בימים אלה (כסלו ה'תשפ"ד) , כשעם ישראל בארץ ישראל נמצא בסכנה קיומית, נתבונן בתפילתו של יעקב אבינו, שגם הוא היה בסכנה קיומית.

יעקב ראה את עשו אחיו מתקרב לקראתו עם 400 חיילים. הוא ירא שעשו יבוא ויכה אותו באכזריות ושנאה, ויהרוג את כל משפחתו עם הנשים והילדים הקטנים - אם על בנים . לאחר שהתכונן למלחמה בדרך הטבע, הוא התפלל לה'. בתפילה שלו ישנם ארבעה יסודות, שגם אנחנו יכולים להשתמש בהם:

א. לימוד זכות על עצמו, (בראשית לב י): "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב: 'אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם, וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק; ה', הָאֹמֵר אֵלַי 'שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ!'". יעקב אומר: "אתה אלהי אבותיי; אתה ציווית עליי, כשהייתי בגלות בחרן, לחזור אל ארצי ומולדתי; הבטחת לי, שכאשר אחזור לכאן, תיטיב עמי. אז הנה, עשיתי כדברך וחזרתי לארץ אבותיי; שמור עליי בזכות המצוה!".

• גם אנחנו יכולים להתפלל תפילה דומה: "ה', אתה ציווית עלינו בתורה לעלות לארץ ישראל וליישב אותה; אז הנה, חזרנו ועלינו לארץ ויישבנו אותה; שמור נא עלינו לפחות בזכות המצוה הזאת!"

ב. הודיה לה' על העבר, (בראשית לב יא): "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ; כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". יעקב אומר: "כבר עשית איתי חסדים גדולים מאד: כשעברתי את הירדן לפני 20 שנה היה לי רק מקל ביד, ועכשיו יש לי שני מחנות (- מחנה רחל ומחנה לאה). כל מה שיש לי - שלך; אנא אל תתן לעשו להשמיד את כל זה!".

• גם לנו ראוי להודות לה' על הטוב: "ה', עשית לנו חסדים גדולים מאד: התחלנו להתיישב בארץ ישראל במתי מעט, ועכשיו התרבינו והיינו למיליונים. כל מה שיש לנו - שלך; אנא אל תיתן לאויבינו להשמיד את כל זה!". זה חשוב גם מבחינה רוחנית, שלא נחשוב שכל מה שיש לנו בא מכוחנו ועוצם ידינו, (דברים ח יז): "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ 'כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה'; וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה".

ג. הכרה ברגש הפחד, (בראשית לב יב): "'הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו; כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ, פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל בָּנִים!'". יעקב לא מסתיר את הפחד שלו. הפחד הוא רגש טבעי, שנועד לכוון אותנו לפעולה ולתפילה. מותר לפחד גם מהאח - הקרוב ביותר - שהופך לאויב. למרות שיעקב עשיר ויש לו צבא חזק, ולמרות שיש לו תוכנית הגנה מעולה, בכל זאת הוא פוחד ממלחמה, כי במלחמה תמיד קיימת סכנה שיהיו נפגעים. יעקב הופך את רגש הפחד לתפילה "הצל נא אותי מיד עשו, כי אני פוחד שהוא לא ינהג כאח, אלא ישמיד אותי ואת כל משפחתי!".

• גם לנו מותר להכיר ברגש הפחד ולהפוך אותו לתפילה: "ה', אנחנו פוחדים: אויבינו מכל הכיוונים, שהם כביכול 'אחינו' בני ישמעאל, מקדישים מאמצים אדירים במטרה מוצהרת להשמיד את כולנו. הם רוצים להרוג כל יהודי ויהודי; יש להם טילים מדוייקים שיכולים לפגוע בכל מקום במדינת ישראל. אנא, ה', הצל אותנו מידי אותם 'אחים'!"
• יחד עם זה, אפשר ללמוד מכאן, שגם כאשר יש תוכנית גאונית, גם אז צריכים המפקדים לדאוג ולפחד. הם חייבים להמשיך ולחשוב על כל הסכנות אפשריות וכל השינוים הבלתי צפויים. בכל מלחמה יש אבדות גם למנצח, ובמקרה של יעקב, הוא ומשפחתו במרכז יכולים להפגע, אם יהיו פעולות אלימות.

ד. הזכרת הבטחות ה', (בראשית לב יג): "וְאַתָּה אָמַרְתָּ ' הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ, וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב '". יעקב אומר: "אתה הבטחת לי, עוד לפני שיצאתי לגלות, שתיטיב עמי, ושתרבה את זרעי. אנא, קיים את ההבטחה - אל תיתן לעשו להשמיד אותי ואת זרעי!".

• גם אנחנו יכולים לציין את אותה הבטחה, שהרי נאמר בתורה, (דברים ל ה): "וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ": ה' הבטיח, שכאשר נבוא אל ארץ אבותינו ונירש אותה, הוא ייטיב עמנו, ואף ירבה אותנו יותר מאבותינו. "אנא, ה', קיים את ההבטחה - אל תיתן לאויבינו הישמעאלים והפרסים להרע לנו ולהשמיד אותנו ואת זרענו!".

נושא הפחד הוא עשו אחיו הבא עם 400 חילים לקראתו. ויעקב מודה שהוא מפחד. ולמרות שהוא עשיר ויש לו צבא חזק, ולמרות שיש לו תוכנית הגנה מעולה, בכל זאת יעקב פוחד שתהיה מלחמה. תמיד קיימת סכנה שבניו ונשותיו יפגעו, ועדיף שלא תהיה מלחמה.

יעקב חילק את צבאו לשנים, ושלח מתנות לאחיו. האנשים שהביאו את המתנות, בחמש קבוצות, כ 50 חילים, נשארו בערפו של עשו וחיליו. תוכניתו של יעקב היתה לעמוד, הוא ומשפחתו, במרכז צבאו ולקבל את עשו. יעקב ומשפחתו יהיו חשופים, אולם עשו וצבאו יושמדו במידה והם יתקיפו. ליעקב היו חיילים רוכבי גמלים, והם היו ממהרים ומגנים על יעקב ומשפחתו במרכז המערכה, אם עשו היה מתקדם עם צבאו בצורה מאיימת.

גם כאשר יש תוכנית גאונית, וצבא האויב יושמד, גם אז צריכים המפקדים לדאוג ולפחד. הם חייבים להמשיך ולחשוב על כל הסכנות אפשריות וכל השינוים הבלתי צפויים. בכל מלחמה יש אבדות גם למנצח, ובמקרה של יעקב, הוא ומשפחתו במרכז יכולים להפגע, אם יהיו פעולות אלימות.

• יעקב חושב שעשו כועס על הברכה שהוא קיבל מיצחק והדרך היחידה לבטל את הברכה היא להרוג אותו ואת משפחתו: "אֵם עַל בָּנִים".
• אלוהים הבטיח ליעקב "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (ביאור:בראשית כח יד), והנה דברי אלוהים התחילו להתקים, אולם עכשו קיימת סכנה שנשותיו וכל ילדיו יומתו על ידי עשו, ויעקב יצטרך להביא ולגדל ילדים נוספים.
• יצחק ניסה את יעקב לראות אם יעקב יקבל אישה מלבן. יעקב עשה את דברי אביו לשאת את בת לבן הארמי. הוא נשא את כל בנותיו של לבן. במידה ובנות לבן וילדיהן ימותו, אין אפשרות למלא את מצות אביו כי ללבן אין יותר בנות.
• יעקב מבקש רחמים, משתמש בחוק "לא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב ו), ומבקש שאלוהים ימנע מעשו לפגוע בכל משפחתו.

יעקב העביר את משפחתו לצד השני של היבוק, והוא שב למחנה ונשאר לבדו.
יעקב חשב שעשו ישלח רוצח שכיר להרוג אותו בלילה, לכן הוא הפריד את עצמו ממשפחתו.

• למעשה יעקב העביר את משפחתו לרשות אלוהים.
• יעקב נשאר לבדו כקורבן, והעביר את האחריות לחייו לאלוהים לעשות בו כרצונו. אם מגיע לו עונש מוות על מה שהוא עשה לעשו, כך יהיה.

יעקב ביקש מאלוהים להציל את עצמו ומשפחתו, ואלוהים החליט לנסות אותו בחווית מוות.

בהמשך יעקב נאבק עם איש, שהוא חשב שהוא הרוצח שעשו שכר להורגו, וכאשר האיש שאל לשמו, הוא החליט להזדהות בשמו האמיתי, ואם הרוצח רצה לוודא את שמו לפני הריגתו, כך יהיה. יעקב החליט לשים את נפשו בכף אלוהים ולהראות שהוא מאמין בהבטחות אלוהים להשיבו בשלום לבית-אל. כך יעקב עבר את העקדה שלו בהצלחה.

הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:תפילת יעקב בעת סכנה קיומית