ירושלמי סוכה דף י ב

הדף במהדורת ירושלמי מאיר • צורת הדף באתר היברובוקס

תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה | עין משפט

אף את משובתי הרגל. והלא אמרו שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. כהדא ר' זעירה סליק לגזורה דרבי אילא ולא קביל עלוי מיטעום כלום. אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני מוסף. ולא ידעין אין משם שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו. בהדין לא ידעין. א"ר לעזר אכילה עראי. אין שינה עראי. חברייא אמרין שכן אדם נשתקע בתוך שנתו. א"ר אילא שכן אדם ישן קימאה ודיו. מה נפק מן ביניהון מסר שנתו לאחר. על דעתהון דחבריא מותר על דעתיה דרבי אילא אסור:

הלכה ו

מתניתין מעשה שהביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל שתי כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה וכשנתנו לו לר' צדוק אוכל פחות מכביצה ונטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה ולא בירך אחריו:

גמרא הוינן סברין מימר שלא בירך אחריו שלש ברכות. הא ברכה אחת בירך אשכח תני ולא ברכה אחת ולא שלש ברכות. תני כל שאומרין עליו שלש ברכות אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ. כל שאין אומר אחריו ג' ברכות אין אומרים לפניו המוציא לחם מן הארץ. התיבון הרי פחות מכזית אין אומרים עליו שלש ברכות מעתה לא יאמרו לפניו המוציא לחם מן הארץ. רבי יעקב בר אחא אמר לשאר המינין נצרכה:

הלכה ז

מתניתין ר' אליעזר אומר ארבע עשרה סעודות חייב אדם לוכל בסוכה אחת ביום ואחת בלילה וחכמים אומרין אין לדבר קיצבה חוץ מלילי יום טוב הראשון בלבד ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל בלילי י"ט הראשון משלים בלילי יום טוב האחרון וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין וע"ז נאמר (קהלת, א) מעות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:

גמרא מה טעמא דר' ליעזר נאמר כאן תשבו. ונאמר להלן (ויקרא, ח) ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה. מה ישיבה שנא' להלן עשה בה את הלילות כימים אף ישיבה שנאמר כאן נעשה בה את הלילות כימים. ר' יוחנן בשם ר' ישמעאל (ויקרא, כז) נאמר ט"ו בפסח ונאמר ט"ו בחג. מה ט"ו שנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף ט"ו שנא' בחג לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות.