ביאור:בראשית לב כח

בראשית לב כח: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו: מַה שְּׁמֶךָ. וַיֹּאמֶר: יַעֲקֹב."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב כח.

עקדת יעקב עריכה

מַה שְּׁמֶךָ - חשיבות השם עריכה

כנראה שכשנותנים ברכה חייבים לזהות את המקבל. כדי שלא תהיה טעות חובה לוודא שהאדם זכאי וראוי לברכה, ואז מקדישים את הברכה לאיש ושמו.

  • יצחק שאל: "מִי אַתָּה בְּנִי" (ביאור:בראשית כז יח) ויעקב שיקר וענה: "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (ביאור:בראשית כז יט).
  • אלוהים בברכותיו לא שאל את אברהם, יצחק או יעקב מי הם. כמובן אלוהים ידע ולא היה צורך לשאול. כך אלוהים מצהיר ליעקב: "שִׁמְךָ יַעֲקֹב" (ביאור:בראשית לה י) לפני שהוא מחליף את שמו של יעקב בשנית.

האם מלאך האלוהים, שבא להודיע ליעקב על שינוי שמו לישראל, לא ידע שהוא נאבק עם יעקב?

המצב בחושך דומה לפגישה של יעקב עם יצחק אביו העיור – ככתוב: "ותִַּכְהֶין עֵָינָיו מֵרְאֹת" (ביאור:בראשית כז א).

בחינה - עקדת יעקב עריכה

השאלה הזאת היתה בחינה ליעקב.
המלאך ידע עם מי הוא נאבק, אבל הוא נתן הזדמנות ליעקב לשקר, כפי שהוא שיקר לאביו. אם יעקב היה חושש שתבוא קללה ייתכן שהוא היה משקר בשמו.

יעקב שמע שעשו בא לקראתו עם 400 איש (חיילים) (ביאור:בראשית לב ז), הוא נבהל מאוד (ביאור:בראשית לב ח). בחסות הלילה יעקב הוריד את את אנשיו מהגלעד והם חצו את היבוק. הוא עצמו שב למחנה הנטוש בגלעד או למקום לפני חציית היבוק (ביאור:בראשית לב כב) ונשאר לבדו.

  • יעקב העביר את האחריות לשמירת קיום משפחתו ובניו לאלוהים.
  • ייתכן שיעקב הציג את עצמו כקורבן לעשו. הן יעקב חשש שעשו ישלח רוצח שכיר להרוג אותו בלילה במחנה הנטוש, כאשר הוא לבדו (ביאור:בראשית לב כה), ואז כעסו של עשו ישכך, וכך הוא ימות ומשפחתו תנצל.


יעקב התפלל לאלוהים ואמר: "הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו. כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים" (ביאור:בראשית לב יב).
ואלוהים החליט לנסות את יעקב ולראות אם הוא מאמין בו באמונה שלמה, ומוכן להקריב את נפשו.


בלילה הופיע איש והתחיל להאבק עם יעקב. יעקב חשב שזה הרוצח השכיר, ושהרוצח לא הורג אותו כי הרוצח לא בטוח בזהותו.
יעקב נלפת עם האיש וכאילו היה אסור/עקוד על מזבח המוות שלו, כפי שנאמר על יצחק "וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ, וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ" (ביאור:בראשית כב ט).

כאשר האיש ביקש לעזוב לפני עלית השחר (ביאור:בראשית לב כז), יעקב דרש שהאיש יברך אותו (בבריאות, חיים ארוכים) ואז האיש לא יוכל להרוג אותו.
האיש שאל לשמו של יעקב, כדי לברך אותו אישית בברכה שמתאימה לו, ולא כפי שקרה עם יצחק, שברכת עשו עברה ליעקב.

יעקב חשש שהאיש הוא רוצח שכיר שבא להורגו, ושואל לזהותו, כדי להרוג אותו, את יעקב.

  • יעקב היה יכול לשקר כדי להציל את נפשו, ולא להסתכן לאדם זר שהתקיף אותו בלילה.
  • יעקב למעשה לא היה צריך ברכה הן הוא כבר קיבל ברכה (על תנאי) מאלוהים, ומאביו הוא כבר קיבל ברכה וצוואה, ועשו כבר יצא מכנען בשבילו.
  • אולם אם יעקב היה משקר זה היה מראה שהוא לא מאמין בהבטחת אלוהים בבית-אל לשמור עליו עד שובו לבית-אל, והבטחת אלוהים "וְאֶהְיֶה עִמָּךְ" (ביאור:בראשית לא ג).
  • יעקב החליט להסתכן ולהגיד את שמו האמיתי - יעקב. יעקב שם את נפשו בידי אלוהים, ושאלוהים יעשה בו כרצונו.
ניתן לראות, שברגע הזה, יעקב עבר נסיון עקדה. הוא היה מוכן למות ולא להראות חוסר אמונה.
  • יעקב היה מוכן להקריב את נפשו למען ילדיו.
  • יצחק היה מוכן להקריב את נפשו למען אביו.
  • ישמעאל במדבר, ויוסף בבור, עברו נסיון קשה של חיים ומוות, אולם הם לא התנדבו להקריב את נפשם.

וַיֹּאמֶר: יַעֲקֹב עריכה

תשובה פשוטה, אולם יעקב מסתיר את זהותו. הוא לא נותן את קשרי המשפחה שלו כנהוג.

יעקב לא ענה: יעקב בן יצחק או בן אברהם.
  • לאביו הוא ענה: "אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ" (ביאור:בראשית כז יט)
  • לרחל הוא סיפר: "ויַַּגֵּד יַעֲקֹב לְרָחֵל, כִּי אֲחִי אָבִיהָ הואּ, וְכִי בֶן רִבְקָה, הואּ" (ביאור:בראשית כט יב).
  • לעבדיו, נושאי המנחה לעשו, הוא אומר להציג אותו: "לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב, מִנְחָה הִוא שְׁלוחָּה, לַאדֹנִי לְעֵשָׂו" (ביאור:בראשית לב יט).
  • יוסף מציג את יעקב לפרעה ואמר: "יַעֲקֹב אָבִיו" (ביאור:בראשית מז ז).

ייתכן שיעקב לא חשב שזה נחוץ, ייתכן שהוא התביש באביו, ייתכן שהוא חשש להזכיר מה הוא עשה לאביו.

יעקב ידע שפרוש שמו הוא יה-עקב, במשמעות אלוהים ישמור. ליעקב היה חשוב להזכיר לאלוהים את חובתו לשמור עליו אישית, ולא בזכות יצחק ולא בזכות אברהם.