שולחן ערוך אורח חיים תרלט
"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך
אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט
<< | שולחן ערוך · אורח חיים · סימן תרלט | >>
ראו סימן זה בתוך:
טור אורח חיים ·
לבוש ·
ערוך השולחן
· שולחן ערוך הרב
מפרשי שו"ע על הסימן:
משנה ברורה · ביאור הלכה · באר היטב · ט"ז · מגן אברהם · כף החיים · ביאור הגר"א · פרי מגדים ·
שו"ע באתרים אחרים: תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org ·
SefariaENG
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח
כיצד מצות ישיבה בסוכה? שיהיה אוכל ושותה (וישן ומטייל) (טור) ודר בסוכה כל שבעת הימים, בין ביום ובין בלילה, כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. וכל שבעת ימים עושה אדם את ביתו עראי ואת סוכתו קבע. כיצד? כלים הנאים ומצעות הנאות בסוכה. וכלי שתיה כגון אשישות וכוסות בסוכה. אבל כלי אכילה (לאחר האכילה) (טור) כגון קדירות וקערות חוץ לסוכה. המנורה בסוכה. ואם היתה סוכה קטנה - מניחה חוץ לסוכה.
- הגה: ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו (בית יוסף בשם אורחות חיים):
אוכלים ושותים וישנים בסוכה כל שבעה, בין ביום בין בלילה. ואין ישנים חוץ לסוכה אפילו שינת עראי. אבל מותר לאכול אכילת עראי חוץ לסוכה. וכמה אכילת עראי? כביצה מפת. ומותר לשתות מים ויין ולאכול פירות (ואפילו קבע עלייהו) (דברי עצמו) חוץ לסוכה. ומי שיחמיר על עצמו ולא ישתה חוץ לסוכה אפילו מים - הרי זה משובח. ותבשיל העשוי מחמשת מינים, אם קובע עליו - חשיב קבע וצריך סוכה.
- הגה: ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות - יש אומרים משום צינה דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פרק הישן). ולי נראה משום דמצות סוכה איש וביתו איש ואשתו כדרך שהוא דר כל השנה. ובמקום שלא יוכל לישן עם אשתו שאין לו סוכה מיוחדת פטור. וטוב להחמיר ולהיות שם עם אשתו כמו שהוא דר כל השנה אם אפשר להיות לו סוכה מיוחדת:
אכילה בסוכה בליל יום טוב הראשון חובה. אפילו אכל כזית פת יצא ידי חובתו. מכאן ואילך רשות. רצה לאכול סעודה, סועד בסוכה. רצה אינו אוכל כל שבעה אלא פירות וקליות חוץ לסוכה – אוכל, כדין אכילת מצה בפסח.
- הגה: ולא יאכל בלילה הראשונה עד שיהא ודאי לילה (בית יוסף בשם אורחות חיים), ויאכל קודם חצות לילה (מהרי"ו ומהרי"ל). ולא יאכל ביום מחצות ואילך, כדי שיאכל בסוכה לתיאבון (מהרי"ל), דומיא דאכילת מצה:
כל שבעת הימים קורא (ולומד) בתוך הסוכה. וכשמבין ומדקדק במה שיקרא (וילמוד, יכול ללמוד) חוץ לסוכה כדי שתהא דעתו מיושבת עליו.
המתפלל -- רצה מתפלל בסוכה או חוץ לסוכה:
ירדו גשמים הרי זה נכנס לתוך הבית. מאימתי מותר לפנות? משירדו לתוך הסוכה טפות שאם יפלו לתוך התבשיל יפסל; אפילו תבשיל של פול.
- הגה: ואפילו אין תבשיל לפניו (סמ"ג והגהות אשירי). ומי שאינו בקי בזה השיעור ישער אם ירדו כל כך גשמים לבית אם היה יוצא יצא מסוכתו גם כן (אור זרוע והגהות אשירי פרק הישן ומרדכי פרק ב' מיימוני פרק ו' ומהרי"ל). וכל זה דווקא בשאר ימים או לילות של סוכות אבל לילה הראשונה צריך לאכול כזית בסוכה אף אם גשמים יורדין (טור והר"ן והרא"ש). ויקדש בסוכה כדי שיאמר זמן על הסוכה (תרומת הדשן סימן צ"ה):
היה אוכל בסוכה וירדו גשמים והלך לביתו ופסקו הגשמים - אין מחייבין אותו לחזור לסוכה עד שיגמור סעודתו:
היה ישן וירדו גשמים בלילה ונכנס לתוך הבית ופסקו הגשמים - אין מטריחין אותו לחזור לסוכה כל אותה הלילה אלא ישן בביתו עד שיעלה עמוד השחר.
- הגה: וינעור משינתו (טור). מי שהוא ישן בסוכה וירדו גשמים אין צריך לשער בכדי שיתקלקל התבשיל דבגשמים מועטים הוי צער לישן שם ויוכל לצאת (מהרי"ו). וכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות (הגהות מיימוני פרק ו'). וכשיוצא מן הסוכה מכח הגשמים אל יבעט ויצא אלא יצא כנכנע כעבד שמוזג כוס לרבו ושפכו על פניו (מהרי"ל):
נהגו שאין מברכים על הסוכה אלא בשעת אכילה (והכי נהוג):