שולחן ערוך אורח חיים תרמ ו


מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

חתן ושושביניו וכל בני החופה פטורים מן הסוכה כל ז' ימי המשתה.

(וסעודת ברית מילה וכן הסעודה שאוכלין אצל היולדת חייבין בסוכה) (מהרי"ק שורש קע"ט):

מפרשים

מגן אברהם

(יא) חתן:    דאין שמח' אלא בחופ' במקום סעודה ובסוכה א"א לעשות חופה משום צער חתן לפי שהמקום פרוץ והוא בוש לשחק עם כלתו [גמ'] וא"כ בזמן הזה שיש לנו סוכה עם ד' דפנות צריך לישב בסוכ' דקי"ל כרבא ועוד דהא הרא"ש וב"ה וטור מחייבים בכל ענין ומיירי שנשא ערב הרגל עיין סי' תקמ"ו וע' באבן העזר סי' ס"ב ס"י:


(יב) בני החופ' פטורים:    נרא' דהכי נהיגי עלמא (רשד"מ ביורה דעה סי' ר"ב וע' בספר רצוף אהב' סי' נ"ג):


(יג) חייבים בסוכ':    ול"ד לסעודת חתן שהיא מצו' גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל הכא אינו אלא מנהג בעלמא עכ"ל מהרי"ק פירוש אף על גב שצר להם המקום לשבת שם וא"א להם לשמוח שם כ"כ מ"מ חייבין בסוכ' דאע"ג דסעודת מצוה הוא כמ"ש ביורה דעה סי' רס"ה סי"ב מ"מ אינה מצוה כ"כ דלא מצינו בגמ' בהדיא כמו סעודת נישואין דאי' פ"ג דפסחים בהדיא ע"ש וא"כ די להם בי' אנשים וע' בספר נחלת שבעה שכ' שגם הסעודה שעושין באשכנז בלילה שלפני המילה שמזמנין המוהל והסנדק ושאר קרובים ואוהבים נקרא סעודת מצוה לענין נדר ואינו מוכרח אדרבה מוכח במהרר"מ שהביא דדוקא כששולח סבלונות מקרי הלילה שלפני החופ' סעודת מצוה משמע דבמקום שאין שולחין סבלונות לא מקרי סעודת מצוה וכמ"ש סי' תקנ"ח א"כ ה"ה הלילה שלפני המיל' ע"ש דף נ"ג ולכן יש להחמיר לענין נדר:

באר היטב

(ט) חתן:    עי' סי' תקמ"ו סעיף ג' מש"ש.


(י) פטורים:    ואם בלא טרחה יכולים לקיים מצות סוכה חייבים.


משנה ברורה

(לב) חתן וכו' - דאין שמחה אלא בחופה וחופה נקרא מקום המוכן לישיבת חתן וכלה (הרא"ש) ואין יכולין לאכול בסוכה ולשמוח בחופה דאין שמחה אלא במקום סעודה ומיירי שנשא ערב הרגל או קודם דאין נושאין נשים במועד כדלעיל בסימן תקמ"ו:

(לג) פטורים מן הסוכה וכו' - ויש מחייבין אותו דס"ל דאפשר לאכול בסוכה ולשמוח בחופה וע"כ הסכימו אחרונים דראוי לחתן להחמיר ע"ע ולישב בסוכה ולא לברך וכן השושבינים כשאוכלין אצל החתן ומשמחין אותו בתוך ז' ימי המשתה ויושבין שם בסוכה א"צ לברך אבל כשאוכלין בביתם חייבין בסוכה וצריכין לברך:

(לד) וסעודת ברית מילה וכו' - היינו אפילו אם צר להם המקום לשבת שם וא"א להם לשמוח שם כ"כ מ"מ חייבין בסוכה דאע"ג דסעודת מצוה היא כמ"ש ביו"ד סימן רס"ה סי"ב מ"מ לא דמי לסעודת חתן שהיא מצוה גדולה לשמח חתן וכלה ונקראת סעודת מצוה בכל מקום אבל זה אינה מצוה כ"כ וא"כ די להם בעשרה אנשים [מ"א] ומ"מ בשמיני עצרת אם רוצים יכולים לאכול בבית בסעודת ברית מילה [א"ר ודה"ח]:

ביאור הלכה

(*) וסעודת ברית מילה וכו':    עיין במ"ב מש"כ בשם המגן אברהם דדי להם בעשרה אנשים ומשמע מזה דאם הסוכה קטנה מהכיל אף עשרה אנשים מותר חוץ לסוכה ולפי מה שהעתיק הגר"א הטעם דלאו מצוה מדאורייתא היא שידחה הסוכה כמו נישואין אפילו באופן זה אסור חוץ לסוכה וכן בפמ"ג מצדד דאין להקל בזה בכל גווני. וכן בסעודת אירוסין ופדיון הבן ובר מצוה וסיום וכדומה פשיטא דבעי סוכה [בכורי יעקב] עוד כתב שמי שיש לו סוכה קטנה מותר לבנות לו סוכה גדולה בחוה"מ לצורך סעודת ברית מילה דהוי לצורך המועד ואף דלצורך המועד ג"כ לא מותר רק בצינעא מ"מ הכא ניכר דלצורך המועד הוא ובניכר מותר לעשות בפרהסיא כמבואר סימן תקל"ג ס"ד עכ"ל:





▲ חזור לראש