פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית לב ג

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בראשית לב ג: "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם."



מַחֲנֵה אֱלֹהִיםעריכה

נאמר שיעקב אמר משהו כאשר הוא ראה את המלאכים, ככתוב: "ויַֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם" (את המלאכים). כלומר ברור שיעקב ראה אותם, אבל לא ברור שפגעו בו, או שדיברו איתו.

אם יעקב היה קורא למלאכים הללו: מרגלים, שליחים, הוא היה יוצר פחד במחנה. כאשר יעקב קרא להם "מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" (ביאור:בראשית לב ב), ולמקום "מַחֲנֵה אֱלֹהִים", יעקב הפך את הזרים לתומכים, צבא עזר, והמחנה שלו נרגע שאלוהים בעזרתם.

מַחֲנֵהעריכה

יעקב ראה את המלאכים, במחנה מסוים בהר. בהמשך נבנתה שם העיר מחנים שהיתה בעלת עוצמה וחשיבות. כנראה המקום התאים למחנה מוגן, ויעקב הזיז את צבאו לנקודה החשובה הזאת. ייתכן שמשם יעקב שלח את שליחיו לעשו, ושם הוא חיכה לתשובה.

יִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִםעריכה

בהמשך, העיר מחנים היא עיר חשובה מאוד:

  • העיר נמצאת בגבול גד: "ומֵּחֶשְׁבּוֹן עַד רָמַת הַמִּצְפֶּה, ובְּטֹנִים; ומִּמַּחֲנַיִם, עַד גְּבולּ לִדְבִר" (יהושע יג כו), ועל חצי מנשה נאמר: "יְהִי גְבולָּם, מִמַּחֲנַיִם כָּל הַבָּשָׁן כָּל מַמְלְכותּ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכָל חַוֹתּ יָאִיר אֲשֶׁר בַּבָּשָׁן שִׁשִּׁים עִיר" (יהושע יג ל), באזור ים כנרת.
  • העיר שימשה כעיר מקלט, ככתוב: "ומִּמַּטֵּה גָד, אֶת עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת רָמֹת בַּגִּלְעָד, וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ; וְאֶת מַחֲנַיִם וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (יהושע כא לו).
  • העיר נעשתה בירתו של איש בושת בן שאול, ככתוב: "אַבְנֵר בֶּן נֵר, שַׂר צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאולּ לָקַח, אֶת אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאולּ, ויַַּעֲבִרֵהו,ּ מַחֲנָיִם" (שמואל ב ב ח).
  • לשם ברח דוד מפני אבשלום, והתארגן למלחמה באבשלום, ככתוב: "וְדָוִד בָּא מַחֲנָיְמָה; וְאַבְשָׁלֹם עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן, הואּ וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ.” (שמואל ב יז כד).
  • שם גר ברזלי העשיר: "ובַּרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד, בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה; וְהואּ כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם, כִּי אִישׁ גָּדוֹל הואּ מְאֹד.” (שמואל ב יט לג).
  • שם גר "אֲחִינָדָב בֶּן עִדֹּא, מַחֲנָיְמָה" (מלכים א ד יד) הנציב, אחד משנים עשר הניצבים של שלמה.

מסקנה: יעקב חיפש עמדת כוח וסקר את הסביבה. יעקב ראה מלאכים צופים בו מהעמדה הטובה הזו. יעקב הכיר בחשיבות ועליונות המקום ונתן לו שם. ובהמשך הקימו שם עיר.

  • העיר היתה בעלת חשיבות אסטרטגית גבוהה ושימשה כבירה או עיר הנציב האזורי. העיר היתה עשירה, ומוגנת. אנשיה היו בריאים וחיו שנים רבות.
  • העיר שלטה על אחת הדרכים החשובות לאורך הירדן עד היבוק, או מעמק זבולון ויזראל דרך מגידו ובית שאן דרך היבוק לכיוון דמשק ובבל.
  • למרות שזו היתה עיר מקלט, שם רצחו בַּעֲנָה ורֵכָב את איש בשת מלך ישראל "ויַַּכֻּהו וּיְַמִתֻהו,ּ ויַָּסִירו אֶּת רֹאשׁוֹ" (שמואל ב ד ז), ואבשלום זילזל בחוק והתקיף את דוד.

מַחֲנָיִםעריכה

בהמשך, למרות שהמקום היה בטוח מאוד, יעקב מחלק את צבאו לשנים "ויַַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ, וְאֶת הַצֹאּן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת" (ביאור:בראשית לב ח). ייתכן שזאת הסיבה שיעקב קרא למקום מחנים - מחנה ברבים. כלומר אפשרי שסדר הפסוקים שונה, וקריאת המקום מחנים נעשתה לאחר חלוקת צבאו.