ביאור:בראשית לב כז

בראשית לב כז: "וַיֹּאמֶר: שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר! וַיֹּאמֶר: לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי!"

בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כז.

יעקב נשאר לבדו ליד נחל יבוק, ואיש אחד נאבק עמו כל הלילה, אבל יעקב החזיק מעמד על עלות השחר. כשעלה השחר, האיש ביקש מיעקב שישחרר אותו, אבל יעקב לא הסכים - הוא דרש ממנו לברך אותו לפני-כן. כמה שאלות עולות כאן:

א. מדוע האיש מבקש להשתחרר כי עלה השחר - מה הקשר?

לפי רוב המפרשים, אותו איש היה בעצם מלאך:

1. מלאך "טוב", מהמלאכים האומרים שירה ברקיע בכל בוקר. הוא ביקש שיעקב ישחרר אותו כדי שיגיע בזמן למשמרתו ( רש"י ע"פ בראשית רבה וחולין צא, וכן תרגום ירושלמי) .

2. מלאך "רע", שאינו יכול לסבול את אור היום (כמו ערפד בסיפורי העמים). הוא ביקש שיעקב ישחרר אותו כדי שלא יישרף באור (ראו באתר ישיבת שיח יצחק ) .

3. המלאך לא רצה שיעקב יראה את פניו ויתאר את פני המלאך או יזהה אותו. הן בהמשך, אלוהים אסר לעשות לו פסל או תמונה (אילן סנדובסקי) .

4. אמנם, בפסוקים הקודמים כלל לא נאמר שמדובר במלאך - הוא נקרא רק איש. וע"פ ההקשר, מדובר באיש ממחנה עשיו - אולי מרגל או רוצח שכיר. וכשראה שלא הצליח לפגוע ביעקב, הוא איים עליו ואמר לו עלה השחר! - עוד מעט יהיה אור, כולם יראו אותך, ואתה תהיה חשוף לפגיעה (ע"י מחנה עשיו, או ע"י עמים אחרים הנמצאים באזור).

ב. מדוע יעקב דרש כי אם ברכתני - מה הוא צריך את הברכה?

אם מדובר במלאך, לכאורה מיותר ואף אסור לבקש ממנו ברכה - הרי הברכה באה רק מה' (ראו דיון על עובדי אלהים אחרים ) !

1. לפי חז"ל זה לא היה סתם מלאך אלא "שר של עשיו" - מלאך המייצג את עשיו, ויעקב ביקש " הודה לי על הברכות שברכני אבי, שעשיו מערער עליהם " ( רש"י , וכן זוהר פרשת תזריע עמ' מ"ה) .

אמנם, גם אם זה היה מלאך, בשום מקום לא נאמר שיעקב ידע שזה מלאך. האם כל אדם שרבים איתו והמצב נגמר בחוסר החלטה מי ניצח, מיד אומר שהאדם הזה הוא מלאך אלוהים?! (אילן סנדובסקי) .

2. ולפי הפשט, מדובר באיש ממחנה עשיו. וליעקב היה חשוב לזכות בהכרה מאותו איש. היה חשוב לו, שהאיש המייצג את האויב העיקרי שלו יכיר בו ויודה בשני דברים:

הוא לא רמאי ולא גנב: "לא יעקב יאמר עוד שמך" - " לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה " (רש"י) .
הוא ניצח בקרב: "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל ".

ובימינו

עם ישראל נמצא במאבק עם בני ישמעאל כבר מעל 100 שנה. המלחמה היא גם פיסית אבל גם תודעתית - ניסיון לבצע דה-לגיטימציה לעם ישראל ולזכותו על ארץ ישראל, לטעון שעם ישראל רימה וגנב.

מדי פעם, מנהיגים ערביים הרואים שאינם יכולים לנו מבקשים מאיתנו ש"נשלח" אותם לשלום. בעבר, תנאי מקדים לכל משא ומתן לשלום היה הכרה במדינת ישראל - היא המקבילה של הברכה בימינו - לא אשלחך כי אם ברכתני.

מקורות

שילוב בין מאמר של אילן סנדובסקי שפורסם באתר ויקיטקסט, למאמר של אראל סגל-הלוי שפורסם באתר הניווט בתנך בתאריך 2020-03-02.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:שלום תמורת ברכה

קיצור דרך: tnk1/tora/brejit/br-32-27