פתיחת התפריט הראשי

<< | ירושלמי · מסכת סוכה · פרק ב · הלכה ה | >>

הקטע המקביל ב: משנה · ירושלמי · בבלי


דף י עמוד אעריכה

מתניתין העושה סוכתו בין האילנות כשירה שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה חולי ומשמשיהן פטורין מן הסוכה אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה:

גמרא  רב חונה אזל לעייני טב למימנה.  מי אתי צחא גו איסרטא ולא קביל עלוי מיטעום כלום עד דעל ליה למטללתיה דר' יוחנן ספרה דגופתא.  א"ר מנא לא סוף דבר חולין של סכנה אלא אפי' חולין שאינן של סכנה.  תני אמר רשב"ג מעשה שהייתי חושש עיניי בקיסרין והתיר לי ר' יוסי ברבי לי ולכל משמשי לישן חוץ לסוכה.  רבי בא בר זבדא אמר שושבינן וכל בני חופה פטורין מן הסוכה.  תני שומרי העיר ביום פטורין מן הסוכה ביום וחייבין בלילה.  שומרי העיר בלילה פטורין מן הסוכה בלילה וחייבין ביום.  שומרי העיר ביום ובלילה פטורין מן הסוכה בין ביום ובין בלילה.  הדא דאת אמר בשומר גייסות אבל בשומרי ממון עשו אותן כשומר גנות ופרדיסין.  אבודמא מלחא הוה דמך קומי חנותיה.  עבר רבי חייה בר בא אמר ליה איזיל דמך גו מטללתך ר' מנא הוה שושביניה דר' יעקב בר פליטי אתא שאיל לר' יוסי א"ל איזיל דמוך גו מטללתך.  רבי יצחק בר מריון הוה שושביניה דחד בר נש שאיל לרבי לעזר אמר ליה איזיל דמוך גו מטללתך.  מעשה שהלך רבי אלעאי אצל רבי אליעזר בלוד א"ל

דף י עמוד בעריכה

אף את משובתי הרגל.  והלא אמרו שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו.  כהדא ר' זעירה סליק לגזורה דרבי אילא ולא קביל עלוי מיטעום כלום.  אין משום דלא הוה עיסקיה טעם כלום עד יפני מוסף.  ולא ידעין אין משם שאין שבחו של תלמידי חכמים להיות מניח את ביתו ברגל והולך לו.  בהדין לא ידעין.  א"ר לעזר אכילה עראי.  אין שינה עראי.  חברייא אמרין שכן אדם נשתקע בתוך שנתו.  א"ר אילא שכן אדם ישן קימאה ודיו.  מה נפק מן ביניהון מסר שנתו לאחר.  על דעתהון דחבריא מותר על דעתיה דרבי אילא אסור: