א עריכה

בד"ה ואצל לוט נ"ב האי דבר אחר שפירש רש"י נראה משום דלפי' הראשון קשה לאיזה תועלת בא להודיע שאצל השכינה היו כאנשים וכי לא ידעינן כבר מעלות השכינה אלא בא להודיע מעלות אברהם כו' וזו לבד אינו מספיק דאם כן לכתוב בתרוייהו אנשים וממילא אנו יודעין שמשום מעלות אברהם הוא דאם לא כן לכתוב בתרוייהו מלאכים אלא צריך לומר דאי הוי כתב בתרוייהו אנשים לא הוי ידעינן מעלות אברהם ולא היה קש' לכתוב בתרוייהו מלאכים ומשום שכינה ולא הוי אמרינן כלל שבא להודיע כולו ודוק מהרש"ל: בד"ה אותו היום כו' גמרא ול"נ דקראי קדרשי וישפוט שפוט וק"ל מהרש"ל:

כ עריכה

בד"ה יפשוטו כו' מפני הקושיא נ"ב ול"נ דה"ק תעשה חסד זה עמדי להציל העיר הזאת בעבורי עד שאמלט ואחר כך תעשה עמה מה שתרצה מה אתה אומר אתה צריך למעשה אחר להפוך אות' ולעשות דין עליה ביחידי מאחר שקרובה היא אל העיר וקטנה היא א"כ היא בעיבורה של העיר וממילא כשאמלט מן העיר תכלה מעצמ' בכל גזירת העיר ודוק מהרש"ל:

כה עריכה

בד"ה ארבעתן יושבות בסלע כו' נ"ב ונ"ל דדייק מדכתיב ויהפוך את הערים ולא כתיב ויהפכם ש"מ דכל הערי' היו נהפכין בהפיכה אחת ומדלא כתיב ויהפוך סדום ועמורה וממילא שמעי' כולן וכתב ויהפוך הערים האל כלומר מיעוטו הוא ולא כולם וקרא דאתם נצבים ותהילם מסייעים לנו וק"ל אבל הב"ר סבר מ"ה כתב בקרא ארבעה שהיו נהפכין כאחת אבל צוער שהיא החמשית נהפכה מעט אחר כך וכדרך שאדם הופך דף ארוך שמתחיל צד אחד לירד למטה קודם שיתהפך צד השני ובתוך שעה זו נמלט ודוק מהרש"ל:

כו עריכה

בד"ה מאחריו כו' לפרוש בו הוא נ"ב ולי נראה דהכי קאמר כוונת אשת לוט היתה למה ציוה המלאך שלא נביט אחרינו שאנחנו אינם כדיים כו' בשלמא אני לא הנחתי ליתי לעני מלח אבל בעלי כדאי שהרי הוא היה מגמל חסידים ובזכותו אני ניצול ובעבורו היתה מבטחת שלא תזוק וזהו מאחריו של לוט ודוק מהרש"ל:

כט עריכה

בד"ה כשהיה שומע כו' רק על הניצול נ"ב ומהרא"י ז"ל פירש משום שלא הזכיר כאן שום קורב' לומר את לוע בן אחיו או אחיו כמו שכתב לעיל כי נשבה לוט אחיו ש"מ דאותה זכירה לא היתה בעבור שום קורבה וקל להבין ואני אומר שהמסורת תוכיח שמביא עוד התם ג' ויזכור אלהים את נח ויזכור אלהים את רחל ויזכור אלהים וישמע את נאקתם והני כולהו משמע שהקב"ה זכר עתה דבר שלא היה נזכר זמן מה כגון נח שהיה כמה ימים בתיבה ורחל כמה שנים שהיתה עקרה וישראל במצרים וכל זה אינו שייך על לוט שהרי הצילו מיד אלא אזכירה שזכר לו הקב"ה שלא גילה כו' והיינו שבנתיים היו עליו כמה מאורעות ולא שילם לו הקב"ה אותה מצוה עד עתה שאין שייך לומר על אברהם ודוק מהרש"ל:

לג עריכה

בד"ה ובקומה של בכירה נקוד נ"ב יש מקשין א"כ למה כתב המקרא דבר שאינו ונראה בודאי לא ידע בקומה כדרך המשתכרין אבל אחר כך שהתחילה הצעירה לשתות עמו הרגיש ונזכר ואפ"ה לא מנע מלהשתכר עוד מהרש"ל: