שולחן ערוך חושן משפט שלח ד


שולחן ערוך

שכר בהמה וחסמה ודש בה לוקה ומשלם לבעלים ד' קבין לפרה ג' קבין לחמור (היינו בכל יום ובדישה מרובה שיש לה לדוש כל היום) (נ"י פ' הפועלים בשם רשב"א) שמשעת משיכה נתחייב במזונותיה ואינו חייב מלקות עד שידוש בה חסומה:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ד' קבין לפרה:    כך שיערו חכמים ז"ל שיעור לאכילתה כשהיא דשה כל היום ואם דשה חצי היום או שליש אז מה שהוא נותן לה לפי ערך זה השיעור:

שמשע' משיכה כו':    כלומר מ"ה אין לפוטרו מן התשלומין משום דאין לוקין ומשלמין אדבר אחד כדילפינן ממ"ש כדי רשעתו רשעה א' ולא שתי רשעיית דה"מ כשבאין שניהן יחד משא"כ זה:



באר היטב

▲ חזור לראש