שולחן ערוך חושן משפט תכג ד


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הנוגף את האשה ויצאו ילדיה ומתה אע"פ שהיה שוגג ה"ז פטור מהתשלומין ואינו משלם כלום שנא' ולא יהיה אסון ענוש יענש (לא חילק הכתוב בין שוגג למזיד בדבר שיש בו מיתת ב"ד לפטרו מן התשלומין). במה דברים אמורים כשנתכוין לאשה אבל אם נתכוון לחבירו ונגף את האשה אע"פ שמתה הואיל והמיתה בלא כוונה ה"ז כדבר שאין בו מיתת ב"ד ומשלם דמי ולדות

(וי"א דאפי' לא נתכוין לאשה פטור מתשלומיו) (טור ס"ט בשם הראב"ד):

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

שנאמר ולא יהיה אסון כו':    ה"ג יענש לח חילק הכתוב בין שוגג למזיד בדבר שיש בו מיתת ב"ד לפוטרו מהתשלומין בד"א כו' וכן ברמב"ם שם:

כשנתכוין לאשה כו':    אף ע"ג דקרא איירי בשנים שמריבין ומכוין להכות לחברו ונגף האשה שלא בכוונה וכמ"ש בר"ס זה מ"מ הדיוק דלמדנו מולא יהיה אסון הא אם יהיה אסון פטור מדמי ולדות משום דקם ליה בדרבה מיניה זה (לא) שייך כשלא נתכוין להאשה דס"ל דאין צד מיתה בכה"ג אבל כשנתכוין להאשה אע"פ שהיה שוגג במיתתה למדנו מקרא כל שאם מזיד היה חייב מיתה אפילו אם היה שוגג באותה מיתה ג"כ פטור מממון וכמו שכ' הטור והמחבר בריש סי' שאחר זה:

כדבר שאין בו מיתת בית דין:    כן הוא ג"כ ל' הרמב"ם שם בפ"ד דהל' חובל ואע"ג דסבירא ליה להרמב"ם דאין מיתת בית דין בנתכוין להרוג את זה והרג את זה וכמו שכתוב שם מכל מקום כ' כדבר בכ"ף הדמיון משום דבהרג שוגג ג"כ אין מיתת בין דין ואפי' הכי אמרי' דפטור מדמי וולדות כיון דאיכא צד מיתת בית דין אם היה מזיד וה"נ ג"כ בלא נתכוון להקמ"ל דבכזה אמרינן כאלו אין כאן צד מיתת בית דין כלל:
 

באר היטב

(ז) כשנתכוון:    אע"ג דקרא איירי בשנים שמריבין ומכוין להכות לחבירו ונגף האשה שלא בכוונה וכמו שכתו' בריש סימן זה מכל מקום הדיוק דלמדנו מולא יהי' אסון הא אם יהי' אסון פטור מדמי ולדות משום דקלב"מ זה שייך כשלא נתכוון לאשה דאין צד מיתה בכה"ג אבל כשנתכוין לאשה אע"פ שהיה שוגג במיתתה למדנו מקרא דגם חייבי מיתות שוגגין פטורין מתשלומין וכמ"ש בריש סימן שאח"ז. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש