פתיחת התפריט הראשי

<< · סמ"ג · לאו · צז · >>


מצות לאו צז - לא לגלות ערוות אשת איש

שלא לבא על נערה המאורסה שנאמר ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה. ואמרו רבותינו שנערה המאורסה בכלל אשת עמיתך היא. למדנו אזהרה לאיש, אזהרה לאשה מניין? תלמוד לומר בי' הדברות לא תנאף. ואין ניאוף אלא באשת איש, שנאמר בפ' קדושים ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת ואע"פ שאזהרת לא תנאף נאמרה כלשון זכר הא תני דבי ר' ישמעאל [בקידושין דף ל"ה] איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וענש סקילה בפ' תצא כי יהי' נערה בתולה מאורשה מאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אותם באבנים ומתו.

ודרשו רבותינו בכתובות [דף מ"ח] נערה בסקילה ולא בוגרת, בתולה ולא בעולה, מאורסה ולא נשואה. ועוד דרשו רבותינו [שם] מבית אביה הכתוב בעניין פרט לשמסר האב לשלוחי הבעל להוליכה לבית בעלה שמאותה שעה והלאה אם זינתה נידונת בחנק שם [דף מ'] נחלקו רבי מאיר וחכמים ר"מ סובר נערה ולא קטנה וחכ"א נערה חסר ה"א ואפילו קטנה במשמע והמקרא של והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההיא ודאי דבר זה אינו מדבר אלא בנערה, דקטנה אינה בת עונשין.

וכל דיני קדושין ואישות נתפרשו במ"ע [מ"ח] וגם בספר זה בלאו של שארה כסותה ועונתה לא יגרע [ל"ת פ"א]. ואלו הן העריות שהן בשרפה: [ר"פ הנשרפין דף ע"ה] הבא על בת כהן, והבא על בת אשתו, ועל בת בתה, ועל בת בנה, ועל אם אשתו, ועל אם אמה, ועל אם אביה, ועל בתו, ועל בת בתו, ועל בת בנו. והם עשר נשים בשריפה.

בת כהן מניין? שנא' באמור אל הכהנים ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף. ודרשי' בפ"ד מיתות [דף נ'] יכול אפילו פנויה וזינתה תשרף? נאמר כאן אביה ונא' להלן אביה במוש"ר לזנות בית אביה. מה להלן זנות עם זיקת הבעל, אף כאן זנות עם זיקת הבעל. ואומר שם חכמים [לעיל] דווקא נשואה בת כהן בשרפה, אבל ארוסה בסקילה כדין ארוסה בת ישראל. שאם אתה אומר בשריפה אם כן הקלתה במיתתה שהרי סקילה חמורה משריפה, ואתה בא לדונה בשריפה הקלה, והרי הכתוב דומה שבא להחמיר עליה. ודרשו רבותינו היא באש תשרף ולא בועלה ולא זוממיה, אלא מיתתן בחנק. מצינו עונש שריפה מבת כהן ואזהרתה בפ' אחרי ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה.