ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת סוכה/פרק שני
פרק שני – הישן עריכה
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה א עריכה
מתני’: הישן תחת המטה ב_א לא יצא ידי חובתו. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, נוהגין היינו ישינים תחת המטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , מעשה בטבי עבדו של °רבן גמליאל רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה. אמר °רבן גמליאל רבן גמליאל לזקנים, ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם יודע שעבדים פטורין מן הסוכה וישן לו תחת המטה. ולפי דרכינו למדנו שהישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו:
גמ’: תנן, הישן תחת המטה לא יצא ידי חובתו. תמן תנינן אבל פורס הוא על גבי נקליטי המטה שמותר לישון תחת כילה.
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ח עמוד ב]
והכא הוא אומר הכין שאסור לישון תחת המיטה? אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° , תמן הכילה נחשבת כפורס טלית להתכסות בה והוא וטליתו תחת הסוכה, ברם הכא הוא וטליתו תחת המטה. תנן, אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, נוהגין היינו ישינים תחת המטות בפני הזקנים ולא אמרו לנו דבר. קא סלקא דעתין שגם ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי הישן תחת המיטה לא יצא אלא כיוון שבאו ללמוד היו פטורים ממצוות סכה. מחלפא שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי האם רבי יהודה חזר בו? תמן הוא אמר המעשה קודם לתלמוד. הכא הוא אומר הכין? סבר °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי הישן תחת המטה כישן תחת הסוכה. וראיה שכך הלכה, שלא מיחו בהם חכמים. כל שכן מחלפה שיטתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, דתנינן תמן. °רבי יודא רבי יהודה בר אלעאי אומר, אם אין דיורין בעליונה התחתונה כשירה, הא אם יש דיורין בעליונה התחתונה פסולה. ומיטה כמי שיש עליה דיורין ואיך הכשיר תחתיה? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° תמן יש שם חלל אחר, ברם הכא אין כאן חלל אחר שאויר הסוכה עוטף את המיטה ומחובר אף לחלל שתחתיה. תנן, אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי , מעשה בטבי עבדו של °רבן גמליאל רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה. קא סלקא דעתין שטבי ישן תחת המיטה לפי שעבדים פטורים ואסר עליו °רבן גמליאל רבן גמליאל לישב בסוכה שנראה כמוסיף על דברי תורה. מחלפה שיטתיה ד°רבן גמליאל רבן גמליאל האם °רבן גמליאל רבן גמליאל חזר בו? דתני טבי עבדו של °רבן גמליאל רבן גמליאל היה נותן תפילין ולא מיחו בידו חכמים והכא מיחו בידו לכן ישן תחת המיטה. לא מיחו בו אלא הוא מעצמו נכנס תחת המיטה כיוון שסוכה קטנה היתה שלא לדחוק את החכמים. אם שלא לדחוק את החכמים ישב לו חוץ לסוכה? רוצה היה טבי עבדו של °רבן גמליאל רבן גמליאל לשמוע דברי חכמים
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ב עריכה
מתני’: הסומך דפנות סוכתו לכרעי המטה סביב כשירה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר ב_ב אם אינה יכולה לעמוד בפני עצמה פסולה:
[ע"א]
1 ב_א מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה כ"ג, טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ז סעיף א':
[ע"ב]
2 ב_ב טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף י"ג:
-----------------------------------דף ט עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ט עמוד א]
גמ’: מאי טעמא ד°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? אמר רבי אימי רבי אמי° ב_ג משום שאין ממעי גג המיטה שנחשב כקרקעית לסכך עשרה טפחים. רבי אבא רבי אבא° אמר משם שאין מעמידין על גבי דבר טמא ואפילו יותר מעשרה אסור. והא תני מעשה באנשי ירושלים שהיו משלשלין מיטותיהן לפני חלונותיהן והיו מסככין על גביהן. אין תימר משם ב_ד שאין מעמידין על גבי דבר טמא, הרי מעמידין על גבי דבר טמא. הוי לית טעמא אלא משם שאין ממעי המיטה לסכך עשרה טפחים, ואנשי ירושלים למעלה מעשרה עשו
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ג עריכה
מתני’: סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. ב_ה המעובה כמין בית. אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה:
גמ’: מאי מדובללת? רב רב (אמורא)° ושמואל שמואל (אמורא)°, חד אמר ב_ו מדוללת שהסכך דליל וחורנה אמר ב_ז מדובללת רוב סכך כשר מעורב אם פסול שאינו ניכר. מאן דאמר מדוללת בשצילתה מרובה וחדה קתני. סוכה המדובללת שצילתה מרובה מחמתה כשירה. ומאן דאמר מדובללת אף בשאין צילתה מרובה מחמתה מחמת הסכך הכשר אלא מחמת שניהם. ותרתי קתני. סוכה המדובללת או שצילתה מרובה מחמתה כשירה. תנן, המעובה כמין בית. אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה כשירה. הדא אמרה שלכתחילה צריכין הכוכבים שיהו נראין מתוכה. אמר רבי לוי רבי לוי° בשם רבי חמא בר חנינה רבי חמא בר חנינא° בכוכבי חמה שנו ניצוצות חמה
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ד עריכה
מתני’: ב_ח העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשירה ועולין לה ביום טוב. ב_ט בראש האילן או על גבי הגמל, כשירה ואין עולין לה ביום טוב. שתים בידי אדם ואחת באילן, או שתים באילן ואחת בידי אדם, כשירה ואין עולין לה ביום טוב. שלש בידי אדם ואחד באילן, כשירה ועולין לה ביום טוב. זה הכלל, כל שינטל האילן והיא יכולת לעמוד בפני עצמה, כשירה ועולין לה ביום טוב:
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף ט עמוד ב]
גמ’: תנן, העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשירה ועולין לה ביום טוב. מה אנן קיימין? אם בנתונה הספינה בארץ דברי הכל מותר. אם במפרשת, מחלוקת °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי עקיבא רבי עקיבא. אלא כן אנן קיימין בנתונה באלמין עוגנת בנמל אמר רבי שמעון בן כרסנא רבי שמעון בן כרסנא° בשם רבי אחא רב אחא°, °רבי מאיר רבי מאיר °רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא ו°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד שמחיצה המתנדנדת אינה מחיצה. °רבי מאיר רבי מאיר דלחיים דתניא, °רבי מאיר רבי מאיר אומר: כל דבר שיש בו רוח חיים אין עושין אותו לא דופן לסוכה, ולא לחי למבוי, לא פסין לביראות, ולאב_י גולל לקבר משום שהוא מתנדנד וזז. ו°רבי יוסה רבי יוסי בן חלפתא דאהילות ד°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, הבית שבספינה אף אם היה קצה הגג שחוץ לספינה מאהיל על המת אינו מביא את הטומאה לכל הבית. °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה דתני מעשה ב°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה ו°רבי עקיבא רבי עקיבא שהיו באין בספינה ועשה לו °רבי עקיבא רבי עקיבא סוכה בראש הספינה ו°רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה לא עשה לפי שסבר דופן המתנדנדת אינה דופן ובאת הרוח והפריחתה. אמר לו °רבי אלעזר בן עזריה רבי אלעזר בן עזריה °עקיבא עקיבא איה סוכתך? תנן, נתנו לעירוב באילן ב_יא למעלה מעשרה טפחים אינו עירוב דהוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. למטה מעשרה טפחים עירובו עירוב ואסור לטלטלו משום שמשתמש באילן. למטה מג' מותר אף לטלטלו. וקשיא אם עירובו עירוב, יהא מותר לטלטלו. ואם אסור לטלטלו לא יהא עירוב? ראוי הוא לעבור על השבות ולוכל. קא סלקא דעתין שמדובר באילן שאין בו ארבע והוי מקום פטור ואסורו רק מדרבנן. מעתה אפילו למעלה מעשרה. אמר רב יהודה רב יהודה° בשם שמואל שמואל (אמורא)° תיפתר שהיתה כרתו גזעו ד'. אמר רבי מנא רבי מנא° והיא שתהא רשות הרבים מקפתו מכל צד, אבל אם היה אפילו צד אחד כרמלית היה מותר. וכן באומר שביתתי תחתיו. אבל אם אמר שביתתי עליו מותר, דהוא וערובו במקום אחד. תני, נתנו בכלכלה ותלויו באילן, אפילו למעלה מי' טפחים עירובו עירוב. וקשיא הרי למעלה מעשרה טפחים זה רשות היחיד ואסור לטלטלו. ואמרנו שאם עירובו עירוב, יהא מותר לטלטלו, ואם אסור לטלטלו, לא יהא עירובו עירוב. וכאן שלא יכול לטלטלו אמאי עירובו עירוב? אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חיננא רבי חיננא°, בכלכלה ארוכה שראוי הוא להפכה ולהביאה לפחות מעשר ולבטל רשות היחיד שבה והאיסור היחיד יהיה משתמש באילן שהוא דרבנן. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° הדא אמרה נתן ערובו על ספסל שהוא נתן ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה, מכיון שהוא ראוי להופכו ולבטל רשות היחיד שבו. עירובו עירוב ומותר לטלטלו. תמן תנינן גבי העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה שתים בידי אדם ואחת באילן או שתים באילן ואחת בידי אדם כשירה ואין עולין לה ביום טוב. הכא את אמר כשירה ואין עולין לה ביום טוב שאסור להשתמש באילן. והכא בכלכלה את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° כאן מלמעלן שהסכה על גבי האילן כאן שהכלכלה תלויה מהצד על יתד שנעוץ באילן. הדא ילפה מן ההיא וההיא ילפה מן הדא. הדא ילפה מן ההיא, שאם היה הכלכלה נתון בעיבו של אילן אין עירובו עירוב ואסור לטלטלו. וההיא ילפה מן הדא
[ע"א]
3 ב_ג טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף י"ג:
4 ב_ד טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ט סעיף ז':
5 ב_ה מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ג':
6 ב_ו מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה י"ט, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ד':
7 ב_ז מיי' פ"ה מהל' שופר הלכה כ"ד, טור ושו"ע או"ח סי' תרל"א סעיף ה':
8 ב_ח מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ח סעיף ב':
9 ב_ט מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרכ"ח סעיף ג':
[ע"ב]
10 ב_י מיי' פ"ו מהל' טומאת מת הלכה ד':
11 ב_יא מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ח', מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ת"ט סעיף ב':
-----------------------------------דף י עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף י עמוד א]
שאם היו שתי יתידות יוצאות וסיכך על גביהן שהיא כשירה ועולין לה ביום טוב. אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, בין הכא בין תמן ב_יב מן הצד היא. מאי כדון? למה עירוב מותר וסכה אסור? כההיא דאמר רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° בשם רבי זעירה רבי זעירא°, מתניתין דערובין ד°רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר היא. דתני °רבי שמעון בן אלעזר רבי שמעון בן אלעזר אומר מותר להשתמש על צידדי בהמה בשבת. היא צידדי בהמה היא צידדי אילן. ומתניתין דסכה רבנן היא, שסוברים אסור להשתמש בצדי אילן:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ה עריכה
מתני’: ב_יג העושה סוכתו בין האילנות כשירה. שלוחי מצוה ב_יד פטורין מן הסוכה חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. ב_טו אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:
גמ’: רב חונה רב הונא° אזל לעייני טב למימנה לקידוש החדש. מי אתי צחא גו איסרטא ב_טז ולא קביל עלוי מיטעום כלום עד דעל ליה למטללתיה כשהגיע היה צמא מהדרך ולא הסכים לטעום כלום עד שיכנס לסוכה דרבי יוחנן ספרה דגופתא רבי יוחנן ספרה דגופתא°. תנן, חולים ומשמשיהן פטורין מן הסוכה. אמר רבי מנא רבי מנא° לא סוף דבר חולין של סכנה, אלא ב_יז אפילו חולין שאינן של סכנה. תני, אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל מעשה שהייתי חושש בעיניי בקיסרין, והתיר לי רבי יוסי ברבי רבי יוסי ברבי° לי ולכל משמשי לישן חוץ לסוכה. רבי אבא בר זבדא רבי אבא בר זבדא° אמר, שושבינן וכל בני חופה ב_יח פטורין מן הסוכה. תני, ב_יט שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה. שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום. שומרי העיר ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה. הדא דאת אמר בשומר גייסות להציל נפשות, אבל בשומרי ממון, עשו אותן כשומר גנות ופרדיסין וחייבים. אבודמא מלחא סוחר במלח הוה דמך קומי חנותיה ישן לפני חנותו. עבר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא° אמר ליה איזיל דמך גו מטללתך לך לישון בסוכה. רבי מנא רבי מנא° הוה שושביניה דרבי יעקב בר פליטי רבי יעקב בר פליטי°. אתא שאיל לרבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° האם שושבינים פטורים. אמר לו איזיל דמך גו מטללתך לך לישון בסוכה. רבי יצחק בר מריון רבי יצחק בר מריון° הוה שושביניה דחד בר נש שאיל לרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר ליה איזיל דמך גו מטללתך לך לישון בסוכה. מעשה שהלך °רבי אלעאי רבי אלעאי אצל °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בלוד, אמר לו
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף י עמוד ב]
אין את משובתי הרגל? והלא אמרו שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. כהדא רבי זעירה רבי זעירא° סליק לגזורה לברית דרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° ולא קביל עלוי מיטעום לא הסכים לטעום כלום. ולא ידעינן אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני אחרי מוסף. ואין משם שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. בהדין לא ידעין. תנן, אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אכילה עראי, ב_כ ואין שינה עראי. מאי טעמא? חברייא אמרין שכן אדם נשתקע בתוך שנתו. אמר רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° שכן אדם ישן קימאה ודיו. מה נפק מן ביניהון? מסר שנתו לאחר. על דעתהון דחבריא מותר שאם ירדם יעירו אותו, על דעתיה דרבי אילא רבי אלעאי (אמורא)° אסור:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ו עריכה
מתני’: מעשה שהביאו לו ל°רבן יוחנן בן זכאי רבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל, ול°רבן גמליאל רבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים, ואמרו העלום לסוכה. וכשנתנו לו ל°רבי צדוק רבי צדוק ב_כא אוכל פחות מכביצה, ונטלו במפה משום נקיות ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו:
גמ’: הוינן סברין מימר שלא בירך אחריו שלש ברכות. הא ברכה אחת על המחיה בירך. אשכח תני ב_כב ולא ברכה אחת ולא שלש ברכות כיוון שאין בו שיעור. תני, ב_כג כל שאומרין עליו שלש ברכות אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ. כל שאין אומר אחריו ג' ברכות אין אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ. התיבון, הרי פחות מכזית אין אומרים עליו שלש ברכות, מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ? רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר לשאר המינין שאינם מחמשת מיני דגן נצרכה אבל בחמשת המינים בכל שיעור מברך המוציא אף שאינו מברך לאחריהם:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ז עריכה
מתני’: °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. וחכמים אומרין ב_כד אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון. וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין ועל זה נאמר (קהלת א', ט"ו) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
גמ’: תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה, אחת ביום ואחת בלילה. מה טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס ? נאמר כאן בסכת תשבו. ונאמר להלן במילואים (ויקרא צו ח לה) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה. מה ישיבה שנאמר להלן עשה בה את הלילות כימים. אף ישיבה שנאמר כאן נעשה בה את הלילות כימים. תנן, וחכמים אומרין אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי ישמעאל רבי ישמעאל טעמון דרבנן, נאמר ט"ו בפסח ונאמר ט"ו בחג. מה ט"ו שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות. אף ט"ו שנאמר בחג, לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות.
[ע"א]
12 ב_יב מיי' פכ"א מהל' שבת הלכה ט', טור ושו"ע או"ח סי' ש"ה סעיף י"ח:
13 ב_יג מיי' פ"ד מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תר"ל סעיף י':
14 ב_יד מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ד', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף ז':
15 ב_טו מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ב':
16 ב_טז מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ב':
17 ב_יז מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף ג':
18 ב_יח מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף ו':
19 ב_יט מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ג', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף ו':
[ע"ב]
20 ב_כ מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ב':
21 ב_כא מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ו', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ב':
22 ב_כב מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"ב, טור ושו"ע או"ח סי' ר"י סעיף א', טור ושו"ע או"ח סי' קס"ח סעיף ט':
23 ב_כג מיי' פ"ג מהל' ברכות הלכה י"א:
24 ב_כד מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ז', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ג':
-----------------------------------דף יא עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יא עמוד א]
חברייא בעו, אי מה להלן אסור לאכול מן המנחה ולמעלה כדי שיכנסו למצה בתאוה כדתנן ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך כדי שיאכל מצה לתאבון. ואף הכא אסור לאכול מן המנחה ולמעלה ב_כה כדי שיכנסו לסוכה בתאוה. רבי זעירה רבי זעירא° בעי, אי מה להלן עד שיאכל כזית מצה. אף הכא צריך שיאכל כזית דגן פת בסוכה ואינו יוצא במיני תרגימה? רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° אמר כל שבעה חובה לאכול כזית דגן. רבי ברכיה רבי ברכיה° אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי הושעיה רבי אושעיא רבה° פליגין. רב אבונא רב אבונא° אמר לא פליגין. מה דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשנתן דעתו כיוון לצאת ידי חובה בלילה הראשון. מה דאמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° בשלא נתן דעתו דכל השבעה תשלומים לראשון. תני בשם °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס . מי שלא עשה סוכתו בערב הרגל, אל יעשנה ברגל. דכתיב (ויקרא אמור כג מב) ’‘‘בסכת תשבו שבעת ימים. עשה סוכה הראויה לשבעה. והתני בר קפרא בר קפרא° נפלה סוכתו ברגל יקימנה ברגל? אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי חיננא רבי חיננא°,’‘‘לא אסר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מדאוריתא והפסוק בסכת תשבו שבעת ימים אינו אלא אסמכתא אלא קנס קנסו °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס שלא עשה סוכתו מערב הרגל. תנן, ועוד אמר °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מי שלא אכל בלילי יום טוב הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון. מחלפה שיטתיה ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס האם ר"א חזר בו? תמן הוא אמר י"ד סעודות חייב אדם לוכל בסוכה, והכא הוא אמר הכין שרק לילה ראשון חובה ואם לא אכל בראשון ישלים אפילו ביום השמיני? אמר רבי אחא רב אחא° רק היום הראשון חובה אבל שאר הימים רק למצוה הושווה:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ח עריכה
מתני’: מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, °בית שמאי בית שמאי ב_כו פוסלין ו°בית הלל בית הלל מכשירין. אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי, מעשה שהלכו זקני °בית שמאי בית שמאי וזקני °בית הלל בית הלל לבקר את °יוחנן בן החורוני יוחנן בן החורוני, ומצאוהו ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי משם ראייה? אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג לא קיימתה מצוות סוכה מימיך:
גמ’: תנן, מי שהיה ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, °בית שמאי בית שמאי פוסלין. לא סוף דבר של°בית שמאי בית שמאי שצריך שראשו ורובו ושולחנו יהיה בסוכה ואפילו בסוכה גדולה אלא אף בשיעור סוכה פליגי. של°בית שמאי בית שמאי צריך שיהיה בסוכה שיעור כדי ראשו ורובו ושולחנו. כמה הוא כדי שולחנו? טפח. רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° ורבי אייבו בר נגרי רבי אייבו בר נגרי° הוון יתיבין אמרין. תנינן, סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה תרומה טהורין. °בית שמאי בית שמאי אוסרין, ו°בית הלל בית הלל מתירין. אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי. הואיל וטהורה אסורה לזרים, וטמאה אסורה לכהנים. מה טהורה עולה, אף טמאה תעלה. אמרו להן °בית שמאי בית שמאי. לא, אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה, תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה? לאחר שהודו. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, תרום ותשרף שאני אומר סאה שנפלה היא זו שנפלה. וחכמים אומרים, אבדה במיעוטה. מי הודה למי? °בית שמאי בית שמאי ל°בית הלל בית הלל, או °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי? אמרין, נצא לחוץ ונלמד. נפקין יצאו ושמעון לחזקיה חזקיה בן רבי חייא° ורבי אחא רב אחא° שאמרו בשם רבי יודה בר חנינא רבי יודה בר חנינא°. לא מצינו שהודו °בית שמאי בית שמאי ל°בית הלל בית הלל, אלא בדבר זה בלבד. אמר רבי יונה רבי יונה°. רבי אביי רבי אביי° שמע לה מן הדא דתנן, המערה יין תרומה מכלי לכלי, ב_כז ונגע טבול יום בקילוח, יעלה באחד ומאה. ואם תאמר °בית הלל בית הלל הודו ל°בית שמאי בית שמאי שלא תעלה, מאן תני הכא תעלה? לא °בית שמאי בית שמאי ולא °בית הלל בית הלל. אלא ודאי °בית שמאי בית שמאי הודו ל°בית הלל בית הלל שתעלה, והבריתא דברי הכל היא. אמר רבי חנינא בריה דרבי הלל רבי חנינא בריה דרבי הלל°. אולי °בית הלל בית הלל שנו אותה קודם שיודו לבית °שמאי שמאי הזקן? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתין אמרה כן דתנן. אחר שהודו, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר תירום ותשרף. משמע שהתרומה בטלה אלא שצריך להרים אחת ונחלקו מה לעשות באותה אחת שמרים, ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס לאו שמותי מבית שמאי הוא? מכאן שאף לבית שמאי הדין כן
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יא עמוד ב]
אמר רבי חיננא רבי חיננא°. מתניתא אמרה כן דתני, אחר שהודו אילו לאילו, תעלה. וקשה °בית שמאי בית שמאי מסלקין לון בשאלה ש°בית הלל בית הלל לא ענו עליה, ואתה אומר דאינון מודיי לון? אמר רבי אבין רבי אבין°. יש כאן תשובה שענו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי, אלא שנכתבה במקום אחר. כהדא דתני רבי הושעיא רבי אושעיא רבה°. ומה טהורה שהיא חמורה שהיא בעון מיתה אצל הזרים, עולה. טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים, לא כל שכן? ומכח קל וחומר זה הודו °בית שמאי בית שמאי. מה זכו בית הילל שתיקבע הלכה כדבריהן? אמר רבי יודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° שהיו מקדימין דברי °בית שמאי בית שמאי לדבריהן. ולא עוד אלא שהיו רואין דברי °בית שמאי בית שמאי וחוזרין בהן. התיב רבי סימון בר זבדא רבי סימון בר זבדא° קומי רבי אילא רבי אלעאי (אמורא)°, או נאמר שהתנא שסידר את המשניות חמתון סבון מינין ואקדמון ראה ש°בית שמאי בית שמאי זקנים מ°בית הלל בית הלל ולכן הקדים אותם. והא תני אמרו °בית הלל בית הלל ל°בית שמאי בית שמאי, מעשה שהלכו זקני °בית שמאי בית שמאי וזקני °בית הלל בית הלל לבקר את °יוחנן בן החורוני יוחנן בן החורוני וכאן זה ציטוט של דברי °בית הלל בית הלל ואף על פי כן לא נאמר זקנינו וזקניכם אלא הקדימו את זקני °בית שמאי בית שמאי. רבי זעירה רבי זעירא° ורב הונה רב הונא° אמרו בשם רב רב (אמורא)° הלכה כ°בית שמאי בית שמאי. תנן, אמרו להן °בית שמאי בית שמאי משם ראייה? אף הן אמרו לו אם כך היית נוהג, לא קיימתה מצוות סוכה מימיך. רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק° אמרו בשם רב רב (אמורא)° ממה שסילקו שדחו °בית שמאי בית שמאי ל°בית הלל בית הלל הדא אמרה הלכה כדבריהן:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה ט עריכה
מתני’: נשים ועבדים וקטנים ב_כח פטורין מן הסוכה. ב_כט כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. מעשה שילדה כלתו של °שמאי הזקן שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך על גבי המיטה בשביל הקטן:
גמ’: תנן, כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה. אי זהו קטן הצריך לאמו? דבית רבי ינאי רבי ינאי° אמרי כל שהוא צריך לאמו שתקנחנו. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, כל שהוא ניעור משנתו וקורא אימא. תני רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ואף על פי כן ב_ל ויוצא בעירובה של אמו:
ירושלמי סוכה, פרק ב, הלכה י עריכה
מתני’: ב_לא כל שבעה ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי. ב_לב ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה. מושלין אותו משל למה הדבר דומה? לעבד שבא למזוג כוס לקונו ושפך הקיתון על פניו:
גמ’: תנן, כל שבעה ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי. כתיב (ויקרא אמור כג מב) בסכת תשבו שבעת ימים. ואין תשבו אלא תדורו. כמה דאת אמר (דברים ראה יא לא) וירשתם אותה וישבתם בה. שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה: תנן, ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה. לא סוף דבר שתסרח, אלא אפילו ב_לג כדי שתסרח אם היתה שם מקפה. לא סוף דבר מקפת גריסין, אלא אפילו מקפה של כל דבר. תני, כשם שמפנין מפני הגשמים ב_לד כך מפני השרב ומפני היתושין. °רבן גמליאל רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה כשפסק הגשם היה חוזר לסוכה °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס נכנס ויוצא כל הלילה. חד תלמיד מן דרבי מנא רבי מנא° הורי
[ע"א]
25 ב_כה טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ג':
26 ב_כו מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ד סעיף ד':
27 ב_כז מיי' פ"ח מהל' טומאת אוכלין הלכה ז':
[ע"ב]
28 ב_כח מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף א':
29 ב_כט מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה א', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף ב':
30 ב_ל מיי' פ"ו מהל' עירובין הלכה כ"א, טור ושו"ע או"ח סי' תי"ד סעיף ב':
31 ב_לא מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ה', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף א':
32 ב_לב מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ה':
33 ב_לג מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה י', טור ושו"ע או"ח סי' תרל"ט סעיף ה':
34 ב_לד מיי' פ"ו מהל' שופר הלכה ב', טור ושו"ע או"ח סי' תר"מ סעיף ד':
-----------------------------------דף יב עריכה
קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון
- מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • תולדות יצחק תבונות •
^[דף יב עמוד א]
לחד מן קריביי דנשייא יצא ב_לה אין מטריחין עליו שיחזור. ולא שמיע הא ד°רבן גמליאל רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה, ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס נכנס ויצא כל הלילה
הדרן עלך פרק הישן