רשב"ם על בראשית לב

(ב). ויפגעו בו: לשומרו כדכתיב והנה אנכי עמך:

פרשת וישלחעריכה

(ה). ויצו אותם לאמר: צוה אותם ואמר להם כה תאמרון, והשלוחים לא ידעו דאגתו של יעקב:
עם לבן גרתי: כאשר ידעת במצות אבי ואמי שלא יחשוב בשבילי ברח:
ואחר: כמו ואאחר כמו ואהב את יעקב כמו ואאהב, וכן ואכל ואמר חסרון של אלף של יסוד:

(ז). באנו אל אחיך אל עשו: ומצאת חן בעיניו כאשר אמרת וגם הנה הוא מתוך ששמח בביאתך ובאהבתו אותך הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו לכבודך, זהו עיקר פשוטו וכן גם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו:

(ח). ויירא יעקב בלבו: שאע"פ שהראה לשלוחים כי לכבודו מתכוין, הוא לא האמין שמחשבת עשו לטובה אלא לרעה:
ויצר: מגזרת צרור את המדיינים והוא כמו ותקל גבירתה מן קלל:
ויחץ: מן אשר חצה משה:

(ט). לפלטה: שהיו רחוקים המחנות זה מזה ואם יראו פרענות יברחו:
המחנה האחת: לשון נקבה הוא כדכתיב אם תחנה עלי מחנה הנשאר לשון זכר הרבה מצינו תיבות פעמים זכר פעמים נקבה כמו השמש יצא על הארץ ותך השמש ורוח סערה עושה דברו ורוח באה מעבר המדבר ויגע בארבע פינות הבית:

(י). אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק: שהבטחתני בלשון זה בצאתי מבאר שבע ויאמר אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק:

(יא). קטנתי מכל: מלהיות לי כל החסדים וגו', וכן קטן מהכיל את העולה ואת השלמים ולפי שעשית לי חסדים ואמת יותר מן הראוי לי ואני עדיין לא קיימתי נדרי ולא עבדתיך כראוי לכך אני ירא אע"פ שהבטחתני שאינך דן את האדם אלא לפי מעשיו כמו שמצינו בחזקיה שאמר לו הנביא מת אתה ולא תחיה ואחר כך בתפלת חזקיהו הוסיף הקב"ה על ימיו חמש עשרה שנה:

(יא). פן יבא והכני: לפי שקטנתי מכל החסדים כאשר פירשתי:

(יג). ואתה אמרת היטב איטיב עמך: אע"פ שאין אתה מחוייב לקיים לי הבטחתך שהרי קטנתי וגו' אע"פ כן עשה למען כבוד שמך שתתקיים הבטחתך כמו שאמר משה להקב"ה כשרצה לכלות את ישראל למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם וגו', וינחם ה' על הרעה, ובמקום אחר מבלתי יכולת ה' וגו' וישחטם במדבר וגו' ואמר לו הקב"ה סלחתי כדברך:

(טז). ובניהם: לפי פשוטו בניהם ממש והיו בהם זכרים:

(יז).וריוח תשימו: דרך כבוד הוא מחנות הרבה זה אחר זה:

(יח). למי אתה: עבד, והם השיבו לעבדך ליעקב:

(יט). מנחה: כמו שפירשתי בבראשית:

(כא). כי אמר אכפרה פניו: כן חשב יעקב בלבו ואין זה מדברי השלוחים:
וגם הנה הוא אחרינו: לפי שרצה יעקב לברוח בלילה דרך אחרת אם לא מפני שעכבו המלאך לכך היה מתכוין להטעותו לעשו שלא יפגשהו:

(כג). ויקם בלילה ההוא: נתכוין לברוח דרך אחרת ולפיכך עבר הנחל בלילה, כמו שמצינו בדוד בברחו מפני אבשלום בדרכים הללו של ירדן ומחנים שעבר יעקב ובלילה כמו כן ויאמרו אל דוד קומו עברו מהרה את המים וגו' ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבוקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן וגו' ודוד בא מחנים ואבשלום עבר את הירדן וגו':
מעבר יבק: מעברות המים כדי לברוח:
(כה). ויותר יעקב לבדו: ורצה לעבור אחריהם כי לברוח דרך אחרת שלא יפגשנו עשו נתכוון, ויאבק מלאך עמו שלא יול לברוח ויראה קיום הטבחתו של הקב"ה שלא יזיקהו עשו:
(כו). כי לא יכול לו: המלאך ורצה לעבור ולברוח בעל כרחו:
ותקע: נבדלה מן הידרך כמו פן תקע נפשי ממך:
ירך יעקב: הירך טעמו למטה ברי"ש כי כן שמה וכן גדר מזה וכן גזל, וכשירך דבוק נהפכין להיות פתח קטן וטעמו באות ראשונה ירך יעקב ירך המשכן:

(כז). כי עלה השחר: וכיון שהאיר היום מעתה יש לילך לדרכיך:
כי אם ברכתני: שתשלחני מאתך בשלום שלא אהיה נזוק במה שנתאבקתי עמך כי עתה עלה השחר אז ידע יעקב שהוא מלאך:

(כט) כי שרית: מגזרת באונו שרה את אלהים כמו קנה קנית עשה עשית אבל וישר אל מלאך ויוכל מגזרת שב קם רץ שיאמר ויקם וישב וירץ, ומה שלקה יעקב ונצלע לפי שהקב"ה הבטיחו והיה בורח וכן מצינו בכל ההולכים בדרך שלא ברצון הקב"ה או ממאנים ללכת שנענשו במשה כתב שלח נא ביד תשלח ויחר אף ה' במשה, לפי הפשט אע"פ שאמרו חכמים בכל מקום חרון אף עושה רושם וכאן מה רושם יש הלא אהרן אחיך הלוי עתיד היה להיות לוי ואתה כהן ועכשיו הוא יהיה כהן ואתה לוי, אך לפי הפשט לפי שהיה מתעצל ללכת כתב ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו וכן ביונה שנבלע במעי הדגה וכן בבלעם ויחר אף אלקים כי הולך הוא ונעשה חיגר כדכתיב ותלחץ את רגל בלעם וילך שפי חיגר כמו ושופו עצמותיו:

(לב). והוא צולע על יריכו: עתה כשהיה השמש זורח ראוהו צולע על יריכו כמו ויהי בבקר והנה היא לאה כי עד עכשיו לא נודע שהיא לאה:

(לג). על כן לא יאכלו: לזכרון גבורתו של יעקב וגם שעשה לו הקב"ה שלא מת: