מ"ג בראשית יט ב
<< · מ"ג בראשית · יט · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי סוּרוּ נָא אֶל בֵּית עַבְדְּכֶם וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹּא כִּי בָרְחוֹב נָלִין.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֜אמֶר הִנֶּ֣ה נָּא־אֲדֹנַ֗י ס֣וּרוּ נָ֠א אֶל־בֵּ֨ית עַבְדְּכֶ֤ם וְלִ֙ינוּ֙ וְרַחֲצ֣וּ רַגְלֵיכֶ֔ם וְהִשְׁכַּמְתֶּ֖ם וַהֲלַכְתֶּ֣ם לְדַרְכְּכֶ֑ם וַיֹּאמְר֣וּ לֹּ֔א כִּ֥י בָרְח֖וֹב נָלִֽין׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר בְּבָעוּ כְעַן רִבּוֹנַי זוּרוּ כְעַן לְבֵית עַבְדְּכוֹן וּבִיתוּ וְאַסְחוֹ רַגְלֵיכוֹן וְתַקְדְּמוּן וּתְהָכוּן לְאוֹרַחְכוֹן וַאֲמַרוּ לָא אֱלָהֵין בִּרְחוֹבָא נְבִית׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר בְּבָעוּ כְּדוֹן רִבּוֹנֵי זוֹרוּ כְּדוֹן מִיכָּא וְעוּלוּ לְבֵית עַבְדֵיכוֹן וּבִיתוּ וּשְׁזוּגוּ רִיגְלֵיכוֹן וּתְקַדְמוּן וְתֶהֱכוּן לְאַרְחַתְכוֹן וְאָמְרוּ לָא אֲרֵי בְּשׁוּקָא נְבִית: |
| ירושלמי (קטעים): | וְאַסְחוּ רַגְלֵיכוֹן וּסְחוּן בְּצַפְרָא וְתֵיזְלוּן לְמַשְׁכְּנֵיכוֹן בִּשְׁלָם וְאָמָרוּ לָא אֲרוּם בִּפְלָטַיוּת קַרְתָּא נְבִית: |
רש"י
"סורו נא" - עקמו את הדרך לביתי דרך עקלתון שלא יכירו שאתם נכנסין שם לכך נא' סורו (ב"ר)
"ולינו ורחצו רגליכם" - וכי דרכן של בני אדם ללון תחלה ואח"כ לרחוץ ועוד שהרי אברהם אמר להם תחלה ורחצו רגליכם אלא כך אמר לוט אם כשיבאו אנשי סדום ויראו שכבר רחצו רגליהם יעלילו עלי ויאמרו כבר עברו שני ימים או שלשה שבאו לביתך ולא הודעתנו לפיכך אמר מוטב שיתעכבו כאן באבק רגליהם שיהיו נראין כמו שבאו עכשיו לפיכך אמר לינו תחלה ואח"כ רחצו
"ויאמרו לא" - ולאברהם אמרו כן תעשה מכאן שמסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול (ב"ר)
"כי ברחוב נלין" - הרי כי משמש בל' אלא שאמרו לא נסור אל ביתך אלא ברחובה של עיר נלין
[ח] צריכים לתת לב כו'. ופירוש "נא" כלומר הגיע עתה השעה שיש לכם לדאג ולתת לב שלא יכירו בכם הרשעים, וזהו לשון "נא":
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
[וְלִינוּ וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם – וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לָלוּן תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ רוֹחֵץ? וְעוֹד: שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם אָמַר לָהֶם תְּחִלָּה "וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם" (לעיל יח,ד)? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹט: אִם כְּשֶׁיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם וְיִרְאוּ שֶׁכְּבָר רָחֲצוּ רַגְלֵיהֶם, יַעֲלִילוּ עָלַי וְיֹאמְרוּ: כְּבָר עָבְרוּ שְׁנֵי יָמִים אוֹ שְׁלוֹשָׁה שֶׁבָּאוּ לְבֵיתְךָ וְלֹא הוֹדַעְתָּנוּ! לְפִיכָךְ אָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְעַכְּבוּ כַאן בַּאֲבַק רַגְלֵיהֶם, שֶׁיִּהְיוּ נִרְאִין כְּמוֹ שֶׁבָּאוּ עַכְשָׁיו. לְפִיכָךְ אָמַר "לִינוּ" תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ "רַחֲצוּ".]
וַיֹּאמְרוּ לֹּא – וּלְאַבְרָהָם אָמְרוּ "כֵּן תַּעֲשֶׂה" (לעיל יח ה): מִכַּאן שֶׁמְּסָרְבִין לַקָּטָן וְאֵין מְסָרְבִין לַגָּדוֹל (בבא מציעא פ"ז ע"א; בראשית רבה נ,ד).
כִּי בָרְחוֹב נָלִין – הֲרֵי "כִי" מְשַׁמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן "אֶלָּא", שֶׁאָמְרוּ: לֹא נָסוּר אֶל בֵּיתְךָ אֶלָּא בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר נָלִין.
רשב"ם
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
וכאשר תמצא מלת סור ואחריה מ"ם, היא כמשמעה. ואם אחריה אל"ף הפתוח בפתח קטן[2], טעמה שיסור ממקומו וילך אל הקורא או אל המקום הנקרא, כמו "סורה אלי" (שופטים ד יח).
ויאמרו לא — אם לא תפצר. וזאת המלה ריבוי דברים, כטעם פיוסים, וכן: "ואון ותרפים הפצר" (שמואל א טו כג):רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
ויאמר הנה נא אדני. ר' יודן אמר: אפילו איני כדאי, אתם עוקמין עלי את הדרך. ר' הונא אמר: עקמו עלי את הדרך כדי שלא תהיו נראין באים אצלי. אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם. אברהם היה מקדים רחיצה ללינה, ולוט מקדים לינה לרחיצה? אלא אברהם היה מקפיד על טינופת עבודה זרה, ולוט לא היה מקפיד. ויש אומרים: אף זה כשורה עשה, כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהן, שלא יאמרו היכן לנו.
ויאמרו לא כי ברחוב נלין. ממאנין לקטן ואין ממאנין לגדול.
<< · מ"ג בראשית · יט · ב · >>
- ^ ראו אבן עזרא על בראשית יח יג.
- ^ סגול, והכוונה למלת "אֶל".