ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק שלישי

< ביאור:ירושלמי מאיר‏ | מסכת כתובות

פרק שלישי – אילו נערות עריכה

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה א עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טו עמוד ב] מתני’: ג_אאילו נערות שיש להן קנס באונס ומפתה. הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית אף שהם חייבי לאוין ולוקים. והבא על הגיורת ועל השפחה ועל השבויה שנפדו או שנתגיירו או שנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד. הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אמו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנידה, יש להן קנס. אף על פי שהן בהיכרת, שאין בהן מיתת בית דין ורק במיתת בית דין אמרינן קים ליה בדרבא מינא ואינו משלם:

גמ’: תנן, אילו נערות שיש להן קנס באונס ומפתה נערה בתולה. הבא על הממזרת. כתיב (דברים כי תצא כב יט) ולו תהיה לאשה. אשה שהיא ראויה לו, וממזרת היא ראויה לו? רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר כתיב (שמות משפטים כב טז) כסף ישקול כמוהר הבתולות. ריבה כאן בתולות הרבה שאפילו על האסורות לו משלם. אם כן שישאנה כדין כל אונס ומפתה? אמר רבי זעירא רבי זעירא°, אילו היה כתיב בתולות כמוהריות, הייתי מרבה אף את הפסולות לכל דבר . לית כתיב אלא כמוהר הבתולות. לא ריבה אותן הכתוב אלא למוהר בלבד. ויידא אמרה הדא שלא יקח את הפסולה? אף שיש כאן מצוות עשה ולא אמרינן עשה דוחה לא תעשה דתני חזקיה חזקיה בן רבי חייא° כתיב (שמות משפטים כב טז) אם מאן ימאן אביה. אין לי אלא שמיאן אביה, מניין שאם ימאנו אפילו מהשמים שיש איסור? תלמוד לומר מאן ימאן, מכל מקום. אם מכמוהר הבתולות אתה למד לרבות את הפסולות, מעתה הבא על השפחה יהא לה קנס? לית יכיל, דתני, יכול הבא על השפחה ארמית יהא חייב? תלמוד לומר (שמות משפטים כב טו) מהר ימהרנה לו לאשה. את שיש לו הוייה בה. ג_ביצאת שפחה ארמית שאין לו הוייה בה. התיבון, הרי אחותו, אין לו הוייה בה והוא משלם קנס? שנייא היא שיש לה הוייה אצל אחר. הרי בתו יש לה הוייה אצל אחר ג_גואינו משלם קנס? שנייא היא שהוא מתחייב בנפשו. שכל המתחייב בנפשו אינו משלם ממון. נתינה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, נתינים לא חשו להם, אלא משום פסולי משפחה. אין תימר משום פסולי עבדות שיהושע הפך אותם עבדים להביא עצים למזבח, מעתה הבא על הנתינה לא יהיה לה קנס כמו הבא על השיפחה. ואנן תנינן, הבא על הנתינה יש לה קנס. כותית. אתיא כמאן דאמר, כותי כישראל לכל דבר לכן יש להן קנס. ברם כמאן דאמר כותי כגוי, לא בדא. דאיתפלגון, כותי כגוי דברי °רבי רבי יהודה הנשיא. °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, כותי כישראל לכל דבר. אפילו תימא כותי כגוי יש להן קנס, שהרי כותי, משום מה הן פסולין אפילו אם יתגירו? לא משום גוי ועבד הבא על בת ישראל שהכותים נשאו נשים מישראל וכותיות נשאו לישראלים? גוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר, וממזרת יש לה קנס. ניחא דאזלינן לחומרין לעניין משפחה, דאת עבד ליה כגוי ועבד הבא על בת ישראל הוולד ממזר ואפילו אם יתגירו ישארו אסורים.

-----------------------------------דף טז עריכה

ירושלמי מאיר כתובות טז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד א] אבל לענין קנס, המוציא מחברו עליו הראיה נעביד ליה אולי הנערה הזו מישראל ג_דהבא על הגויה שהוולד גוי ואין לה קנס? אלא על כרחך המשנה כמאן דאמר כותים גירי אמת הן. אמר רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא°, האונס והמפתה את היתומה, פטור. דכתיב (דברים כי תצא כב כט)ונתן האיש השוכב עימה לאבי הנערה חמישים כסף. וזו אין לה אב. אמר רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל°, במחלוקת. כדתנן, נערה שנתארסה או שנתגרשה. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, אין לה קנס. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר , יש לה קנס וקנסה של עצמה. כ°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אין לה קנס, כי פקע זכות האב ממנה והרי היא כיתומה בחיי האב, וכל שכן ביתומה ממש. ברם כ°רבי עקיבה רבי עקיבא, ג_היש לה קנס, וקנסה של עצמה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא אמרה כן שיש לה קנס דתנן, שנתגירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד, וגרה לא כיתומה היא? והתני (דברים כי תצא כב כט) תחת אשר עינה. לרבות את היתומה לקנס, דברי °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי? אמר רבי אחי רבי אחי°, תיפתר ג_ושבא עליה עד שלא מת אביה, ומת אביה. שכבר נראה ליתן לאביה. תמן תנינן, ג_זהאוכל תרומה במזיד, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. ותנינן, (מכות ג א) אלו הן הלוקין הבא על אחותו, ועל אחות אביו, ועל אחות אמו, ועל אחות אשתו, ועל אשת אחיו, ועל אשת אחי אביו, ועל הנדה. אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. ממזרת ונתינה לישראל. אכל טבל ומעשר ראשון שלא נטלה תרומתו. משמע שעל תרומה לוקה הכא במסכת מכות גבי תרומה וממזרת ונתינה את אמר לוקה, והכא במסכת תרומות גבי תרומה ואצלנו בממזרת ונתינה את אמר משלם? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לצדדין היא מתניתה. ג_חאם התרו בו, לוקה ואינו משלם. לא התרו בו, משלם ואינו לוקה. סבר רבי יוחנן רבי יוחנן° למימר, במקום מכות ותשלומים, לוקה ואינו משלם. וילקה וישלם? כתיב (דברים כי תצא כה ב) כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו, ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. וישלם ולא ילקה? כתיב (דברים כי תצא כה ב) והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר. במי שיש בו שתי רשעיות שעל אחת חייב מלקות ועל השניה חיב ממון הכתוב מדבר ואמרה תורה שילקה. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, ואפילו לא התרו, אינו משלם. מאחר שאילו מתרין בו, לוקה. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנן, (תרומות ז א) ג_טהאוכל תרומה שוגג, משלם את הקרן וחומש. ואלו התרו בו, וכי אינו לוקה? לרבי יוחנן רבי יוחנן° לא קשה שאפשר להעמיד בשלא התרו בו. אבל לריש לקיש ריש לקיש° הרי אפילו אם לא התרו צריך להיות פטור פתר לה שהמשנה בדעת יחיד כ°רבי מאיר רבי מאיר. ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, לוקה ומשלם. מתניתא פליגא על דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנינן, אילו נערות שיש להן קנס. אילו התרו בו, אינו לוקה? ואף על פי כן יש לו קנס כשלא התרו לרבי יוחנן רבי יוחנן° לא קשה שאפשר להעמיד בשלא התרו בו. אבל לריש לקיש ריש לקיש° הרי אפילו אם לא התרו צריך להיות פטור פתר לה שהמשנה בדעת יחיד כ°רבי מאיר רבי מאיר, ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר, לוקה ומשלם. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, מן המוציא שם רע למד °רבי מאיר רבי מאיר דכתיב (דברים כי תצא כב יח יט) ויסרו אותו וענשו אותו. ויסרו אותו מכות. וענשו אותו מאה כסף, ממון. רבנין אמרין, לחידושו יצא המוציא שם רע. ודבר שהוא יוצא לחידושו, אין לומדין ממנו. ומה חידושו? לפי שבכל מקום אין אדם מתחייב מדיבורו דהוי לאו שאין בו מעשה, וכאן אדם מתחייב מדיבורו. כשם שאי אתה למד ממנו לחייב דבר אחר שאין בו מעשה, כן אין את למד ממנו לא עונשין ולא מכות שילקה וישלם. לא כן אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, מי שהיה מזיד בחלב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף טז עמוד ב] ושוגג בקרבן, אם התרו בו לוקה ומביא קרבן. אף הכא ילקה וישלם? אמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם רבי שמואל בר רב יצחק רב שמואל בר יצחק°, כתיב (דברים כי תצא כה ב) והפילו השופט והכהו לפניו כדי רשעתו. כששני דברים מסורין לבית דין, את תופס אחד מהן. יצא קרבן שהוא דבר שמסור לשמים. ג_יהכל מודין שאין ממון אצל מיתה, מן הדא. דכתיב (ויקרא אמור כד כא) מכה בהמה ישלמנה, ומכה אדם יומת. מה מכה בהמה, לא חלקתה בו בין שוגג למזיד לחייבו ממון. אף מכה אדם, לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפוטרו ממון. מה פליגין? בממון אצל מכות. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אין ממון אצל מיתה, ג_יאויש ממון אצל מכות. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אומר, כשם שאין ממון אצל מיתה, כך אין ממון אצל מכות. אמר רבי אמי בבלייה רבי אמי בבלייה° בשם רבנין דתמן, טעמא דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, אתיא רשע רשע. נאמר רשע במחוייבי מיתה דכתיב (במדבר מסעי לה לא) אשר הוא רשע למות, ונאמר רשע במחוייבי מכות דכתיב (דברים כי תצא כה ב) והיה אם בן הכות הרשע. מה רשע שנאמר במחוייבי מיתות בית דין, אין ממון אצל מיתה. אף רשע שנאמר במחוייבי מכות, אין ממון אצל מכות. רבי נתן בר הושעיה רבי נתן בר הושעיה° אמר, מה שהקשנו מהמשנה שלנו שבה נאמר שלממזרת ונתינה יש קנס ממה שנאמר באלו הן הלוקין שהבא על הממזרת ועל הניתנה לוקה, והרי אין לוקה ומשלם. לא קשיא. כאן בנערה וכאן בבוגרת. ג_יבנערה, יש לה קנס ואין לה מכות. בוגרת, יש לה מכות ג_יגואין לה קנס. ובוגרת אין לה בושת ופגם וישלם ולא ילקה? רבנין דקסרין אמרין, תיפתר, ג_ידבמפותה או שמחלה לו. וסבר רבי נתן בר הושעיה רבי נתן בר הושעיה°, במקום מכות ותשלומין משלם ואינו לוקה לכן בנערה משלם ואינו לוקה. וילקה וישלם? כתיב כדי רשעתו. משום רשעה אחת אתה מחייבו ואי אתה מחייבו משום שתי רשעיות. וילקה ולא ישלם? כעדים זוממין. כמה דתימר תמן בעדים זוממין, ג_טומשלמין ואין לוקין, אף הכא משלם ואינו לוקה. אמר רבי יונה רבי יונה°, טעמא דרבי נתן בר הושעיה רבי נתן בר הושעיה° מדכתיב כדי רשעתו. את שמכותיו יוצאות כדי כל רשעתו. יצא זה שאומרים לו אחר שלקה, עמוד ושלם. מתניתא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° דתנן, ג_טזהאוכל תרומה מזיד, משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. על דעתיה דרבי נתן בר הושעיה רבי נתן בר הושעיה° דאמר בכל מקום שיש מלקות וממון משלם ואינו לוקה, ניחא. על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° דאמר, התרו בו לוקה. ואם לא התרו בו, משלם. פתר לה במזיד בלא בהתראה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, שסובר שאפילו אם לא התרו, אינו משלם. מאחר שאילו היו מתרין בו, היה לוקה. הא לא שנייא ליה, היא שוגג היא מזיד היא התרו בו היא לא התרו בו בכל מקרה פטור. ולמה אמרה המשנה שמשלם? פתר לה שהמשנה בדעת יחיד כ°רבי מאיר רבי מאיר, דאמר לוקה ומשלם. אמר רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° קומי רבי מנא רבי מנא°, ואפילו

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

4 ג_ד מיי' פט"ו מהל' איסורי ביאה הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ד' סעיף ה':

5 ג_ה מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ו, מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ז, טור אבן העזר סי’ קעז, סמ"ג עשין נד:

6 ג_ו מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ו, מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ז, טור אבן העזר סי’ קעז, סמ"ג עשין נד:

7 ג_ז מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ה':

8 ג_ח מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ה', מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"א, מיי' פי"ט מהל' סנהדרין הלכה א':

9 ג_ט מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה א', סמ"ג לאוין רנח:


[ע"ב]

10 ג_י מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"ג, מיי' פ"ד מהל' חובל ומזיק הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ג סעיף ד':

11 ג_יא מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"א, מיי' פ"ג מהל' גניבה הלכה א', סמ"ג עשין ע:

12 ג_יב מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ט', טור אבן העזר סי’ קעז:

13 ג_יג מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ט', טור אבן העזר סי’ קעז:

14 ג_יד מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ט', טור אבן העזר סי’ קעז:

15 ג_טו מיי' פי"ח מהל' עדות הלכה א', טור חושן משפט סי’ לח,סמ"ג עשין קי:

16 ג_טז מיי' פ"י מהל' תרומות הלכה ה':


-----------------------------------דף יז עריכה

ירושלמי מאיר כתובות יז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד א] יסבור רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כל מתניתא ד°רבי מאיר רבי מאיר. קרייה ד°רבי מאיר רבי מאיר? והכתיב (ויקרא אמור כב יד) איש כי יאכל קודש בשגגה ויסף חמישיתו עליו ונתן לכהן. ואיך אמרה תורה שישלם, הרי לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כיוון שבמזיד בהתראה יש מלקות, אפילו שוגג לא משלם? אלא מיסבר סבר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, חומש כקרבן שבא לכפר, ולכן לוקה. שלא אומרים בקרבן קים ליה בדרבה מיניה כמו בתשלומים. ואפילו תימר חומש כקרבן, קרן קרבן? הרי הוא חייב בקרן דכתיב חמישיתו יוסף עליו אמר רבי יודן בר שלום רבי יודן בר שלום°, מתניתא אמרה שהקרן קנס. דתנינן תמן, אינו משלם תרומה, ג_יזאלא חולין מתוקנין והן נעשין תרומה. אילו ממה שאכל היה משלם, ניחא שזה ממון. אבל עכשיו שמשלם חולין שזה יותר ממה שהזיק, אין זה ממון אלא קנס. ועוד מהדא דתני, אכל תרומה טמאה, משלם חולין טהורין. ואם שילם חולין טמאין, יצא. ולא דמי עצים הוא חייב לו? הדא אמרה, שהקרן קנס. כמה דאת אמר קרן קנס, כוותה חומש קנס, ולמה במזיד פטור ? אלא רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° כדעתיה, כמה דו אמר תמן, הכל היה בכלל (שמות יתרו כ יג) לא תענה ברעך עד שקר שלוקה, יצא (דברים שופטים יט יט) ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו. למה יצא? לא שישלם ממון? אף הכא, הכל היה בכלל (ויקרא אמור כב י) וכל זר לא יאכל קודש, ולוקה. יצא ואיש כי יאכל קודש בשגגה, ללמד שישלם ממון ולא ילקה. והתני מודין חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר, בגונב תרומת חבירו ואכלה, שהוא לוקה ומשלם. ולמה לא אמרינן קים ליה בדרבה מיניה? שכן, האוכל תרומתו תרומה ששיכת לו ואין בה גזל, לוקה. וכל מקום שיש מציאות של מלקות ללא ממון, אף כשיש חיוב ממון לוקה ומשלם. והתני מודין חכמים ל°רבי מאיר רבי מאיר, בגונב חלב חבירו ואכלו, שלוקה ומשלם? שכן האוכל חלבו לוקה. והתני, ג_יחהחוסם את הפרה, משלם ששת קבין לפרה, וארבעה קבין לחמור אף שלוקה על המזיד? שכן החוסם פרתו לוקה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אף למחוייבי מיתות כן. כגון שגנב תרומת הקודש ואכלה שחייב בשוגג קרבן מעילה ובמזיד מיתה בידי שמים, שהוא לוקה ומשלם, שהרי מכל מקום הפסידו ממון ואפשר שיהיה זה בלי זה שעל הגזלה לבד חייב ממון

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יז עמוד ב] . אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מעתה הבא על אחותו קטנה, ילקה וישלם. שכן הבא על אחותו בוגרת לוקה? חזר ואמר, גבי אחותו, חל עליו תשלומין ומיתה כאחת. ברם הכא, מכיון שחסם, נתחייב מכות. מיכן ואילך, בתשלומין. התיב רבי זעירא רבי זעירא° קומי רבי מנא רבי מנא°, הרי המצית גדישו של חבירו בשבת פטור מתשלומין. למה לא נאמר שעל שיבולת הראשון חייב מכות. מיכן ואילך בתשלומין? ולית אמר כן ולא אומרים כך אלא, על כל שיבולת ושיבולת יש בה התריית מיתה. אף הכא, על כל חסימה וחסימה יש בה התריית מכות? רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° אמר, תרין אמוראין, חד אמר ג_יטבחוסם בתרומה ובקדשים שאין לאו דחסימה בתרומה וקדשים. דכתיב לא תחסום שור בדישו. בדישו שלו ולא של הקדש. וחרנה אמר, בחוסם על ידי שליח. שליח לוקה והוא פטור דכתיב (ויקרא אחרי מות יז ד) דם יחשב לאיש ההוא. לאיש ההוא ולא לשולחיו. מכאן דאין שליח לדבר עבירה. שוגג בתרומה ומזיד בחמץ, שוגג בתרומה ומזיד בנזיר, שוגג בתרומה ומזיד ביום הכיפורים. אין תפתרינה כשני דברים ניחא שחייב ממון על אחד ומלקות על השני, ואין תיפתר כדבר אחד כיוון שמתחייב על אכילה אחת, מחלוקת רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. לריש לקיש ריש לקיש° שסובר שגזרת הכתוב בתרומה שלא אומרים קים ליה בדרבה מיניה משום שהכל היה בכלל (ויקרא אמור כב י)וכל זר לא יאכל קודש, שלוקה. יצא ואיש כי יאכל קודש בשגגה, ללמד שישלם ממון ולא ילקה. אף כאן למרות שיש לאו נוסף משלם ולא אכפת לנו שיש לאו נוסף. לרבי יוחנן רבי יוחנן° שמשלם רק אם לא התרו בו. כאן שהתרו בו על החמץ לוקה. תמן תנינן, ג_כאין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת. הא בתשלומין, שניהן שוין, ופטור דקים ליה בדרבה מיניה. מתניתא °דרבי נחונייא בן הקנה דרבי נחונייא בן הקנה, °דרבי נחונייא בן הקנה דרבי נחונייא בן הקנה אומר

-----------------------------------דף יח עריכה

ירושלמי מאיר כתובות יח


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד א] יום הכיפורים כשבת לתשלומין. °רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא אומר, מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות בית דין ופטורים מתשלומים. מה ביניהון? אמר רבי אחא רב אחא° בשם רבי אבינה רבי אבינה°, אנס נערה נידה ביניהון. רבי מנא רבי מנא° אומר, אף אנס את אחות אשתו ביניהון. על דעתיה °דרבי נחונייא בן הקנה דרבי נחונייא בן הקנה, מה שבת אין לו היתר אחר איסורה אף יום הכיפורים אין לו היתר אחר איסורו. ואלו, הואיל ויש להן היתר אחר איסורן, משלם. על דעתיה ד°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא. מה שבת יש בה כרת, אף יום הכיפורים יש בה כרת. ואלו, הואיל ויש בהן כרת, אינו משלם. רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בעא, מכות וכרת, מה אמרין בה אילין תנאי? האם כמו שכשיש כרת וממון הם פוטרים מן הממון, אף כשיש מלקות וכרת הם יפטרו מן המלקות? אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° , צריכה  ספק לרבנין. רבי יונה רבי יונה° בעא, למה לא שמע לה מן הדא דתני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי? דתני °רבי שמעון בן יוחי רבי שמעון בר יוחאי, °רבי טרפון רבי טרפון אומר, נאמר כרת בשבת דכתיב (שמות כי תשא לא יד) כל העושה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההיא. ונאמר כרת ביום הכיפורים דכתיב (ויקרא אמור כג כט) כל הנפש אשר לא תעונה בעצם היום הזה ונכרתה מקרב עמה. מה כרת שנאמר בשבת, אין מכות אצל כרת משום דהוי לאו הניתק לאזהרת מיתת בית דין. אף כרת שנאמר ביום הכיפורים, אין מכות אצל כרת. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מה צריכה לו  במה הוא הסתפק? כרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. ברם כרבי יוחנן רבי יוחנן° פשיטה לו שכרת לא פוטר ממלקות. כי מה מכות אצל מיתה יש לו, כל שכן מכות אצל כרת. דאיתפלגון, השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ג_כאהתרו בו משם אותו ואת בנו, לוקה. משם עבודה זרה, היה נסקל. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אפילו התרו משם אותו ואת בנו, אינו לוקה. מאחר שאילו התרו בו משם עבודה זרה היה נסקל. אמר ליה, אפילו כרבי יוחנן רבי יוחנן° צריכה לו  הוא הסתפק, תמן, שני דברים. מלקות על הלאו של אותו ואת בנו, ומיתה על עבודה זרה. והכא דבר אחד. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, מה איכא בין אילין תנאי °רבי נחוניה בן הקנה רבי נחוניה בן הקנה ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא שסוברים שחיבי כריתות פטורים מתשלומים. לאילין רבנן שחולקים על °רבי מאיר רבי מאיר וסוברים שחייבי מלקות פטורים מתשלומים? שהרי כל חייבי כריתות הם גם חייב מלקות, וממה נפשך יפטר מתשלומים. לאוין שאין בהם כריתות בניהם. ל°רבי נחוניה בן הקנה רבי נחוניה בן הקנה ו°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא יהיה חייב בתשלומים. ולאילין רבנן שחולקים על °רבי מאיר רבי מאיר יהיה פטור. רבי יודן רבי יודן° אמר כגון, הבא על הממזרת ביניהון. רבי חנניה רבי חנניה דציפורין° אמר כגון המצית גדיש חבירו ביום טוב ביניהון. על דעתיה ד°רבי שמעון בן מנסיא רבי שמעון בן מנסיא ו °רבי נחוניה בן הקנה רבי נחוניה בן הקנה, הואיל ואין בהן כרת ולא מתחייב בנפשו משלם. על דעתיה דאילין רבנן שחולקים על °רבי מאיר רבי מאיר, הואיל ויש בהן מכות, אינו משלם. מעתה, הא דתנן אילו נערות שיש להן קנס ובניהם הבא על הממזרת, דלא כרבנין אלא כ°רבי מאיר רבי מאיר? שהרי לרבן כיוון שיש לאו לוקה ואינו משלם אמר רבי מתניה רבי מתניה°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יח עמוד ב] תיפתר דברי הכל, בממזר שבא על הממזרת שאינו אסור בה. תנן, ואשת אחיו, יש לה קנס. אף על פי שהיא בהיכרת. אשת אחיו לאו יבמתו היא? שהרי מדובר בנערה בתולה כך שאין לאחיו ילדים, ומדובר שאחיו מת אחרת היה חייב סקילה וברור שאינו משלם. אמר רבי מתניה רבי מתניה°, תיפתר שהיו לאחיו בנים, ואירס אשה ומת. ובא אחיו ואנסה

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ב עריכה

מתני’: ג_כבואילו שאין להן קנס. הבא על הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה שנפדו או שנתגיירו או שנשתחררו יתרות על שלש שנים ויום אחד. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שבויה שנפדית, הרי היא בקדושתה אף על פי שהיא גדולה:

גמ’: תנן, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, שבויה שנפדית, הרי היא בקדושתה אף על פי שהיא גדולה: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא ריבה אותה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אלא לקנס שיש לה קנס כבתולה אבל לשאר דברים הרי היא כבעולה. תני רבי חייה רבי חייא רבה°, אף לכתובת מנה מאתים. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, אף להאכילה תרומה. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° שאמר ששבויה אוכלת תרומה, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי דוסא רבי דוסא שניהן אומרים דבר אחד. דתנינן תמן, השבויה אוכלת בתרומה דברי °רבי דוסא רבי דוסא. כי אתא רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° הלכה כ°רבי דוסא רבי דוסא

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ג עריכה

מתני’: ג_כגהבא על בתו, ועל בת בתו ועל בת בנו, ועל בת אשתו, ועל בת בתה, ועל בת בנה. אין להן קנס מפני שהוא מתחייב בנפשו, שמיתתו בידי בית דין. שכל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון שנאמר (שמות משפטים כא כב) ולא יהיה אסון, ענוש יענש:

גמ’: למה צריך לאמר הבא על בתו שאין לה קנס מפני שמתחייב בנפשו. אילו אחר בא עליה, קנסה ג_כדלאו לאביה הוא? תיפתר שבא עליה אביה ומת, ובשעת גמר דין היתה לעצמה. הייתי אומר שיכולה לתבוע את היורשים. קא משמע לן שאין לה קנס. חייבים להעמיד כך ל°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שסובר שנערה שנתארסה ונתגרשה אין לה קנס, ברם כ°רבי עקיבה רבי עקיבא שסובר שנערה שנתארסה ונתגרשה יש לה קנס וקנסה של עצמה. אפשר להעמיד ביתומה בחיי אביה, ג_כהשיש לה קנס וקנסה לעצמה, ואביה פטור משום שמתחייב בנפשו. תנן, שכל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון שנאמר (שמות משפטים כא כב) ולא יהיה אסון, ענוש יענש. אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ממשמע שנאמר ולא יהיה אסון, איני יודע שאם יהיה אסון ונתת נפש תחת נפש? ומה תלמוד לומר אם יהיה אסון? לרבות את המזיד בלא התרייה. שאף שאין דין מיתה, פטור מתשלומים. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ולאו מתניתא היא? דתנן שכל המתחייב בנפשו, אינו משלם ממון? לא אתיא רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° להשמיענו אלא אפילו בשוגג שאף שאין דין מיתה פטור מתשלום. אמר


-----------------------------------דף יט עריכה

ירושלמי מאיר כתובות יט


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד א] חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, עוד תני מתניתא (ויקרא אמור כד כא) מכה בהמה ישלמנה, ומכה אדם יומת. ג_כומה מכה בהמה לא חלקתה בו בין בשוגג בין במזיד, לחייב ממון. אף מכה אדם, לא תחלוק בו בין שוגג למזיד לפטור ממון

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ד עריכה

מתני’: נערה שנתארסה ונתגרשה. °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי אומר, אין לה קנס. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, ג_כזיש לה קנס וקנסה של עצמה:

גמ’: מאי טעמא ד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי? דכתיב (דברים כי תצא כב כח) אשר לא אורשה. ו°רבי עקיבא רבי עקיבא? אשר לא אורשה, עד שלא נתארסה נותן לאביה. נתארסה נותן לעצמה. על דעתיה ד°רבי עקיבא רבי עקיבא אם דורשים כך, למה לא נאמר, ג_כחנערה נותן לאביה, בוגרת נותן לעצמה. בתולה נותן לאביה, מוכת עץ נותן לעצמה? שנייא היא דכתיב נערה בתולה. נערה ולא בוגרת. בתולה ולא מוכת עץ. תנן, °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר, יש לה קנס וקנסה של עצמה. אף הכא, וכי לית כתיב אשר לא אורסה? ולמה בזה °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר שיש קנס, רק שהכסף לעצמה? ל°רבי עקיבא רבי עקיבא אשר לא אורסה נצרך לדרשה, ללמד הימינה לגזירה שוה למפתה. מה תמן באונס חמשין. אף הכא במפתה חמשין. ולית ליה ל°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי חמשין? אית ליה, מכסף כסף. מה כסף שנאמר להלן חמשין, אף כאן חמשין. ל°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שסובר שלנערה שנתארסה אין קנס, בא עליה עד שלא נתארסה, ונתארסה ונתגרשה מהו? לית מילתא דרבי אחי רבי אחי° אמרה שהוא נותן? דתני (דברים כי תצא כב כט) תחת אשר עינה, לרבות את היתומה לקנס דברי °רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי. והקשנו ל°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי שדורש אשר לא אורסה פרט למאורסת. הכא נמי היה לו לדרוש ונתן לאביה, פרט למי שאין לה אב? ואמר רבי אחי רבי אחי°, תיפתר ג_כטשבא עליה עד שלא מת אביה, ומת אביה, שכבר נראה ליתן לאביה. הוא בא עליה עד שלא מת אביה ומת אביה, ג_לוהוא בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה. רבי זעירא רבי זעירא° אמר, רב חסדא רב חסדא° בעא, בא עליה עד שלא נישאת ונישאת, למי הקנס? ממה דתימר תמן בא עליה עד שלא נתארסה ונתארסה, אף שעכשיו תחת בעלה היא, הוא נותן לאביה. אף הכא אף שתחת בעלה היא הוא נותן לאביה

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ה עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף יט עמוד ב] מתני’: ג_לאהמפתה נותן שלשה דברים, והאונס ארבעה. המפתה נותן בושת ופגם וקנס, מוסיף עליו האונס, שהוא נותן את הצער, והמפתה אינו נותן את הצער. האונס נותן מיד, והמפתה לכשיוציא. האונס שותה בעציצו, והמפתה אם רצה להוציא יוציא:

גמ’: ודלא כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי פטר את האונס מן הצער. דסבר למה זה דומה? לחותך יבלת חבירו ועתיד לחתכה. למה זה דומה? לקוצץ נטיעות חבירו ועתיד לחתכן. אמרו לו, אינו דומה נבעלת באונס לנבעלת ברצון. לא דומה נבעלת באשפה, לנבעלת בחופה. מה מקיים °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי תחת אשר עינה? אמרו בשם רב חסדא רב חסדא°, תיפתר בשבא עליה על הקוצים. תנן והמפתה לכשיוציא. אמר רב חסדא רב חסדא°, ג_לבבשלא רצה לקיים. אבל אם רצה לקיים, אינו נותן כלום. תני °רבי ישמעאל רבי ישמעאל כתיב (שמות משפטים כב טז) כסף ישקול כמוהר הבתולות. ג_לגמגיד שהוא עושה אותן עליו מוהר, ואין מוהר אלא כתובה. כמה דאת אמר (בראשית וישלח לד יב) הרבו עלי מאד מוהר ומתן. אנוסה לרבנן אין לה כתובה, דיצא כסף קנסה בכתובתה. °רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר יש לה כתובה מנה. במאי קמיפלגי? רבנן סברי: טעמא מאי תקינו רבנן כתובה? כדי שלא תהא קלה בעיניו להוציאה, והא לא מצי מפיק לה  ואותה הרי אינו יכול לגרש. ו°רבי יוסי ברבי יהודה רבי יוסי בר יהודה סבר הא נמי מצער לה, עד דאמרה היא לא בעינא לך  עד שתאמר איני רוצה בך. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל, לדעת רבנן שסוברים שאין לאנוסה כתובה. בנות אנוסה, מהו שיהא להן בתנאי כתובתה שאם הבעל ימות הבנות יזונו מנכסיו עד שיתחתנו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

26 ג_כו מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה י"ג, מיי' פ"ד מהל' חובל ומזיק הלכה ה', טור ושו"ע חו"מ סי' תכ"ג סעיף ד', סמ"ג עשין ע:

27 ג_כז מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ז, טור אבן העזר סי’ קעז, סמ"ג עשין נד:

28 ג_כח מיי' פ ב' מהל' נערה בתולה הלכה י"ד:

29 ג_כט מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ו, מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ז:

30 ג_ל מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ו, מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ט"ז:


[ע"ב]

31 ג_לא מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף א', סמ"ג עשין נד:

32 ג_לב מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ז', טור אבן העזר סי’ קעז, סמ"ג עשין נד:

33 ג_לג מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ג', טור אבן העזר סי’ קעז:


-----------------------------------דף כ עריכה

ירושלמי מאיר כתובות כ


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד א] נראה דפשיטא ליה באנוסה, דלית לה כתובת בנין דיכרין, שהרי תקנו כתובת בנין דכרין כדי שהאב יתן לביתו נכסים כדי שירצו להתחתן איתם, וכאן הרי חייב להתחתן איתה. ובמפותה, דאית לה בנן נוקבן, שהרי יש לה כתובה וזה מתנאי הכתובה. דאין תימר דתריהון צריכה לה  הסתפק רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, נשאול בנות אנוסה ובנות מפותה מהו שיש להן בתנאי כתובה. ולמה רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° שאל רק לגבי אנוסה? הן דצריכה ליה  מה שהוא הסתפק, כרבנין, שאמרו שלאנוסה אין כתובה, הן דפשיטא ליה, כ°רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה. דתני, °רבי יוסי בי רבי יהודה רבי יוסי בר יהודה אומר, האונס נותן כתובת מנה

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ו עריכה

מתני’: ג_לדכיצד הוא שותה בעציצו? אפילו היא חיגרת, אפילו היא סומא, אפילו היא מוכת שחין. ג_להנמצא בה דבר זימה, או שאינה ראויה לבוא בישראל, אינו רשאי לקיימה שנאמר (דברים כי תצא כב יט) ולו תהיה לאשה. אשה שהיא ראויה לו:

גמ’: רבי ירמיה רבי ירמיה° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, לא יאמר ולו תהיה לאשה במוציא שם רע, שאינו צריך, שהרי כבר היא תחת ידו. ומה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה? תלמד הימינה לגזירה שוה. וכך תדרש. נאמר ולו תהיה לאשה במוציא שם רע, ונאמר ולו תהיה לאשה באונס. מה לו תהיה שנאמר להלן במוציא שם רע באשה שראויה לו, שהרי היא אשתו שנשאה בהיתר . אף לו תהיה שנאמר כאן באונס, באשה הראויה לו. אי מה להלן במוציא שם רע רק באשה הראויה לו משלם קנס, אף לו תהיה לאשה שנאמר כאן באונס, רק באשה הראויה לו משלם קנס. ואיך אמרנו שיש קנס גם באסורות לו? רבי זעירא רבי זעירא° ועולא עולא° אמרו בשם רבי ישמעאל רבי ישמעאל° שאמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. לא יאמר ולו תהיה לאשה במוציא שם רע, שאינו צריך שהרי כבר היא תחת ידו. מה תלמוד לומר ולו תהיה לאשה? מדמיותר הוא תלמד הימינה, דלגזירה שוה מתדרשה. נאמר ולו תהיה במוציא שם רע. ונאמר ולו תהיה באונס. מה לו תהיה שנאמר להלן במוציא שם רע הכוונה שאם

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כ עמוד ב] ג_לוגירש אומר לו שיחזיר ואינו לוקה, דהוה לאו הניתק לעשה. אף לו תהיה האמור כאן באונס, ג_לזגירש אומר לו שיחזיר. תני רבי חייה רבי חייא רבה°, אחד האונס ואחד המוציא שם רע שגירשו, כופין אותן להחזיר. ג_לחאם היו כהנים, סופגין את הארבעים. כהדא דתני (דברים כי תצא כב כב) בעולת בעל. להביא את המקבלת בעלה בבית אביה והיא ארוסה, שהבא אחריו בחנק כדין נשואה, ולא בסקילה כארוסה. ולא סוף דבר שבא עליה הארוס כדרכה, אלא אפילו שלא כדרכה. אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, לכן צריכה  כל הצורך של הפסוק זה לבעולת בעל שלא כדרכה. דאי תימא לכדרכה. למה לי בעלה? אפילו אחר שהרי אינה בתולה, כיי דתנינן תמן, ג_לטבאו עליה שנים, הראשון בסקילה והשני בחנק. נערה מאורסה, באו עליה עשרה שלא כדרכה, ואחד כדרכה, כולן בסקילה. כולהון כדרכה, הראשון בסקילה והשאר בחנק. הערו בה עשרה בני אדם ואחד גמר את הביאה. כולהון בסקילה. כולהון גמרו את הביאה. הראשון בסקילה והשאר בחנק. ובפנויה, באו עליה עשרה שלא כדרכה ואחד כדרכה. כולם בקנס. כולהון בכדרכה, הראשון בקנס והשאר פטור. ביררה לה אחד מהן. נפטרו כולן מלא תעשה של לא יוכל שלחה. אמרה אי אפשי בו שחזרה בה קדם נישואים

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

34 ג_לד מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ג', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף ג', סמ"ג עשין נד:

35 ג_לה מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ה', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף ד', סמ"ג עשין נד:


[ע"ב]

36 ג_לו מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ה', מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף ג':

37 ג_לז מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ה', מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף ג':

38 ג_לח מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ה', מיי' פ"ג מהל' נערה בתולה הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף ג':

39 ג_לט מיי' פ ג' מהל' איסורי ביאה הלכה ו':


-----------------------------------דף כא עריכה

ירושלמי מאיר כתובות כא


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד א] בוררת וחוזרת ובוררת. היה נשוי את אחותה, כבר נפטר מהלאו כיוון שאסורה לו. מתה אחותה, כבר נפטר. מת, אין כופין את היבם

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ז עריכה

מתני’: יתומה שנתארסה ושנתגרשה, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אומר, האונס חייב, והמפתה פטור:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, אתייא ד°רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כא עמוד ב] בשיטת °רבי עקיבה רבי עקיבא רבו. כמה ד°רבי עקיבה רבי עקיבא אמר ארוסה שנתגרשה ג_מיש לה קנס וקנסה לעצמה. כן אמר °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע, ג_מאיש לה קנס וקנסה של עצמה. מעתה אפילו במפותה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, תיפתר שמחלה לו. במשנה לא גרסו יתומה ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו הרי הם של האב? פתר לה ביתומה. ותני דבית °רבי רבי יהודה הנשיא כן. היתומה, °רבי אלעזר רבי אלעזר בן שמוע אמר, האונס חייב והמפתה פטור. ויש אדם מוחל על דבר שאינו ברשותו? שהרי חיוב הקנס חל רק משעת העמדה בדין? ומניין שחיוב הקנס חל רק משעת העמדה בדין? נישמעינה מן הדא, דאמר רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° בשם רבי זעירה רבי זעירא°, קנס, אין בו משעה הראשונה. דתנינן תמן, ג_מבעמדה בדין עד שלא מת אביה, הרי הן של אב. מת האב, הרי הן של אחין. לא הספיקה לעמוד בדין עד שמת האב, הרי הן של עצמה. אם אומר את כן שהקנס הוא משעה הראשונה, הרי הן של אחין משעה הראשונה שהרי כשנאנסה היה של האב מיד, ואין זה תלוי בשעת העמדה בדין, ומשמת האב זכו הבנים. ואם המשנה אומרת שאם מת האב הם שלה חייב להיות שחיוב הקנס זה רק משעת העמדה בדין אז איך היא יכולה למחול? אמר רבא רבא° בשם רב חסדא רב חסדא°, בבושת ופגם שיכולה למחול היא מתניתא. אבל קנס אינה יכולה למחול שאינו ברשותה עד העמדה בדין. רבי מנא רבי מנא° אמר, מהו האונס חייב והמפתה פטור? האונס חייב בכל, והמפתה פטור מן הכל. רבי אבין רבי אבין° אמר בשם שמי שמי°, מהו האונס חייב והמפתה פטור? האונס חייב בכל, והמפתה פטור מן הבושת ומן הפגם וחייב בקנס שאינה יכולה למחול שאינו ברשותה. רבי אבין רבי אבין° בשם שמי שמי° כ°רבי עקיבה רבי עקיבא שסובר שביתומה יש קנס וקנסה לעצמה. ורבי מנא רבי מנא° שאמר האונס חייב בכל והמפתה פטור מן הכל ההיא כד°רבי יוסי הגלילי רבי יוסי הגלילי היא שסובר שביתומה אין קנס:

-----------------------------------דף כב עריכה

ירושלמי מאיר כתובות כב


ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ח עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד א] מתני’: ואי זהו הבושת? ג_מגהכל לפי המבייש והמתבייש. פגם. רואין אותה כאילו היא שפחה נמכרת בשוק, כמה היתה יפה וכמה היא יפה. ג_מדקנס. שוה בכל אדם. וכל שיש לו קיצבה מן התורה שוה בכל אדם:

גמ’: תנן, ואי זהו הבושת? הכל לפי המבייש והמתבייש. לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. לא דומה מתבייש מן הגדול למתבייש מן הקטן. בושת הגדול מרובה שהוא מקפיד ונזקו ממועט כשמבייש את הקטן. בושת הקטן ממועט שאינו מקפיד על בשתו ונזקו מרובה כשמבייש גדול

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה ט עריכה

מתני’: כל מקום שיש מכר, אין קנס. וכל מקום שיש קנס, אין מכר. קטנה, יש לה מכר ואין לה קנס. נערה, יש לה קנס ואין לה מכר. הבוגרת, לא קנס ולא מכר:

גמ’: תנן, קטנה, יש לה מכר ואין לה קנס. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ברם כרבנין, לקטנה ג_מהיש מכר וקנס כאחת. ל°רבי מאיר רבי מאיר מבת יומה ועד שתביא שתי שערות, יש לה מכר ואין לה קנס. משתביא שתי שערות עד שתבגור יש לה קנס ואן לה מכר. משתבגור, אין לה לא מכר ולא קנס. לרבנין, מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד, יש לה מכר ואין לה קנס. מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא שתי שערות, יש לה מכר ויש לה קנס. ג_מומשתביא שתי שערות ועד שתבגור, יש לה קנס ואין לה מכר. בוגרת אין לה לא מכר ולא קנס. תמן תנינן, ג_מזהבא על נערה מאורסה, אינו חייב, עד שתהא נערה בתולה מאורסה בבית אביה. אבל הבא על ארוסה בגרת או נשואה, או אפילו מסורה לשלוחי הבעל, דינו בחנק באו עליה שנים, הראשון בסקילה והשני בחנק. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי חייה רבי חייא רבה° אמר בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, ד°רבי מאיר רבי מאיר היא. ברם כרבנין, ג_מחאפילו קטנה. מאי טעמא דרבנן? נער חסר כתיב בפרשה ללמד שנערה לאו דווקא. מה מקיימין °רבי מאיר רבי מאיר נער? אמר רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, נערה אחת שלימה כתיב בפרשה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כב עמוד ב] ולימדה על כל הפרשה שהיא גדולה. מתיב °רבי מאיר רבי מאיר לרבנין, הרי המוציא שם רע. הרי כתיב בו נער, והיא גדולה, דאין הקטנה נסקלת? מה עבדין לה רבנן? אמר רבי אבין רבי אבין°, תיפתר שאפילו בא עליה דרך זכרות נסקלת, לכן כתוב נער אף שהיא גדולה. אבל מקום אחר שנאמר בו נער אף קטנה במשמע. יעקב בר אבא יעקב בר אבא° בעא קומי רב רב (אמורא)°, הבא על הקטנה מאורסה מהו? האם דינו בסקילה כבא על נערה מאורסה, או כיוון שכתוב ומתו גם שניהם. ובקטנה היא לא מתה, אף הוא לא ימות בסקילה, אלא ככל הבא על אשת איש שמיתתו בחנק ג_מטאמר ליה בסקילה. הבא על הבוגרת מהו? אמר לו אני אקרא ג_ננערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה? אמר ליה ולית את מודה לי שהיא בקנס כרבנן? אמר לו לגבי קנס יש ריבוי מיוחד לחייב על הקטנה. דדרשינן תחת אשר עינה לרבות את הקטנה לקנס. ותדרוש קרא תחת אשר עינה לרבות את הבוגרת לקנס? אמר רב רב (אמורא)°. אף על גב דנצחייה יעקב בר אבא יעקב בר אבא° בדינה בלימוד, הלכה, הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. אמר רבי אבין רבי אבין° בשם שמואל שמואל (אמורא)°. ולמה לא שמע לה מן הדא דכתיב (דברים כי תצא כב כה) ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה, ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מוות. וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות? מה תלמוד לומר (דברים כי תצא כב כו) ולנערה לא תעשה דבר כי אין לנערה חטא מות? להביא עוד מקרה שרק האיש בסקילה הבא על הקטנה מאורסה שהוא בסקילה, והיא פטורה

ירושלמי כתובות, פרק ג, הלכה י עריכה

מתני’: ג_נאהאומר פיתיתי את בתו של פלוני אף שפוגם אותה וכל שכן באומר אנסתי שחייב. משלם בושת ופגם על פי עצמו, ואינו משלם קנס. ג_נבהאומר גנבתי, משלם את הקרן על פי עצמו, ואינו משלם לא תשלומי כפל ולא תשלומי ארבעה וחמשה. ג_נגהמית שורי את פלוני, או שורו של פלוני. הרי זה משלם על פי עצמו. המית שורי עבדו של פלוני, אינו משלם על פי עצמו. זה הכלל, ג_נדכל המשלם יותר על מה שהזיק, אינו משלם על פי עצמו:

גמ’: תנן, המית שורי עבדו של פלוני, אינו משלם שלושים של עבד על פי עצמו. רבי יצחק רבי יצחק° שאל, מהו שישלם דמי העבד מפי עצמו? מה צריכה ליה  במה הוא הסתפק? האם כל שלשים קנס, או רק מה שיותר מדמיו עד שלושים קנס.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

43 ג_מג מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' חובל ומזיק הלכה א', טור אבן העזר סי’ קעז, טור ושו"ע חו"מ סי' ת"כ סעיף כ"ד:

44 ג_מד מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה ג', טור אבן העזר סי’ קעז, סמ"ג עשין נד סמ"ג עשין נד:

45 ג_מה מיי' פ"ד מהל' עבדים הלכה א', מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף א', סמ"ג עשין נד:

46 ג_מו מיי' פ"ד מהל' עבדים הלכה א', מיי' פ"א מהל' נערה בתולה הלכה ח', טור ושו"ע אה"ע סי' קע"ז סעיף א', סמ"ג עשין נד:

47 ג_מז מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ד', סמ"ג לאוין צז:

48 ג_מח מיי' פ ג' מהל' איסורי ביאה הלכה ה':


[ע"ב]

49 ג_מט מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ה':

50 ג_נ מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ד', מיי' פ"ג מהל' איסורי ביאה הלכה ה':

51 ג_נא מיי' פ"ב מהל' נערה בתולה הלכה י"ב, מיי' פ"ה מהל' סנהדרין הלכה י"ד:

52 ג_נב מיי' פ"ג מהל' גניבה הלכה ט', טור חושן משפט סי’ שמח,סמ"ג עשין עא:

53 ג_נג מיי' פ"ה מהל' סנהדרין הלכה י"ד, סמ"ג עשין ע:

54 ג_נד מיי' פ"ב מהל' נזקי ממון הלכה ח':


-----------------------------------דף כג עריכה

ירושלמי מאיר כתובות כג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כג עמוד א] אין תימר כל שלשים קנס, אינו משלם. אין תימר, יותר מדמיו קנס, משלם דמיו. תמן תנינן, ג_נההמית שורך את עבדי. והוא אומר לא המית. משביעך אני שבועת הפיקדון, ואמר אמן ואחר כך הודה, פטור. שאין נשבעים על כפירת קנס, אלא על כפירת ממון. אין תימר, שרק יותר מדמיו קנס, אבל כדי דמיו ממון, נמצא שכפר ממון, ולמה אינו נשבע? אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, תיפתר שהמית עבד מוכה שחין שאינו שוה כלום, וכל השלושים קנס. אמר לו, אמור דבתרה  את סוף המשנה, המית שורך את בני, והוא אומר לא המית. משביעך אני ואמר אמן, חייב כופר . ופתרה תעמיד גם את הסיפא במוכה שחין ויהא פטור, שהרי אינו שוה ממון? אמר רבי חגיי רבי חגי (אמורא)° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, תיפתר כמאן דאמר, ונתן פדיון נפשו של מזיק. דגבי בנו אף על גב דניזק אינו שוה כלום חייב לשלם המזיק דמי עצמו אבל העבד כיון שאינו שוה כלום אין כאן תשלומין אלא קנס. אמר ליה, ואין כמאן דאמר ונתן פדיון נפשו של מזיק, הרי כולו קנס שאינו לפי הנזק ויפטר משבועה. אלא ודאי בבריא. ובעבד פטור, לפי שכל שלושים של עבד משום קנס. תנן, זה הכלל, כל המשלם יותר על מה שהזיק, אינו משלם על פי עצמו דמודה בקנס פטור. מהו שיאמרו לו, צא ידי שמים? נישמעינה מן הדא, מעשה ב°רבן גמליאל רבן גמליאל שהפיל שן טבי עבדו. אתא גבי ד°רבי יהושע רבי יהושע בן חנניה אמר ליה, טבי עבדי מצאתי עילה לשחררו. אמר ליה ומה בידך? ג_נוואין קנסות אלא בבית דין ובעדים. ויאמרו לו צא ידי שמים? הדא אמרה, שאין אומרים לו צא ידי שמים. רבי גמליאל בי רבי אבינה רבי גמליאל בי רבי אבינה° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°, °רבן גמליאל רבן גמליאל כמאן דאמר מותר לשחרר עבד? אמר ליה, כל גרמה אמרה שאסור לשחררו. דאי לא כן, היו לו לשחרר משעה ראשונה, ולא היה צריך לחפש עילה

הדרן עלך פרק אילו נערות

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_כתובות/פרק_שלישי&oldid=2814486"