פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


ור' אליעזר לא שמותי הוא.  אמר רבי חיננה מתניתא אמרה כן אחר שהודו אלו לאלו תעלה.  בית שמאי מסלקין לון.  ואינון מודיי לון.  אמר רבי אבון תשובה אחרת יש כאן כהדא דתני ר' הושעיה מה אם טהורה שהוא בעון מיתה אצל זרים הרי היא עולה.  טמאה שהיא בעשה אצל כהנים לא כל שכן.  מה זכו בית הילל שתיקבע הלכה כדבריהן אמר ר' יודה בר פזי שהיו מקדימין דברי ביתש מאי לדבריהן.  ולא עוד אלא שהיו רואין דברי בית שמאי וחוזרין בהן.  התיב רבי סימון בר זבדא קומי רבי אילא או נאמר תנייה חמתון סבון מינין ואקדמון.  והא תני מעשה שהלכו זקני ביתש מאי וזקני ב"ה לבקר את יוחנן בן החורוני.  נאמר זקנינו וזקניכם.  אמר רבי זעירה רב הונה בשם רב הלכה כבית שמאי.  רבי ירמיה רבי שמואל בר רב יצחק בשם רב ממה שסילקו ב"ש לב"ה הדא אמרה הלכה כדבריהן:

מתניתין נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה מעשה שילדה כלתו של שמי הזקן ופיחת את המעזיבה וסיכך ע"ג המיטה בשביל הקטן:

גמרא  אי זהו קטן דבית ר' ינאי אמרי כל שהוא צריך לאמו שתקנחנו.  ר' יוחנן אמר כל שהוא ניעור משנתו וקורא אימא.  תני רבי הושעיה קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה ויוצא בעירובה של אמו:

מתניתין כל שבעה ימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות משתסרח המקפה מושלין אותו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג כוס לקונו ושפך הקיתון על פניו:

גמרא  כתיב (ויקרא, כג) בסכת תשבו ואין תשבו אלא תדורו.  כמה דאת אמר (דברים, יז) וירשתם אותה וישבתם בה.  שיהא אוכל בסוכה ומטייל בסוכה ומעלה כליו לסוכה:  ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו'.  לא סוף דבר שתסרח אלא אפילו כדי שתסרח.  לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפילו מקפה של כל דבר.  תני כשם שמפנין מפני הגשמים כך מפני השרב ומפני היתושין.  רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה רבי ליעזר נכנס ויוצא כל הלילה.  חד תלמיד מן דרבי מנא הורי