ביאור:בראשית לב טז

בראשית לב טז: "גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית לב טז.

ראה: מתנות פיוס מרשימות, טובות בעיקר לרביה.

גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁיםעריכה

למה יעקב לא נתן גמלים זכרים בוגרים, ורק גמלים צעירים?

ניתן להבין שיעקב ידע שהוא מתכוון להשתמש בגמלים שלו ככלי רכיבה לחייליו. ייתכן שיעקב חשש לספק לעשו גמלים לשימוש צבאי במלחמה הקרבה. כך לא יהיו לעשו גמלים זכרים, הנקבות המניקות לא תהינה מוכנות לעזוב את בניהן, והגמלים הצעירים לא יהיו מתאימים לרכיבה.

אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָהעריכה

מה ש"פָּרוֹת" הן ל"פָרִים", כך זה "אֲתֹנֹת" ל"עְיָרִם". כלומר "אֲתֹנֹת" הן הנקבה של החמור, ו"עְיָרִם" הם הזכר של החמור – צעיר או מבוגר, כפי שכתוב על בני יעקב: "ויַַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ" (ביאור:בראשית מד יג) ואחר כך אומר פרעה: "טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם, ולְּכו בֹּאוּ אַרְצָה כְּנָעַן" (ביאור:בראשית מה יז). (עיר הוא כל זכר של חמור, ולא רק חמור צעיר, כי אחרת איך יסחבו העירים הצעירים את מטען התבואה לכנען)

נקבות וזכריםעריכה

יעקב שלח פחות זכרים מאשר נקבות. יעקב היה מנוסה ברביה של צאן, וידע שמספר קטן של זכרים מאכות מעולה מספיקים לרביית כל הנקבות. לרוב, זכרים מאיכות נמוכה נשחטים לבשר, או עוברים עיקור ומשתמשים בהם לעבודה.