פתיחת התפריט הראשי


תלמוד ירושלמי - גמרא | קרבן העדה | פני משה


לחד מן קריביי דנשייא יצא אין מטריחין עליו שיחזור ולא שמיע רבן גמליאל נכנס ויוצא כל הלילה.  רבי ליעזר נכנס ויצא כל הלילה:

מתניתין   לולב הגזול והיבש פסול של אשירה ושל עיר הנדחת פסול נקטם ראשו נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה ציני הר הברזל כשירות כל לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר:

גמרא  תני רבי חייה (ויקרא, כג) ולקחתם לכם משלכם ולא הגזול.  א"ר לוי זה שהוא נוטל לולב גזול למה הוא דומה לאחד שכיבד את השלטון תמחוי אחד ונמצא משלו.  אמרו אי לו לזה שנעשה שניגורו קטיגורו.  שופר עכו"ם ושל עיר הנדחת ר' לעזר אמר כשר.  תני רבי חייה כשר תני רבי הושעיה פסול.  הכל מודין בלולב שהוא פסול.  מה בין שופר ומה בין לולב א"ר יוסה בלולב כתיב ולקחתם לכם משלכם לא משל איסור הנייה ברם הכא (במדבר, כט) יום תרועה יהיה לכם מכל מקום.  א"ר לעזר תמן בגופו הוא יוצא ברם הכא בקולו הוא יוצא.  ויש קול אסור בהנייה מה פליגין בשגזלו משופה אבל אם גזלו ושפיהו דמים הוא חייב לו.  גזל לולב מיכן והדס מיכן וערבה מיכן ואגדן.  נישמעינה מן הדא סוכה גזולה אית תניי תני כשירה אית תניי תני פסולה.  רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי מאן דאמר כשירה בשגזל קרקע מאן דאמר פסולה בשגזל פסל.  ואיפשר שלא ייקשר במיישב מלמעלן.  רבנן דקסרין בשם רבי יוחנן בין זה ובין זה פסול'.  אי זו היא גזולה פסולה