קטגוריה:בראשית יט ב
נוסח המקרא
מהדורת הכתיב: ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
המהדורה המנוקדת: וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין.
פרשני המקרא
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנַי זוּרוּ כְעַן לְבֵית עַבְדְּכוֹן וּבִיתוּ וְאַסְחוֹ רַגְלֵיכוֹן וְתַקְדְּמוּן וּתְהָכוּן לְאוֹרַחְכוֹן וַאֲמַרוּ לָא אֱלָהֵין בִּרְחוֹבָא נְבִית׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר בְּבָעוּ כְּדוֹן רִבּוֹנֵי זוֹרוּ כְּדוֹן מִיכָּא וְעוּלוּ לְבֵית עַבְדֵיכוֹן וּבִיתוּ וּשְׁזוּגוּ רִיגְלֵיכוֹן וּתְקַדְמוּן וְתֶהֱכוּן לְאַרְחַתְכוֹן וְאָמְרוּ לָא אֲרֵי בְּשׁוּקָא נְבִית: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאַסְחוּ רַגְלֵיכוֹן וּסְחוּן בְּצַפְרָא וְתֵיזְלוּן לְמַשְׁכְּנֵיכוֹן בִּשְׁלָם וְאָמָרוּ לָא אֲרוּם בִּפְלָטַיוּת קַרְתָּא נְבִית: |
רש"י
"סורו נא" - עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין שם לכך נא' סורו (ב"ר)
"ולינו ורחצו רגליכם" - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו
"ויאמרו לא" - ולאברהם אמרו כן תעשה מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול (ב"ר)
"כי ברחוב נלין" - הרי כי משמש בל' אלא שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין
מפרשי רש"י
[ח] צריכים לתת לב כו'. ופירוש "נא" כלומר הגיע עתה השעה שיש לכם לדאג ולתת לב שלא יכירו בכם הרשעים, וזהו לשון "נא":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לָלוּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ? וְעוֹד: שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָמַר לָהֶם תְּחִלָּה "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (לעיל יח,ד)? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹט: אִם כְּשֶׁיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְיִרְאוּ שֶׁכְּבָר רָחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, יַעֲלִילוּ עָלַי וְיֹאמְרוּ: כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁבָּאוּ לְבֵיתְךָ וְלֹא הוֹדַעְתָּנוּ! לְפִיכָךְ אָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כַאן בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ עַכְשָׁיו. לְפִיכָךְ אָמַר "לִינוּ" תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ "רַחֲצוּ".]
וַיֹּאמְרוּ לֹּא – וּלְאַבְרָהָם אָמְרוּ "כֵּן תַּעֲשֶׂה" (לעיל יח ה): מִכַּאן שֶׁמְּסָרְבִין לַקָּטָן וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל (בבא מציעא פ"ז ע"א; בראשית רבה נ,ד).
כִּי בָרְחוֹב נָלִין – הֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא", שֶׁאָמְרוּ: לֹא נָסוּר אֶל בֵּיתְךָ אֶלָּא בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר נָלִין.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).
ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר הנה נא אדני. ר' יודן אמר: אפילו איני כדאי, אתם עוקמין עלי את הדרך. ר' הונא אמר: עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראין באים אצלי. אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם. אברהם היה מקדים רחיצה ללינה, ולוט מקדים לינה לרחיצה? אלא אברהם היה מקפיד על טינופת עבודה זרה, ולוט לא היה מקפיד. ויש אומרים: אף זה כשורה עשה, כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהן, שלא יאמרו היכן לנו.
ויאמרו לא כי ברחוב נלין. ממאנין לקטן ואין ממאנין לגדול.
ראו גם
ויקי על הפסוק
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יט ב.
הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי
אֲדֹנַי
לוט החליט לכבד את אורחיו ע"י שימוש במילים: "אֲדֹנַי" ו-"עַבְדְּכֶם", אולם זה היה המנהג המקובל כך שאין להסיק מזה שהוא באמת התייחס אליהם בתור אלוהים.
סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם
לוט מזמין את הזרים לביתו מבלי להזהיר אותם שאסור להשאר בעיר בלילה, וזאת כדי לא להשמיץ את העיר או לרמוז לרשעתם של תושביה. לוט היה יכול להודיע להם שעליהם לצאת מהעיר לפני הלילה, אבל כבוד הכנסת האורחים מנעה ממנו זאת. בהמשך הוא ינסה להשתמש בטענה הזו כדי להציל את אורחיו, ככתוב: "רַק לָאֲנָשִׁים הָאֵל, אַל תַּעֲשׂו דָּבָר, כִּי עַל כֵּן בָּאו,ּ בְּצֵל קֹרָתִי" (בראשית יט ח). אך אנשי העיר לא קיבלו את הסבר זה. מזה אנו למדים שלוט לא הזמין אורחים כאלה לביתו מקודם, ולכן הוא לא ידע שזה לא יעבוד.
וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם
הוא אפשר להם לרחוץ את רגליהם, אבל לא התנדב בעצמו לרחוץ את רגליהם.
וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם
לוט הזמין את הזרים לביתו וכיבד אותם כאורחיו. עם זאת, יש כאן גם איום ודרישה: מחר תקומו ותלכו מכאן, אתם לא רצויים בעיר, ועדיף לכם לעזוב במהירות האפשרית. התוספת הזו מראה את ההבדל מאברהם שלא הגביל את שהות אורחיו.
לוט רומז לאורחיו, שהופיעו עם בערב, שאנשי העיר לא אוהבים זרים הבאים לגור בעיר ולא עוזבים.
וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין
האורחים לא רצו לסכן את לוט ומשפחתו. הם ידעו על הסכנה בעיר, הרי הם באו לוודא אותה, והדרך הטובה ביותר לשם כך היא ללון ברחוב ולראות את התנהגות אנשי העיר לאורחים עניים או זרים שנשארים לישון בעיר. העיר היתה כל כך קשה לזרים שאפילו לא היה מלון לאורחים, כפי שהיה ביריחו אצל רחב שסיפקה אוכל ולינה לאורחי העיר.
כשם שלוט רמז על הבעיה, המלאכים התעקשו ללון ברחוב וכך הם רמזו שהם מודעים לרשעת העיר. אולם לוט לא הבין שזו היתה מטרתם של האורחים וחשב שהם פשוט זרים שאינם יודעים את החוק. לוט לא ויתר והפציר בהם לבוא לביתו.
- דף מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מקראות גדולות על הפסוק
- ביאור מפורט של הפסוק
- דפים באתר ויקיטקסט המקשרים לפסוק
ויקי על הפרק
באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
- ^ ראו אבן עזרא על בראשית יח יג.
- ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".
דפים בקטגוריה "בראשית יט ב"
קטגוריה זו מכילה את 11 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 11 דפים.