רש"י על בראשית לב
<< · רש"י על בראשית · לב · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
"וישלח יעקב מלאכים" - מלאכים ממש (ב"ר)
"ארצה שעיר" - לארץ שעיר כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופהפסוק ה (כל הפסוק)
"גרתי" - לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני "הוה גביר לאחיך" שהרי לא נתקיימה בי.
|
|
עם לבן גרתי, לחן של , בביצוע להקת לב טהור |
פסוק ו (כל הפסוק)
"ויהי לי שור וחמור" - אבא אמר לי מטל השמים ומשמני הארץ זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ
"שור וחמור" - דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור אדם אומר לחבירו בלילה קרא התרנגול ואינו אומר קראו התרנגולים
"ואשלחה להגיד לאדוני" - להודיע שאני בא אליך
"למצא חן בעיניך" - שאני שלם עמך ומבקש אהבתךפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"המחנה האחת והכהו" - מחנה משמש לשון זכר ול' נקבה (תהלים כז) אם תחנה עלי מחנה הרי לשון נקבה (לקמן לג) המחנה הזה לשון זכר וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה (לעיל יט) השמש יצא על הארץ תהילים יט) מקצה השמים מוצאו הרי לשון זכר (מ"ב ג) השמש זרחה על המים הרי לשון נקבה וכן רוח (איוב א) והנה רוח גדולה באה הרי לשון נקבה ויגע בארבע פנות הבית הרי לשון זכר (מ"א יט) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים הרי לשון זכר ולשון נקבה וכן אש (במדבר טז) ואש יצאה מאת ה' לשון נקבה (תהלים קד) אש לוהט לשון זכר
"והיה המחנה הנשאר לפליטה" - על כרחו כי אלחם עמו התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפלה ולמלחמה לדורון ותעבור המנחה על פניו לתפלה אלהי אבי אברהם למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטהפסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"קטנתי מכל החסדים" - (שבת לג) נתמעטו זכיותי ע"י החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו
"ומכל האמת" - אמתת דבריך ששמרת לי כל ההבטחות שהבטחתני
"כי במקלי" - לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא מקלי לבדו ומדרש אגדה נתן מקלו בירדן ונבקע הירדןפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"היטב איטיב" - היטב בזכותך איטיב בזכות אבותיך (ב"ר)
"ושמתי את זרעך כחול הים" - והיכן א"ל כן והלא לא א"ל אלא (שם כח) והיה זרעך כעפר הארץ אלא שא"ל (שם) כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך ולאברהם אמר הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת היםפסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"גמלים מיניקות ובניהם שלשים" - ובניהם עמהם ומדרש אגדה ובניהם בנאיהם זכר כנגד נקבה ולפי שצנוע בתשמיש לא פרסמו הכתוב (ב"ר)
"ועירים" - חמורים זכריםפסוק יז (כל הפסוק)
"עדר עדר לבדו" - כל מין ומין לעצמו
"עברו לפני" - דרך יום או פחות ואני אבא אחריכם
"ורוח תשימו" - עדר לפני חבירו מלא עין כדי להשביע עינו של אותו רשע ולתווהו על רבוי הדורוןפסוק יח (כל הפסוק)
"למי אתה" - של מי אתה מי שולחך ותרגומו דמאן את
"ולמי אלה לפניך" - ואלה שלפניך של מי הם למי המנחה הזאת שלוחה למ"ד משמשת בראש התיבה במקום של כמו (לעיל לא) וכל אשר אתה רואה לי הוא שלי הוא (תהלים כד) לה' הארץ ומלואה של ה'פסוק יט (כל הפסוק)
"ואמרת לעבדך ליעקב" - על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ששאלת למי אתה לעבדך ליעקב אני ותרגומו דעבדך דיעקב וששאלת ולמי אלה לפניך מנחה היא שלוחה וגו'
"והנה גם הוא" - יעקבפסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
"ואת אחד עשר ילדיו" - ודינה, היכן היתה? נתנה בתיבה ונעל בפניה, שלא יתן בה עשו עיניו; ולכך נענש יעקב, שמנעה מאחיו שמא תחזירנו למוטב, ונפלה ביד שכם (ב"ר עו ט).
"יבק" - שם הנהר.פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כה (כל הפסוק)
"ויותר יעקב" - שכח פכים קטנים וחזר עליהם (חולין צא, א)
"ויאבק איש" - מנחם פי' ויתעפר איש מלשון אבק שהיו מעלים עפר ברגליהם ע"י נענועם ול"נ שהוא לשון ויתקשר ולשון ארמי הוא בתר דאביקו ביה ואבק ליה מיבק לשון עניבה שכן דרך שנים שמתעצמים להפיל איש את רעהו שחובקו ואובקו בזרועותיו ופירשו רז"ל שהוא שרו של עשו (ב"ר)פסוק כו (כל הפסוק)
"ויגע בכף יריכו" - קולית הירך התקוע בקלבוסת קרוי כף ע"ש שהבשר שעליה כמין כף של קדירה
"ותקע" - נתקעקע ממקום חברתה ודומה לו (ירמיהו ו) פן תקע נפשי ממך לשון הסרה ובמשנה לקעקע ביצתן לשרש שרשיהןפסוק כז (כל הפסוק)
"כי עלה השחר" - וצריך אני לומר שירה ביום (ב"ר חולין צא)
"ברכתני" - הודה לי על הברכות שברכני אבי שעשו מערער עליהם (וכאן קשה לרש"י תברכני הל"ל אלא הודה וכו' וכן איתא בהדיא בזוהר פרשת תזריע עמוד מ"ה ודוק)פסוק כט (כל הפסוק)
"לא יעקב" - לא יאמר עוד שהברכות באו לך בעקבה ורמיה כי אם בשררה וגלוי פנים וסופך שהקב"ה נגלה עליך בבית אל ומחליף שמך ושם הוא מברכך ואני שם אהיה ואודה לך עליהן וזהו שכתוב (הושע יב) וישר אל מלאך ויוכל בכה ויתחנן לו בכה המלאך ויתחנן לו ומה נתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו המתן לי עד שידבר עמנו שם ולא רצה יעקב ועל כרחו הודה לו עליהן וזהו ויברך אותו שם שהיה מתחנן להמתין לו ולא רצה
"ועם אנשים" - עשו ולבן
"ותוכל" - להם