ביאור:בראשית מו ו

בראשית מו ו: "וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ."

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מו ו.

וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן

מה רכשו בני ישראל בכנען, ומה פרוש המילה 'לרכוש' רכוש?

על יעקב בחרן נאמר: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד; וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים" (ביאור:בראשית ל מג).
יעקב הוריד מרכושו כאשר הוא שלח "מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו" (ביאור:בראשית לב יד).
בכיבוש שכם נאמר שבניו: "שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ; וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת" (ביאור:בראשית לד כט).
מזה ירד חלק שיעקב דרש שהמחנה יטהר מאלוהי הנכר, ככתוב: "וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם" (ביאור:בראשית לה ד).
לזה נוסף חלקו של יעקב בירושתו של יצחק: "וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו" (ביאור:בראשית לב כט).
סביר שהאחים עוד גדלו ואספו רכוש כמסופר על יהודה שעלה "תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ" (ביאור:בראשית לח יג).
קנית הבר במצרים בשנות הרעב לא עלתה לבני ישראל דבר כי יוסף החזיר להם את הכסף.

מכאן רואים שהמילה 'לרכוש' היא רחבה מאוד, והכוונה לכל רכוש נרכש בדרך כל שהיא.

״רָכְשׁוּ״ – משמעותו כל רכוש בכנען שבני ישראל: קנו, בנו, עשו, אספו, גנבו, שדדו, מצאו, וכדומה.

יעקב ומשפחתו יורדים למצרים. הכתוב מדגיש שהם רכשו את רכושם בכנען, כאשר אנו יודעים שזה לא מדויק, ולחלק מהרכוש אין להם תעודה או עדים כדי להוכיח בעלות חוקית. אולם עכשו הם נוסעים למצרים והם טוענים שהכל שייך להם, ואין אדם שיתנגד להם.

וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם

למרות הרעב הכבד בכנען, עדיין יש לבני ישראל צאן רב. אומנם השיבולים לא הניבו חיטה ללחם, אבל היה מספיק צמחיה למאכל לצאן.
בני ישראל לא ירדו למצרים בחוסר כל, ללא כסף וללא צאן. הם ירדו עשירים מאוד.