": והרמב"ן פירש וירדו אחי יוסף עשרה כדי לקיים החלום הראשון של החלומות כי הוא היה מספר אל אחיו העשרה כי בו אמר (בראשית לז, ה): "ויגד לאחיו ויוסיפו עוד שנוא אותו", ולהם אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים, כי בנימין איננו בכלל הזה ונתקיים עתה החלום הזה כאשר השתחוו אליו, והחלום השני שכתוב "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים" לא יוכל להתקיים עד שיבא בנימין וגם אביו:
ובמדרש "וירדו אחי יוסף עשרה", אמר להם יוסף כל מי שיכנס לשבור בר כתבו שמו ושם אביו ושם עירו ולערב תביאו לי פתקיהן, כיון שבאו בני יעקב כל אחד ואחד נכנס בשער שלו וכתבו שמותם, לערב הביאו פתקיהן לפני יוסף זה קורא ראובן בן יעקב וזה קורא שמעון בן יעקב וכן כל השערים, מיד אמר להם יוסף סתמו את האוצרות ופתחו אוצר אחד ונתן שמותם לבעל האוצר ואמר לו כשיבואו אנשים אלו לידך תפוס אותם ושגרה לי, עברו שלושה ימים ולא באו מיד נטל עשרה גבורים מבית פרעה ושגר בשבילם לבקר אותם בשוק הלכו ומצאו אותם בשוק של זונות, ולמה בשוק של זונות אמרו יוסף היה יפה תואר ויפה מראה שמא הוא בקובה של זונות מיד תפסו אותם והביאום לפני יוסף:ספורנו (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(ג - ד) השאלות (ג - יד)
למה ירדו עשרה, ודי שילכו קצת מהם, ולמה אמר כי היה הרעב בארץ כנען:
למה אמר ויכירם ויכר יוסף את אחיו, ומה ענין זכרון החלומות לשיאמר מרגלים אתם, ובאיזה אופן העליל עליהם שהם מרגלים:
תחלה אמר מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם, תפס שני לשונות, ואח"כ אמר את ערות הארץ באתם לראות, ואח"כ חזר ואמר מרגלים אתם, ומה היה תשובתם הראשונה כלנו בני איש אחד נחנו וגו', איך יוכיחו מזה שאינם מרגלים, ואם יש הוכחה מזה מה השיב יוסף, ומ"ש שנית שנים עשר עבדיך מה יוכיחו מזה, ויוסף אמר הוא אשר דברתי אליכם לאמר משמע שמזה בעצמו הוכיח שהם מרגלים: "וירדו". מצד שהם "אחי יוסף "ירדו כל העשרה כי היה בדעתם לבקשו שם, או שמן השמים נסתבב כך כדי לקיים חלום האלומות, "ואת בנימין לא שלח יעקב", יען שהוא "אחי יוסף "ירא יעקב פן יקראנו אסון כאחיו:
אור החיים (כל הפרק)
אחי יוסף. פי' נתנו דעתם על האחוה לפדותו:
עשרה אולי הלכו כולן לחשש הרגיל בשני רעב כי תרע עין אדם ברעהו ועל פת לחם יפשעו לגזול ולהרוג איש אחיהו, לזה הלכו כולם כדי שאיש את אחיהו יעזורו, וגם בנימין היו רוצים להוליכו עמם אלא שיעקב לא רצה, והוא אומרו ואת בנימין לא שלח וגו', הא למדת שזולת טעם זה גם אותו היה שולח עמהם:
עוד נראה שלא היה מוכר יוסף אלא דבר קצוב לכל אחד, ונתחכם בזה לב' דברים, א' נגלה וא' נסתר, הנגלה כדי שלא יתתגר אדם בתבואה, ויש בזה שבח לו ושבח לקונים, שבח לו כדי שישתכר הוא בכל עליית השערים, ושבח לקונים כי הוא לא יעלה השער ביותר, ואחד נסתר כדי שיבואו כל האחים אצלו כמו שכן היה כי באו כולן לקנות כל אחד הקצוב:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב ג.
וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף
- בני יעקב מוגדרים כאחי יוסף, ולא בני ישראל, או בני יעקב.
- מיד בהגדרה, מובן שיוסף לא כלול באחי יוסף.
- הכתוב מיד מרמז לפשעם של האחים נגד יוסף, הנמצא במצרים, והם הולכים בחוסר רצון למקום סכנה.
רש"י מסביר "ולא כתב בני יעקב מלמד שהיו מתחרטים במכירתו ונתנו לבם להתנהג עמו באחוה ולפדותו בכל ממון שיפסקו עליהם".
האחים ידעו טוב מאוד את הסכנה לפגוש את יוסף כעבד או כחופשי. הם פחדו מכעסו, או כעס השלטון לפשעם. ולכן הם באים יחד. יחד פשענו, יחד נסבול בבית, ויחד נענש.
עֲשָׂרָה
למה כל האחים הולכים למצרים? אפשר היה לשלוח עבד עם עשרה גמלים. נראה שמשפחת יעקב ירדה מגדולתה ולא היו להם עבדים ושפחות, כי לא נראה שהם לקחו אוכל גם לעבדיהם, ורק עשרת הבנים, ללא עבדים, ירדו להביא אוכל ממצרים.
הדגש הוא עשרה, כדי שנבין שבנימין לא בא איתם.
בהמשך נראה שכל אח הביא איתו צרור כסף שלו, חמור אחד, ומספר שקים רקים. קיימת אפשרות שהם הביאו כסף יותר מהנדרש למילוי השק, כי הם לא ידעו מה המחיר. וייתכן שהם הביאו עודף כסף כדי לפדות את יוסף מעבדותו.
הם עשו כשם שאברהם עשה בקנית מערת המכפלה. אברהם בא עם סכום גדול פי כמה מהנדרש וכאשר עפרון אמר "אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי אֶרֶץ, אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא, וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר" (ביאור:בראשית כג טו) הוא היה מוכן עם כסף בכיס, ושילם ללא ויכוח, או הסתכנות שעפרון יעלה את המחיר.
יוסף הבין שהם באו לחפש אותו, ורצה לדעת כמה כסף כל אחד היה מוכן לשלם לפדותו, ולכן הוא בדק בשקים "וַיְצַו יוֹסֵף, וַיְמַלְאוּ אֶת כְּלֵיהֶם בָּר, וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל שַׂקּוֹ" (ביאור:בראשית מב כה).
למעשה כל אח היה צריך לחזור עם עודף כסף, כי הם הביאו יותר מהנדרש, אבל כשהאחים ספרו את כספם בצרורם, הם מצאו שהם לא שילמו דבר. שהם קיבלו את התבואה, בטעות או במרמה, בחינם.
תוכנית חלוקת האוכל לרעבים
כדי למנוע מהומות, שוד ושוק שחור, יוסף הנהיג בקרה מסודרת של חלוקת האוכל. כל אב משפחה היה חייב לבוא בעצמו, להרשם ולרשום את משפחתו, ולקנות כמות מוגבלת של חמור אחד בלבד. האחים באו בלי בנימין, למרות שלבנימין היו כעשרה ילדים.
האחים שברו את החוק ושיקרו, לכן הם היו צריכים להסביר למה הם לוקחים לאח נוסף ומשפחתו, והוא לא בא בעצמו. האחים חשבו שאם הם יבאו כעשרה אחים ביחד, לא ירגישו שהם קונים גם לאח נוסף כי הוא היה רק עשירית יותר.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מב ג"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.