ויקיטקסט

ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כתובות/פרק שביעי

< ביאור:ירושלמי מאיר | מסכת כתובות

פרק שביעי – המדיר את אשתו

עריכה

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה א

עריכה

מתני’: ז_אהמדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד לה פרנס. יותר מיכן, יוציא ויתן כתובה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בישראל חדש אחד יקיים. שנים יוציא ויתן כתובה.

-----------------------------------דף מג

עריכה
ירושלמי מאיר כתובות מג


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד א] בכהנת שנים יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה:

גמ’: תמן תנינן, המדיר את אשתו מתשמיש המיטה שבת אחת יוציא ויתן כתובה והכא את מר הכין שלשים יום? תמן, במדירה מגופו מתשמיש. ברם הכא, במדירה מנכסיו. ויש אדם נודר שלא לפרוע את חובו? הרי הבעל מחוייב לאשתו. אמר רבי יוסי בן חנינה רבי יוסי בר חנינא°, מכיון שבידו לגרשה וליתן לה כתובה ולהיפטר ממזונותיה, כמי שאין בו חוב, והנדר חל. והרי כל עוד לא גרש הוא חייב במזונותיה ולמה שיחול הנדר? תהא יושבת וממתנת. ואם גירש, הרי יפה. ואם לאו, יעלה לה מזונות. כמאן דאמר אין מזונות האשה מדבר תורה אלא תקנת חכמים. ולכן חל הנדר . כהדא דתני, ז_באין בית דין פוסקין לאשה מזונות מדמי שביעית, שנראה כפורע חוב בדמי שביעית. אבל ניזונת היא אצל בעלה בשביעית. ואם בעלה היה חייב במזונותיה דבר תורה, נמצא פורע חובו בדמי שביעית. אלא ודאי מזונות האשה מדרבנן. אפילו אם אינו חייב במזונותיה אלא מדרבנן, עדיין למה לא יעשו אותה כפועל שאינו יפה שוה פרוטה. שגם אותו בעל הבית חייב להאכיל רק מדרבנן, ואף על פי כן נחשב כפורע חוב ואינו יכול להאכילו מפירות שביעית. אף באשה נאמר שאף שאינו חייב לזון אותה מהתורה אלא רק מדרבנן, עדיין יחשב כפורע חוב ותהיה אסורה לאכול מדמי שביעית. הדא אמרה  זה אומר שלא עשו אותה כפועל שאינו יפה שווה פרוטה. ומה שאדם נותן לאשתו מזונות, אף שהוא מתקנת חכמים, נחשב מרצון כחסד שגם ללא תקנתם היה רוצה לתת לה מזונות. תנן, המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד לה פרנס. יותר מיכן, יוציא ויתן כתובה. ויעמיד פרנס לעולם? כהדא דתנן המדיר את חברו ואין לא מה יאכל, הולך לחנווני המכירו ואומר לו, ז_גאיש פלוני מודר ממני הנייה ואיני יודע מה אעשה, והוא נותן לו ובא ונוטל ממנו.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מג עמוד ב] ולמה כופין אותו להוציא? רשות ביד האשה לומר אי איפשי להתפרנס מאחר אלא מבעלי. והתנינן המשרה את אשתו על ידי שליש משמע שאפשר להעמיד פרנס לעולם? ז_דכאן בשקיבלה עליה הסכימה, וכאן בשלא קיבלה עליה. אי בשלא קיבלה עליה, אפילו יום אחד לא יעמיד? חכמים תקנו שתהיה מגלגלת עמו שלשים יום. שמא ימצא פתח לנדרו. שמואל שמואל (אמורא)° אמר, במדירה שלשים יום. אבל במדירה לעולם, מיד יוציא ויתן כתובה. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אבינא רבי אבינא° אמרו בשם רב רב (אמורא)°, ז_הואפילו במדירה לעולם, מגלגלת עמו ל' יום שמא ימצא פתח לנדרו. אית תניי תני ל' יום. ואית תניי תני עד ל'. מאן דאמר שלשים משמע שהנדר היה ליותר זמן, מסייע לרב רב (אמורא)°. ומאן דאמר עד שלשים, מסייע לשמואל שמואל (אמורא)° דמשמע שהנדר היה עד שלושים. תני, (תוספתא כתובות ז א) עד שלשים יום יעמד פרנס, ובכהנת שלשה חדשים דברי °רבי מאיר רבי מאיר. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר בישראל חדש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה. ובכהנת שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה. לכאורה °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומרים דבר אחד, במאי פליגי? רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אומר בכוהנות פליגין. דבישראל °רבי מאיר רבי מאיר במשנה אומר עד שלשים יום יעמיד לה פרנס. יותר מיכן, יוציא ויתן כתובה, הכוונה בסוף שנים חדשים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה הכוונה בסוף שנים חדשים. נמצא שבישראל אינם חולקים. ומה שאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שבכהנת שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובתה הכוונה בתחילת שלש. והא דתני ובכהנת שלשה חדשים דברי °רבי מאיר רבי מאיר, הכוונה בסוף שלשה. נמצא שבכהנים הם חולקים. אמר ליה רבי מנא רבי מנא°, הן דלא תניתה פליגא את עבד ליה פליגא  במה שלא מוזכר במשנה שהם חולקים אתה אומר שהם חולקים? אלא בישראל פליגין כמו שנראה מפשט המשנה שלנו. מה שאמר °רבי מאיר רבי מאיר בישראל יותר מיכן יוציא ויתן כתובה הכוונה בתחילת שנים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר בישראל חדש אחד יקיים ושנים יוציא ויתן כתובה הכוונה בסוף שנים. אבל בכוהנות שנים יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה הכוונה בסוף שלשה בין ל°רבי מאיר רבי מאיר בין ל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. ותני כן בסוף שלשה דברי הכל:

-----------------------------------דף מד

עריכה
ירושלמי מאיר כתובות מד


ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ב

עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד א] מתני’: המדיר את אשתו שלא תאכל אחד מכל מיני פירות, יוציא ויתן כתובה. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, בישראל חודש א' יקיים, שנים יוציא ויתן כתובה. ובכוהנת, שנים יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה:

גמ’: ויש אדם שמדיר את חבירו מחיים מדבר שאינו שלו? אלא באמר לה אם תאכלי מחפץ פלוני תהא אסורה מנכסיו. אכלה מאותו החפץ ותהא אסורה מנכסיו. והא בראשה דפירקא תנן, המדיר את אשתו מליהנות לו, עד שלשים יום יעמיד לה פרנס. ולמה כאן כשהבעל מדיר מוציא מיד? ז_ואלא בשנדרה אשתו, ושמע בעלה ולא היפר לה. וכמאן דאמר הוא נתן אצבעו בין שיניה, ולכן יוציא ויתן כתובה. דכשהוא מדיר אותה היא מקווה שיתפייס לכן ממתינה חדש אבל כשהיא נדרה והבעל לא הפר לה, היא חושבת שהוא שונא אותה ואינה רוצה להמתין כלל אמר רבי חונה רב הונא°, אפילו כמאן דאמר שכשנודרת ולא מפר לה הבעל, היא נתנה אצבעו בין שיניה ותצא שלא בכתובה. מודי במקניטה ונדרה שיוצאה בכתובה

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ג

עריכה

מתני’: המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינים, יוציא ויתן כתובה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, בעניות, בשלא נתן קיצבה. ז_זאבל בעשירות שלשים יום:

גמ’: רב הונא רב הונא° אמר, כיני מתניתא  כך כוונת המשנה. בעניות, שלא נתן קיצבה. בגרסא שלהם היה כתוב שלא נתנה קצבה. עולא בר ישמעאל עולא° אמר, בעניות, שלא נתן קיצבה אבל אם נתן קיצבה, אפילו עד עשר שנים מותר. שאין שועל מת בעפר פרין  המחילה שלו. אמר רבי נתן בר הושעיה רבי נתן בר הושעיה° אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, חוץ מן הרגל. שברגל אפילו עניות רגילות להתקשט

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ד

עריכה

מתני’: ז_חהמדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה. בזמן שהן עמה בעיר, חדש אחד יקיים. שנים יוציא ויתן כתובה. בזמן שהן בעיר אחרת. רגל אחד יקיים. שנים יוציא ויתן כתובה:

גמ’: אמר רבי זעירא רבי זעירא°. תני תמן, ז_טהדירה שלא תרחצי במרחץ. בכרכים שבת אחת. ובכפרים שתי שבתות. שלא תנעלי מנעל. בכפרים שלשה חדשים. ובכרכים מעת לעת. תנן, בזמן שהן בעיר אחרת. רגל אחד יקיים. שנים, יוציא ויתן כתובה: רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ברגל רדופין שנו. אי זהו רגל הרדופין? אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון°, זה רגל הראשון אחר הנישואים, שהיא רדופה לילך לבית אביה לספר שיבחה בבית בעלה. ואביה רודפה שתחזור לבית בעלה

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ה

עריכה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מד עמוד ב] מתני’: ז_יהמדיר את אשתו שלא תלך לבית אבל או לבית המשתה. יוציא ויתן כתובה, מפני שנועל בפניה. ואם היה טוען משום דבר אחר, רשאי. אם אמר לה שתאמרי לפלוני מה שאמרתי לך. או שתהיי ממלאה ומערה לאשפות, יוציא ויתן כתובה:

גמ’: ז_יאהדירה שלא להשאיל נפה וכברה, יוציא ויתן כתובה מפני שהוא משיאה שם רע בשכינותיה. וכן היא שנדרה שלא להשאיל נפה וכברה, תצא שלא בכתובה, מפני שהיא משיאתו שם רע על שכיניו. הדירה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה, יוציא ויתן כתובה. שלמחר מתה מוטל לפניה, ואין ברייה משגחת עליה. וכן היא שנדרה שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה, תצא שלא בכתובה. שלמחר מתו מוטל לפניו, ואין ברייה משגחת עליו. °רבי מאיר רבי מאיר אומר משום °רבי עקיבה רבי עקיבא רבו (קהלת ז', ב') טוב ללכת אל בית אבל, מלכת אל בית משתה. באשר הוא סוף כל האדם, והחי יתן אל לבו. מה תלמוד לומר והחי יתן אל לבו? אלא עבד דיעבדון לך  עשה כדי שיעשו לך.ז_יבספוד דיספדון לך. קבור דיקברון לך. לוויי דילוון לך. תנן, אם היה טוען משום דבר אחר, רשאי. מאי דבר אחר ? משום שם רע כגון שיש שם אנשים פרוצים. אמר לה, על מנת שתאמרי לאיש פלוני מה שאמרת לי ביחיד. או מה שאמרתי לך ביחיד. או שתהא ממלא ומערה לאשפות, יוציא ויתן כתובה. מאי שתהא ממלא ומערה לאשפות? תמן אמרין, ז_יגכגון מעשה ער שתפלוט הזרע ולא תהרה. ורבנין דהכא אמרין, דברים של בטלה ויוציא כיוון שגורם לה שתראה כשוטה בעיני הבריות.

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ו

עריכה

מתני’: ז_ידאילו יוצאות שלא בכתובה. העוברת על דת משה ויהודית. ואי זו היא דת משה? מאכילתו שאינו מעושר, ומשמשתו נידה, ולא קוצה לו חלה, ונודרת ואינה מקיימת. ואי זו היא דת יהודית? יוצאה וראשה פרוע, וטווה בשוק, ומדברת עם כל אדם. °אבא שאול אבא שאול אומר, אף המקללת יולדיו בפניו. °רבי טרפון רבי טרפון אומר, אף הקולנית. אי זו היא הקולנית? כל שהיא מדברת בתוך ביתה ושכיניה שומעין את קולה:

גמ’: ז_טווכולהון בעדים שאמרה פלוני עישר לי. פלוני ראה כיתמה, פלוני קצה חלתה, פלוני התיר את נדרה. ובדקו כולהון ולא אשכחון. מאכילתו שאינו מעושר ומשמשתו נידה ואינה קוצה לו חלה ונודרת ואינה מקיימת. ניחא כולהון דאית לה בהון  יש לו בהם שמכשילה אותו. נודרת ואינה מקיימת, מה אית לה בהדיה? יכיל מימר, אי איפשי אשה נדרנית, שהיא קוברת את בניה. דתני בשם רבי יודן רבי יודן°, בעון נדרים הבנים מתים דכתיב (ירמיהו ב', ל') לשוא הכיתי את בניכם. ואמרינן על עסקי שוא שנדרתם ולא קיימתם. ושיוצאה וראשה פרוע. אפילו לחצר אמרו, קל וחומר למבוי. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. ז_טזהיוצאה בקפלטין יש אומרים קשת שיער ויש אומרים מטפחת רשת שלה, אין בה משום ראשה פרוע. הדא דתימא לחצר. אבל למבוי יש בה משום יוצאה וראשה פרוע. לענין זה יש חצר שהוא כמבוי, ויש מבוי שהוא כחצר. ז_יזחצר שהרבים בוקעין בתוכה, הרי הוא כמבוי. ומבוי שאין הרבים בוקעין בתוכו, הרי הוא כחצר. תני, °אבא שאול אבא שאול אומר, ז_יחאף המקללת יולדיו בפני ילדיו. תנן, °רבי טרפון רבי טרפון אומר, אף הקולנית. איזו היא הקולנית? שמואל שמואל (אמורא)° אמר, כל שהיא מדברת ושכינותיה שומעות אותה. רב רב (אמורא)° אמר, כל שקולה הולך ממיטה למיטה בשעת תשמיש אפילו באותו בית. תני רבי חנין רבי חנין° בשם שמואל שמואל (אמורא)°, אחד

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


6 ז_ו מיי' פי"ב מהל' אישות הלכה כ"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ג':

7 ז_ז טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ד סעיף א', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ג':

8 ז_ח מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ד סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

9 ז_ט מיי' פי"ג מהל' אישות הלכה ט', טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ד סעיף ז':
[ע"ב]


10 ז_י טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ד סעיף ו', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ד סעיף ס"ב:

11 ז_יא טור ושו"ע אה"ע סי' ע"ד סעיף ג', טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ה':

12 ז_יב טור ושו"ע יו"ד סי' ת"ג סעיף י':

13 ז_יג טור ושו"ע יו"ד סי' רל"ה סעיף ד':

14 ז_יד מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה י', מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה י"א, מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה י"ב, טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף א', טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

15 ז_יה טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף ד':

16 ז_יו טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף ד':

17 ז_יז טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף ד':

18 ז_יח טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף ד':

-----------------------------------דף מה

עריכה
ירושלמי מאיר כתובות מה


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד א] נשים שאמרו אין להן כתובה. ואחד נשים שאמרו יוצאות שלא בכתובה, כגון היתומה שמיאנה, והשנייה, והאיילונית. לא שנו, רק בכתובת מנה מאתים, אלא אפילו היתה כתובה של אלף דינר מאבדת. ונוטלת בליות ממה שיש לפניה. והיוצאה משום שם רע, אין לה בליות. מהו נסב מן הפרא פרנון דידה  האם נוטלת נכסי מלוג וצאן ברזל שלה? רבי זעירא רבי זעירא° אמר, נסבה  נוטלת. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר, לא נסבה  לא נוטלת. רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° עבד לה כמיתה שמאבדת הכל. אמר רבי הילא רבי אלעאי (אמורא)° אמר רבי יסא רבי אסי°, ורבי אבא בר כהן רבי אבא בר כהן° מטי בה בשם רבי חנינה בן גמליאל רבי חנינה בן גמליאל°. נשים שאמרו במשנה שלנו יוצאות שלא בכתובה, לא שנו רק כתובת מנה מאתים, אלא אפילו היתה כתובתה של אלף דינר, מאבדת הכל. אמר רבי סימון רבי שמעון בן פזי° אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כל המשניות מחוברות למשנה זו. אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יסא רבי אסי°, בהיי דא מתניתא לאיזה משנה מתכוון רבי יוחנן רבי יוחנן°? האם למה דתני רבי חנין רבי חנין° בשם שמואל שמואל (אמורא)° שאחד נשים שאמרו שאין להן כתובה ואחד נשים שאמרו איבדה כתובתה אין להן כלום והיא דעת יחיד? אמר ליה דברי הכל היא ותני רבי חייה רבי חייא רבה° כן, דתני, ז_יטנשים המעברות על הדת, מאבדות את הכל. אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, ז_כראו אותה חוגרה בסינר ורוכל יוצא מתוך ביתה. כאור הדבר ותצא. רוק על גבי מיטתה, כאור הדבר ותצא. רוק על גבי מטתו, כאור הדבר ותצא. סנדלו לפני מיטתה, כאור הדבר ותצא. סנדלה לפני מיטתו, כאור הדבר ותצא. ז_כאשניהם יוצאין ממקום אפל, כאור הדבר ותצא. מעלין זה את זה מן הבור, כאור הדבר ותצא. ידיה שניהם טופחות על יריכה במרחץ להפליט הזרע, כאור הדבר ותצא. אמר חנינה בר איקא חנינה בר איקא° בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, וכולהן אם הביאה ראייה לדבריה, נאמנת. אמר רב אדא בר אחוה רב אדא בר אחוה° בשם רב רב (אמורא)°, מעשה בא לפני °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר, מה בכך. בעיין קומוי, אפילו ראו אותו נותן פיו על פיה שלה? אמר

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מה עמוד ב] היה כזה מעשה באחד שראו אותו נותן את פיו על פיה שלה, אתא עובדא קומי  בא המעשה לפני רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, תיפוק בחצי פרן  תצא בחצי כתובה. והויין קריביה עררין ואמרין, אין סוטה היא, תיפוק בלא פרן  כתובה. ואין לית סוטה היא, תיסב פרן  כתובה שלים. אמר לון רבי מנא רבי מנא°, אייתון פרנה נקריניה  הביאו כתובתה ונקרא. אייתון פרנה ואשכחון כתוב בגווה, אין הדא פלנית, תסבי להדין פלוני בעלה, ולא תיצבי בשותפותיה, תהוי נסבה פלגות פרן  הביאו כתובתה ומצאו כתוב בה שאם תנשא לאדם זה ולא תרצה בו תיטול חצי כתובה אמר רבי אבין רבי אבין°, מכיון שקיבלה עליה שיתן את פיו על פיה שלה, כמאן דשנאת לבעלה, ולית לה אלא פלגות פרן  חצי כתובה. היא גו חובה והוא גו חובה  היא בתוך חיקו והוא בתוך חיקה שראו אותם מחובקים הרי היא כסוטה ותצא בלא כתובה.מגפפין, סוטה. מנשקין, סוטה. תרעה טריד  נעלו את הדלת במנעול, סוטה. מוגף אבל לא נעול, צריכה  יש מקום לספק.

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ז

עריכה

מתני’: ז_כבהמקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים ונמצאו עליה נדרים, אינה מקודשת. ז_כגכנסה סתם ונמצאו עליה נדרים, תצא שלא בכתובה. ז_כדעל מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין, אינה מקודשת. ז_כהכנסה סתם ונמצאו בה מומין, תצא שלא בכתובה. ז_כוכל המומין שפוסלין בכהנים, פוסלין בנשים. ז_כזהיו בה מומין ועודה בבית אביה, האב צריך להביא ראייה שמשנתארסה נולדו בה מומין אילו ונסתחפה שדהו. נכנסה לרשות הבעל. הבעל צריך להביא ראייה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אילו והיה מקחו מקח טעות, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, במה דברים אמורים? במומין שבסתר. ז_כחאבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. ז_כטאם יש מרחץ עמו באותה העיר, אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון, מפני שהוא בודקה על יד קרובותיו:

גמ’: גבי מומים תנינא שהמומין שפוסלים כהן, הם המומין שאם היו בה ולא ידע כשלקחה הרי זה מקח טעות. אבל גבי נדרים לא נאמר באילו נדרים אם היו בה ולא ידע כשלקחה הרי זה מקח טעות. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם °רבי שמעון בן יוצדק רבי שמעון בן יהוצדק. כגון אם ז_לנדרה שלא לאכל בשר, ושלא לשתות יין, ושלא ללבוש בגדי צבעונין. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, כלי פשתן הדקין הבאים מבית שאן ככלי צבעונין הן. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, מתניתא בשאמר לה על מנת שאין עליך נדרים. אבל אם אמר, על מנת שאין עליך כל נדר. ז_לאאפילו נדרה שלא לאכל חרובין, נדר הוא והרי זה מקח טעות. ז_לבהלכה אצל הזקן והתיר לה, הרי זו מקודשת. ז_לגאצל הרופא וריפאה, אינה מקודשת. מה בין זקן ומה בין רופא? זקן עוקר את הנדר מעיקרו. רופא אינו מרפא אלא מיכן ולהבא. אית תניי תני, אפילו הלכה אצל הזקן והתיר לה, אינה מקודשת. שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין. מתניתא שאמרה שאפילו אם הלכה לחכם והתיר לה אינה מקודשת, ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס היא. דתני תמן, המוציא את אשתו משום נדר, לא יחזיר. °רבי מאיר רבי מאיר אומר, נדר שצריך חכם לא יחזיר. שלא יאמר, אילו הייתי יודע שחכם יכול להפר, לא הייתי מגרש, ונמצא גט בטל ובניה ממזרים. ו°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אומר, אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין. ואמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°, לא אסרו זה, אלא מפני זה. מה טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס? בדין היה שנדר שהוא צריך חקירת חכם יחזיר. שהרי לא יטען, אילו הייתי יודע שחכם מתיר לא הייתי מגרש. כיוון שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בבית דין. מפני מה אסרו? מפני נדר שאינו צריך

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


19 ז_יט טור ושו"ע אה"ע סי' קט"ו סעיף ה':

20 ז_כ מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ט"ו, מיי' פ"ב מהל' סוטה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' י"א סעיף א':

21 ז_כא מיי' פכ"ד מהל' אישות הלכה ט"ו, מיי' פ"ב מהל' סוטה הלכה י"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' י"א סעיף א':


[ע"ב]


22 ז_כב מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף א', סמ"ג עשין מח:

23 ז_כג מיי' פכ"ה מהל' אישות הלכה א', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ג', סמ"ג עשין מח:

24 ז_כד מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ג', סמ"ג עשין מח:

25 ז_כה מיי' פכ"ה מהל' אישות הלכה ב', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

26 ז_כו מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

27 ז_כז מיי' פכ"ה מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ח', סמ"ג עשין מח:

28 ז_כח טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ה':

29 ז_כט טור ושו"ע אה"ע סי' קי"ז סעיף ו', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ד':

30 ז_ל מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף א', סמ"ג עשין מח:

31 ז_לא מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ד', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף א', סמ"ג עשין מח:

32 ז_לב טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ו':

33 ז_לג טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ב', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ו'


-----------------------------------דף מו

עריכה
ירושלמי מאיר כתובות מו


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד א] חקירת חכם. שיכול לטעון אילו ידעתי שאני יכול להפר את הנדר, לא הייתי מגרש. נמצאו בה נדרים. אית תניי תני מותרת להינשא בלא גט שהיה מקח טעות והקידושין הראשונים לא תפסו. אית תניי תני אסורה להינשא בלא גט. הוון בעיי מימר, מאן דאמר מותרת להינשא בלא גט, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. שסובר שאף אם חכם יכול להתיר, אדם לא רוצה שתתבזה אשתו בבית דין ולא היה נושא אותה והוה מקח טעות. ומאן דאמר אסורה להינשא בלא גט, רבנין. ולא היא, אלא כולה דרבנין. ומאן דאמר מותרת להינשא בלא גט, שמתוך שהיא יודעת שאם הולכת היא אצל הזקן והוא מתיר לה את נדרה, והיא אינה הולכת. לפום כן מותרת להינשא בלא גט. ומאן דאמר אסורה להינשא בלא גט. שלא תלך אצל הזקן ויתיר לה את נדרה, וקידושין חלין עליה למפרע, ונמצאו בנים באין לידי ממזרות. ז_לדלפום כן אסורה להינשא בלא גט. רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, מתניתא שאמרה שאם כנסה סתם ונמצאו בה נדרים אין לה כתובה, בשקידשה על תנאי וכנסה סתם. אבל אם קידשה סתם וכנסה סתם. יש לה כתובה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, אפילו קידשה סתם וכנסה סתם, אין לה כתובה. אמר רבי חייה רבי חייא רבה° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, ז_להוצריכה ממנו גט אפילו קידשה על תניי וכנסה סתם. רבי זעירא רבי זעירא° בעא קומי רבי מנא רבי מנא°, קידשה סתם וגירשה מן האירוסין. מה אמר בה רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°? האם דווקא בנשא אמרינן יש לה כתובה, דאמרינן שמשום חיבת חופה מחל. אבל מן האירוסין יכול לומר אי אפשי באשה נדרנית. או כיון דקדשה סתם, מחל. ואפילו גרשה מן האירוסין יש לה כתובה? נישמעינה מן הדא דתנן, היו בה מומין ועודה בבית אביה שהיא עדין ארוסה, האב צריך להביא ראייה. הא אם לא הביא האב ראיה, אין לה כתובה. מה חמית למימר  מה ראיתה לומר בשקידשה סתם וגירשה מן האירוסין אנן קיימין. דילמא בשקדשה על תנאי? מן דבתרה מהמשנה הבאה, דתנן, במה דברים אמורים? במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. ואין בשקדשה על תנאי, אף במומין שבגלוי טוען. מכאן שאף בארוסה אם קדשה סתם ומצאו בה מומים יש לה כתובה. הא אמרין חברייא קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, אמור דבתרה אימא סיפא והיא פליגא על רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. דתנן נכנסה לרשות הבעל, הבעל צריך להביא ראייה. הא אם הביא ראייה, אין לה כתובה. וכאן מדובר בשכנס, והרי לרבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° בכנס סתם יש לה כתובה. אמר רבי כהן רבי כהן° בשם רבנין דקיסרין. מתניתא בשכנס ולא בעל. מאי דאמר רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, בשכנס ובעל. שאני אומר נתרצה לה בבעילה ומחל משום חיבת ביאה. תנן, שכל המומין הפוסלין בכהנין פוסלין בנשים

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מו עמוד ב] ז_לוהוסיפו עליהן באשה. ריח הפה, ריח הזיעה, ושומא שאין בה שיער. אמר רבי אמי בר עוקבה רבי אמי בר עוקבה° בשם רבי יוסי בר חנינה רבי יוסי בר חנינא°, בשומא בעור הפנים שנו. והא תנינן, במה דברים אמורים? במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. וזה מן המומין שבגלוי הוא? תיפתר ז_לזדמטמרא לה תחת קלסתיה דראשה  שהסתירה אותה תחת המטפחת של ראשה. תני ז_לחשומא שיש לה שיער, בין בגדולה בין בקטנה. בין בגוף בין בפנים, הרי זה מום. שאין בה שיער. בפנים מום, בגוף אינו מום. במה דברים אמורים? בשומא קטנה, אבל בגדולה, בין בגוף בין בפנים הרי זה מום. עד כמה גדולה? °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר, ז_טלעד כאיסר האטלקי. רבי אלעזר בר חנינה רבי אלעזר בר חנינה° אמר, כגון הדין דינרא קורדיינא  כמו אותו דינר שיוצא בהרי אררט. שיעורו כחצי דינר זהב. ואם היה בו שיער, אפילו כל שהוא הרי זה מום. אמר רבי רדיפה רבי רדיפה° אמר רבי יונה רבי יונה°. רבי ירמיה רבי ירמיה° שאיל, אשה קרחה ושיטה של שיער מקפת מאוזן לאוזן מי הוה מום? בעיי משמע מן הדא דתנן, הוסיפו עליהן באשה. ריח הפה, וריח הזיעה, ושומא שאין בה שיער. ולא אדכרון  לא הזכירו קרחה. סברין מימר, שאינה מום. כי אתא רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון רבי שמואל בריה דרבי יוסי בי רבי בון° אמר בשם רבי נסה רבי נסה°, מום הוא, ולא נמנה במשנה, כיוון שבמשנה לא מתני אלא דבר שהוא כאור בזה ובזה גם באיש וגם באשה ונחשב מום בזה באשה ואינו מום בזה באיש. אבל דבר שהוא נוי בזה לאו דווקא נוי אלא שאינו כעור באיש, וכעור בזה, כגון הדא קרחת. אף על גב דהוא מום, לא תניתא. תדע לך שהוא כן, הרי זקן, הרי נוי באיש ומום באשה, ולא תנינן יתר עליהן באשה זקן. הרי דדים. הרי נוי באשה ומום באיש, ולא תנינן יותר עליהם באיש דדים. מתניתין במומין שאין דרכן להיוולד עימם אלה באים אחר כך. אבל במומין שדרכן להיוולד כגון אצבע יתרה, אפילו משנכנסה לרשות הבעל, האב צריך להביא ראייה ולומר התניתי עימו

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ח

עריכה

מתני’: ז_מהאיש שנולדו בו מומין, אין כופין אותו להוציא. אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, במה דברים אמורים? במומין הקטנים. אבל במומין הגדולים, כופין אותו להוציא:

גמ’: תנן, האיש שנולדו בו מומין, אין כופין אותו להוציא. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בשם רב רב (אמורא)°. כיני מתניתא  כך כוונת המשנה, בשהיו בו המומים קדם שנתארסה, לכן לא כופין אותו להוציא, שסברא וקיבלה. אבל נולדו בו, כופין אותו להוציא. אמר רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, הלכה כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. אתא עובדא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה° בכפיח מום גדול

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]


34 ז_לד טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף א':

35 ז_לה מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה כ"ג, טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ח סעיף ל"ה, סמ"ג עשין מח:
[ע"ב]


36 ז_לו מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

37 ז_לז מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ז', טור ושו"ע אה"ע סי' ל"ט סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

38 ז_לח מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ז', סמ"ג עשין מח:

39 ז_לט מיי' פ"ז מהל' אישות הלכה ז', סמ"ג עשין מח:

40 ז_מ מיי' פכ"ה מהל' אישות הלכה י"א, טור ושו"ע אה"ע סי' קנ"ד סעיף ד', סמ"ג עשין מח:

-----------------------------------דף מז

עריכה
ירושלמי מאיר כתובות מז


קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף מז עמוד א] וכפפו וכפו אותו להוציא. ואתייא דרבנן תנא קמא בשהיו בו המומים קדם שנתארסה, לכן לא כופין שסברא וקיבלה, וד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל בשנולדו בו, אבל אם היו בו המומים קדם שנתארסה אף °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל מודה שלא כופים שסברא וקיבלה. אם כך במה הם חולקים? אמר רבי זעירא רבי זעירא°, גם רבנן וגם °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל מדברים בשהיו בו המומים קדם שנתארסה, אלא שתנא קמא סובר שאומרים לה סברת וקיבלת. ואילו לדעת °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל עכשיו איני יכולה לקבל. ואתייא ד°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי מאיר רבי מאיר שאמר את הסברה הזו. הרי הסברא הזו של °רבי מאיר רבי מאיר נאמרה פעמים. במשנה הקדמת ובמשנה הבאה. במשנה הקדמת דתנן, על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין, אינה מקודשת וכ”ו. נכנסה לרשות הבעל, הבעל צריך להביא ראייה שעד שלא נתארסה היו בה מומין אילו והיה מקחו מקח טעות, דברי °רבי מאיר רבי מאיר. וחכמים אומרים, במה דברים אמורים? במומין שבסתר. אבל במומין שבגלוי, אינו יכול לטעון. משמע שלפי °רבי מאיר רבי מאיר אם עשו תנאי על מנת שאין בו מומים, אפילו ראתה קדם את המום שיש בו, יכולה לאמר כסבורה הייתי שאני יכולה לקבל, עכשיו איני יכולה לקבל. ובמשנה הבאה נאמר. ואילו שכופין אותן להוציא. מוכי שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ והמצרף נחושת, והבורסי. בין שהיו עד שלא נשאו, בין משנשאו נולדו. ובכולן אמר °רבי מאיר רבי מאיר, אף על פי שהתנה עמה על מנת שיש מו מום זה, יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, עכשיו איני יכולה לקבל. היי דין °רבי מאיר רבי מאיר, בקדמייא במשנה הקדמת או באחרייא במשנה הבאה? אין בקדמייא במשנה הקדמת, עד שתתנה ורק אם התנתה שאין בו מומים, אמר °רבי מאיר רבי מאיר שאף אם ראתה לפני האירוסין יכולה לאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, עכשיו איני יכולה לקבל. ואם °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל סובר כך אז גם המשנה הבאה ואילו שכופין אותן להוציא הם המשך דברי °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, ומדובר שהתנתה שאין בו מומים ואז אפילו ראתה שיש בו יכולה לאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, עכשיו איני יכולה לקבל. ו°רבי מאיר רבי מאיר חולק וסובר שאפילו לא התנתה. אם נאמר ש°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי מאיר רבי מאיר במשנה השניה שאפילו בלא תנאי יכולה לאמר כסבורה הייתי. סלקת מתניתין כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ורק המשנה הזו כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל. ואילו המשנה הבאה, ואילו שכופין אותו להוציא כרבנן. שהרי °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי מאיר רבי מאיר שחולק שם. נשמעינה מן הדא דתנן, °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל אומר אם היה מום גדול כגון סומא באחת מעיניו קיטע בא' מידיו חיגר בא' מרגליו מיד יוציא ויתן כתובה שלשון מיד משמע בין עשה תנאי בין לא עשה תנאי. מכאן שרק במומים גדולים כמו עיוור או קיטע אפילו בלא תנאי יוציא מיד. מכאן ש°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל כ°רבי מאיר רבי מאיר במשנה השניה הדא אמרה סלקת מתניתא רק עד כאן כ°רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל ואילו שכופין אותן להוציא כרבנין:

ירושלמי כתובות, פרק ז, הלכה ט

עריכה

מתני’: ז_מאואילו שכופין אותן להוציא. מוכי שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ והמצרף נחושת, והבורסי. בין שהיו עד שלא נשאו, בין משנשאו נולדו. ובכולן אמר °רבי מאיר רבי מאיר, אף על פי שהתנה עמה, יכולה היא שתאמר סבורה הייתי שאני יכולה לקבל, עכשיו איני יכולה לקבל. וחכמים אומרים ז_מבמקבלת היא על כרחה. חוץ ממוכי שחין מפני שממיקתו. מעשה בצידן בבורסי שמת, והיה לו אח בורסי. אמרו חכמים, ז_מגיכולה היא שתאמר, לאחיך הייתי יכולה לקבל, ולך איני יכולה לקבל:

גמ’: המקמץ, זה המקמץ צואה. ויש אומרים זה הבורסי. אמר רבי זעירא רבי זעירא°, מתניתא אמרה כן דמקמץ זה המקמץ צואה ולא הבורסי. דתנינן, והמקמץ והבורסי משמע שהם שני דברים. וצורף נחושת, שמואל שמואל (אמורא)° אמר, זה מתיך נחושת מעיקרו. תני אמר °רבן שמעון בן גמליאל רבן שמעון בן גמליאל, פגע בי זקן אחד מוכה שחין מציפורין ואמר לי. כ"ד מיני שחין הן. ואין לך קשה מכולם ושהאשה רעה לו, אלא ראתן בלבד. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°, ובו לקה פרעה הרשע. הדא הוא דכתיב (בראשית לך לך יב יז) וינגע י"י את פרעה נגעים גדולים ואת ביתו וגו'. אמר רבי ברכיה רבי ברכיה° עלה דטלמסן  רשע כינוי לפרעה ליגע במסאנא דמטרונא  בנעל של שרה ומיד לקה בראתן. ארבעה ועשרים מיני ארזים הן, ומכולן לא פירש הכתוב אלא שבע בלבד. הדא הוא דכתיב (ישעיהו מ"א, י"ט) אתן במדבר ארז, שיטה, והדס, ועץ שמן, אשים בערבה ברוש, תדהר, ותאשור יחדיו. ברוש ברתא. תדהר אדרא. ותאשור פיקסינה. הוסיפו עליהן אלונים, ערמונים, אלמוגים. אלונים בלוטים. ערמונים דולבי. אלמוגים אלוים.

הדרן עלך פרק המדיר את אשתו

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:ירושלמי_מאיר/מסכת_כתובות/פרק_שביעי"