ביאור:בראשית לב א

בראשית לב א: "וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב א.


תם סיפור לבןעריכה

וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶרעריכה

אדם חרוץ, קם מוקדם ועושה את מלאכתו

וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶםעריכה

  • לבן נפרד מבנותיו ונכדיו. לבן יודע שזה סופי והוא לא יראה אותם יותר. הוא משחרר אותם.
  • לבן מעניק לבנותיו הכרה ואהבה. הוא סולח לכל מעשיהם, כולל גניבת התרפים של אלוהיו, אלוהי נחור (ביאור:בראשית לא נג), אשר הוא ידע שרחל גנבתם.
  • לבן ממלא את חובתו לתת לבנותיו את נדוניתן (חוקי חמורבי מספר 168), כי הרי לבן הצהיר שהכל שייך לו, כדבריו: "וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לִי הואּ" (ביאור:בראשית לא מג), ומשכורתו של יעקב היא רק GUR 6 לשנה במשך שש שנים (חוקי חמורבי מספר 258). (בארבע עשרה השנים הראשונות יעקב עבד כדי לרכוש את נשותיו ולא בשביל הרכוש.)
  • לבן מקבל את נכדיו כיורשיו ומכיר בכולם, ובכך הוא מעניק להם את נדוניתן של בנותיו, (חוקי חמורבי מספר 167).
  • לבן מנשק גם את בני השפחות ומעניק להם מעמד שווה. הם לא עבדים או נמוכי דרגה, אלא בנים חופשיים.
  • ייתכן שלבן ברך את נכדיו כשם שהוא ברך את רבקה: "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס), ואכן ברכתו התקימה.

וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹעריכה

לבן לא נשאר לשמור על בנותיו ונכדיו. לבן ידע שעשו כעס על יעקב, וידע שקיימת סכנה ליעקב ומשפחתו. אז מדוע לבן עזב את יעקב ולא נשאר על ההר עד שעשו ויעקב יפגשו?

  • תפקידו של לבן נגמר, אלוהים דיבר איתו בחלום והגן על יעקב מפניו, אלוהים יכול גם לדבר עם עשו, אם הוא רוצה.
  • לבן ראה את הצלחתו של יעקב והבין שאלוהים ימלא את הבטחתו לאברהם, יצחק ויעקב, לכן עזרתו אינה דרושה.
  • לבן ראה שיעקב התבגר ויכול לדאוג למשפחתו.
  • לבן ראה שיעקב רכש "עֲַבָדִים, וגְּמַלִּים" (ביאור:בראשית ל מג) ויוכל להגן על משפחתו מכל התקפה אפשרית של אנשי מלכי ארץ כנען.

וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹעריכה

ראינו שלבן אהב את בנותיו:

  1. הוא רדף אחרי יעקב כדי לוודא אם בנותיו נחטפו "כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב" (ביאור:בראשית לא כו)
  2. הוא נתן את כל הצאן והמקנה, שיעקב חשב שזה שלו, לבנותיו, כמתנת הנשואין שלהן. בעבר הבנות טענו "הֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ, כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ" (ביאור:בראשית לא טו), ולבן מעניק את כל רכושו שלפניו לבנותיו ובניהן אחריהם (ביאור:בראשית לא מג).
  3. הוא נישק וברך את בנותיו ונכדיו.

סביר שלבן דאג מה עשו יעשה ליעקב ובנותיו. ייתכן שהמשפט היה צריך להיות 'וישב לבן במקומו ' - 'במקומו' ולא 'למקומו' ורק אחר כך 'הוא שב לביתו'.
סביר שלבן נשאר זמן מה בגלעד ועקב אחרי התפתחות המאבק בין עשו ליעקב. סביר שלבן עשה מה שכל שליט חזק היה עושה כדי להגן על בנותיו ונכדיו. סביר שהוא הורה להדליק מדורות רבות כדי שיהיה עשן רב ואור בלילה וכך הוא הציג צבא גדול. סביר שהוא הניף דגלים שנראו למרחוק, וסביר שאנשיו היטו את הנשק הנוצץ כדי שנצנוצי השמש יזהירו כל שליט שללבן יש נשק מודרני, באיכות גבוה, ובכמות גדולה. כך לבן ישב על ההר והזהיר את עשו לא להיות חצוף או גיבור ולהעיז לפגוע בבנותיו ובנכדיו.

מדוע לבן לא התנשק עם יעקב ולא ברך אותו?עריכה

  • לבן ויעקב היו מסוכסכים - לבן האשים את יעקב בגנבה, ככתוב: "מֶה עָשִׂיתָ, ותִַּגְנֹב אֶת לְבָבִי; ותְַּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב" (ביאור:בראשית לא כו), ועוד האשים את יעקב: "לָמָּה גָנַבְתָּ, אֶת אֱלֹהָי" (ביאור:בראשית לא ל). יעקב ענה לו אתה רמאי: "ותַַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי, עֲשֶׂרֶת מֹנִים" (ביאור:בראשית לא מא) "כִּי עַתָּה, רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי" (ביאור:בראשית לא מב).
  • יעקב כבר קיבל ברכה מאביו "יַעַבְדוךָּ עַמִּים וישתחו (וְיִשְׁתַּחֲוו)ּ לְךָ לְאֻמִּים, הֱוהֵ גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲוו לְּךָ בְּנֵי אִמֶּךָ; אֹרְרֶיךָ אָרורּ, ומְּבָרְכֶיךָ בָּרוךְּ" (ביאור:בראשית כז כט), ואלוהים ברך את יעקב: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, ופָּרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד). מה נשאר ללבן להוסיף?
  • אלוהים פקד על לבן "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ביאור:בראשית כא כד), בדיוק למטרה הזו. אלוהים אסר על לבן לקלל ולברך את יעקב. אלוהים הודיע ללבן שתפקידו נגמר בהצלחה: יעקב חונך, בניו חונכו, ויעקב חוזר עשיר לכנען להראות שברכת אלוהים התקיימה בו.
  • אם לבן היה מברך, אז לא היינו יודעים אם ברכת אלוהים התקיימה או ברכת לבן.

מקורותעריכה

נלקח בחלקו מ- סנדובסקי, אילן .(14/09/2010). פסח: אסור לנשים לקלל את לבן הארמי. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. מ:http://www.articles.co.il/article.php?id=80762