שולחן ערוך אבן העזר קעז ד

הייתה אסורה לו, אפילו איסור דרבנן, אינו רשאי לישא אותה. וכן אם נשאה ומצא בה ערות דבר, יגרשנה.

הגה: יצא עליה שם רע, כגון שבאו שנים והעידו עליה שתבעתו לזנות, אין לה קנס. אבל משום קול בעלמא על שם רע שיצא עליה, לא הפסידה הקנס (טור). בא עליה באונס ואחר כך פיתה אותה, מקרי מאנס, אף על גב דאחר כך נתרצית לו (מהרי"ק שרש קכ"ט):

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ג) איסור דרבנן: אשה אסור' ממועט מקרא ולו תהי' לאשה אשה הראיי' לו ואם אסורה מדרבנן אף על גב מדאורייתא אשה ראויה היא מ"מ מדכתיב ושמרתם את משמרתי מצאו חכמים מקום לאסור שניו' שפיר י"ל דממועט מקרא ולו תהי' לאשה ובלאו הכי כיון דכל מילי דרבנן אסמכינהו אלאו לא תסיר שפיר א"ל דשניה ממועט מקרא ולו תהי' לאשה ב"י:

(ד) ערות דבר: היינו ערוה ממש ולאו ערות דבר כמ"ש בסי' קי"ט אפי' דבר בלא ערוה אלא כאן דוקא ערוה, פרישה:

(ה) יגרשנ': כ"כ הרמב"ם פ"א ומשמע דצריך לגרשה ובטור אית' יכול לגרשה משמע אם אין רוצה לגרשה לא כפינן ליה ועיין ב"ח:

(ו) ואח"כ פתה אותה: הן בביא' אם היתה בתחל' באונס ואח"כ ברצון הן אם פ"א בא עלי' באונס ואח"כ ברצון חייב מחמת ביאה הראשונה אף על גב דנתרצית אח"כ:

באר היטב

עריכה

(ד) דרבנן: הרמב"ם פ"א מהלכות נערה בתולה דין ה' . ועיין מ"ש הכסף משנה שם. לכאורה לא מקשה לפ"ז מידי הש"ס בכתובות דף ל"ז ע"א (שנה) [שניות] מד"ס כיון מדאוריי' חזיה ליה וכו' ע"ש. ולפי דברי הכסף משנה ל"ק מידי דהוי כדאורייתא. ומצאתי בתשובת שבות יעקב ח"א סימן קל"א שמתרץ אף על פי דגזירה דרבנן הוי כדאורייתא מ"מ לענין קנס לא הוי כדאורייתא כדי שלא יהא חוטא נשכר ע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}