שולחן ערוך אבן העזר קעז ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

האונס את הבתולה, חייב לישא אותה, ובלבד שהיא ואביה יהיו מרצים, אפילו היא חיגרת או סומא, ואינו רשאי להוציאה לעולם אלא לרצונה. לפיכך, אינו צריך לכתוב לה כתובה. ואם עבר והוציאה, כופין אותו להחזירה:

מפרשים

פירושים נוספים


▲ חזור לראש