פתיחת התפריט הראשי

ביאור:בראשית כב יז

בראשית כב יז: "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו."



הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָעריכה

המלאך בירך מהשמים ככתוב: "ויִַּקְרָא מַלְאַךְ יְהוָה אֶל אַבְרָהָם שֵׁנִית מִן הַשָּׁמָיִם" (ביאור:בראשית כב טו), אולם נאמר שהמלאך אמר: "ויַֹּאמֶר, בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה" (ביאור:בראשית כב טז).
לא נאמר שאברהם שמע את דברי המלאך בחלום או במחזה. אברהם שמע באוזניו, ויצחק שהיה לידו שמע יחד איתו.
ניתן להסיק שיצחק גם שמע את המלאך ושזו היתה מטרת דברי המלאך: שיצחק ישמע ויבין מה שאדוני רצה. כל ברכה לאברהם וזרעו חייבת לעבור דרך יצחק, כי הוא "בִּנְךָ ... יְחִידֶךָ" (ביאור:בראשית כב טז).

ברכת המלאך בשם אלוהיםעריכה

סדרת הברכות לאברהם:

  • ביציאתו של אברהם מחרן: "וְאֶעֶשְׂךָ, לְגוֹי גָּדוֹל ואֲַבָרֶכְךָ ואֲַגַדְּלָה שְׁמֶךָ; והְֶיֵה בְּרָכָה. ואֲַבָרְכָ מְבָרְכֶיךָ, ומְּקַלֶּלְךָ אָאֹר; וְנִבְרְכו בְּךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה" (ביאור:בראשית יב ג).
  • אחרי שאברהם נפרד מלוט: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה, ולְּזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם. וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ: אֲשֶׁר אִם יוכַּל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה" (ביאור:בראשית יג טז).
  • במחזה בברית בין הבתרים: "הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וסְּפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוכַּל לִסְפֹּר אֹתָם; ויַֹּאמֶר לוֹ, כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ ... לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹאּת לְרִשְׁתָּהּ" (בראשית טו ז).
  • לפני הולדת יצחק: "וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד ונְּתַתִּיךָ לְגוֹיִם; ומְּלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאו .ּ.. וְנָתַתִּי לְךָ ולְּזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן, לַאֲחֻזַתּ עוֹלָם; וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים" (ביאור:בראשית יז ח).

הברכה לאברהם ויצחק:

  • המלאך בעקדת יצחק: "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו".

המלאך לא מדייק בדברי אדוני שהבטיח שזרעו של אברהם יהיה ככוכבי השמים וכעפר הארץ. המלאך מקצר ואומר "כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". ברור שיש יותר עפר הארץ מאשר חול על שפת הים. היום אנו יודעים, שהמלאך ידע שיש יותר כוכבים בשמים מאשר חול וגרגרי עפר על כל כדור הארץ. אולם לאברהם מספר הכוכבים לא היה גדול מדי והחול היה יותר מרשים לאדם שביקר במצרים.

בכל אופן, הדגש כאן הוא לא שביום אחד יחיו על כדור הארץ בני ישראל "כַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם". הכוונה היא לא שיהיו מספר רב של בני ישראל בזמן נתון אחד, אלא שסכום כל האנשים בכל הדורות יהיה אינסופי. הברכה היא לא לכמות ברגע נתון, אלא לאורך זמן, עד אינסוף.

וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיועריכה

הברכה הזו היתה נפוצה בין העמים, וכך גם לבן מברך את רבקה אחותו: "אֲחֹתֵנו,ּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו" (ביאור:בראשית כד ס).

בשער העיר ישבו השופטים וראשי העיר, כלומר, המלאך הבטיח הצלחה ושזרעו של אברהם ויצחק יהיו ראשי העיר, נכבדיו ושליטיו.
המלאך אמר "אֹיְבָיו", ולבן אמר "שֹׂנְאָיו" - זה פחות או יותר זהה.

למרות שבועתו של המלאך ("בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם יְהוָה") ניתן לראות שאת החלק הזה של הברכה אלוהים לא אמר למלאך, וזאת בהסתמך על העובדה שאלוהים לא ציין זאת לפני או לאחר מכן. מסתבר שהמלאך, על דעת עצמו, חשב שיפה להכניס את זה.

העובדה שאלוהים לא נתן את הברכה הזו לאברהם מעידה על כך שאלוהים לא רצה בברכה הזו, הואיל והברכה הזו היא חסרת משמעות, הרי לא ברור: איפה, מתי, לכמה זמן, מה יהיה גורל שאר העם?

ולכן מדובר בברכה לא מחייבת שהיא רק משאלה חסרת משמעות, שאפשרי שתתקיים או לא.

הברכה מאחלת הצלחה תמידית וכיבוש אויבים. ואכן מלבד כיבוש כנען, מספר נצחונות של מלכים והקמת ארץ ישראל, הברכה הזאת לא התקימה.

זַרְעֲךָעריכה

לצערנו, אלוהים שם דגש על המילה "זַרְעֲךָ", ואנו ממשיכים להקפיד על זה ע"י הימנעות מגרים ונשואי תערובת. אנחנו מסכימים ללמד בני עמים אחרים את דרך אדוני, אך לא מוותרים על ברכת האלוהים שלנו. ולכן נשארנו עם קטן ששנים רבות סבל בגלות, ושרד על ידי כיפוף ראש וברכיים. דתות אחרות מקפידות פחות על הדרישה הזו ולכן יש להן כמות גדולה יותר של מאמינים. נקווה שהאיכות תמשיך להיות אצלנו, אולם צריך לחשוב מחדש על התנהגותנו, ברום לב, בוז ודחייה, כלפי אנשים שרוצים להצטרף ולהתייהד.