שולחן ערוך יורה דעה תג י

המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בשק או בדסקיא ויניחם על החמור וירכב עליהם מפני שנוהג בהם מנהג בזיון אבל אם מפשילו לאחוריו על החמור שפיר דמי ואם היה מתירא מפני הגנבים והלסטים מותר:

הגה: והחי יתן אל לבו דברים של מיתה דיספד יספדוניה דיקבר יקברוניה דיטעון יטענוניה דידל ידלוניה וגדול השלום שניתן לצדיקים שבשעה שהצדיק נפטר ג' כתות של מלאכים נותנים לו שלום (הכל בטור והרא"ש וכל בו) ואומרים יבא שלום (כל הכתוב לחיים קדוש יאמר לו):

בלע המות לנצח ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים

תם ונשלם בליל ד, שנים לירח תמוז, שנת ה'שי"ו בצפת תוב"ב:

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ד) מפני שנוהג בהם כו'. עיין לעיל סימן רפ"ב סעיף ג':

דיני ספק ספקא בקצרה

דבר שאינו בטל והוא ספק איסור תורה שנתערב הרי כולן אסורים אפילו לא נודע הספק איסור עד אחר שנתערב לפי שאינו דומה לאיסור שנתערב וחזר ונתערב אחד מאותו להתערובות מקום אחר שהתערובות הב' מותר משום ספק ספיקא שהספק הראשון אינו אסור מן התורה וגם שני הספיקות הם מענין אחד ובגוף אחד משא"כ כאן ויש מתירים אם לא נודע הספק איסור קודם שנתערב ויש לסמוך עליהם במקום הפסד מרובה ויש צורך סעודת מצוה ג"כ ובלבד שלא יאכלנו כולו כאחד ויאכלנו שנים שנים:

וכן ביצה שנמצאת בקליפתה בתרנגולת שאירע לה ספק טרפות בקרוב ונתערבה אפילו באלף כולן אסורות ואין להפריש כל אחד מהן ולהתירו מטעם ס"ס הואיל והספק הראשון אסור מן התורה ואין הספיקות מענין אחד ובגוף א' ואפי' בתרנגולת שנולד בה ספק טרפות שהטילה או נמצא בה ביצה שאין ידוע אם נגמרה בקליפתה קודם שאירע לה הספק טרפות או לא אין זה ספק ספיקא:

והילכך אף אם נתערבה אח"כ אפי' באלף כולן אסורות דמאחר שלא חשוב קודם לכן ספק ספיקא א"כ אין זה אלא כספק איסור שנתערב שבכל מקום שאינו נחשב ספק ספיקא הוי כספק איסור שנתערב:

ודוקא שהביצה היה בודאי מספק טרפה או שיש בה ספק אם היא מכשרה או מודאי טרפה ואינו ידוע אם נגמרה קודם לכן או לא כגון שיש בחצר שתי תרנגולות אחת ודאי טרפה וא' ודאי כשרה ואע"פ שנתערבו מתחלה התרנגולות זה בזה הואיל וא' מהן ודאי טרפה הרי הספק הראשון אסור מן התורה והלכך אם נמצא ביצה ביניהן ולא נודע מאיזו תרנגולת היא הביצה אסורה:

אבל אם אחת משתי התרנגולות אלו שנתערבו זה בזה אינו אלא ספק טרפה אף ע"פ שנודע הספק איסור קודם שנמצאת הביצה מותרת הביצה אפילו ידוע שהיתה בלא קליפה בשעה שנולד בתרנגולת הספק טריפות דהואיל והספק איסור נתערב מתחלה א' בא' ואנחנו באין לדון עתה מהיכן נולדה ביצה זו והרי אנו מתחילין לדון שמא אין כאן איסור כלל אלא ביצה זו ודאי כשר' היא א"כ הרי אין הספק הראשון אסור מן התורה והרי השני ספיקות בענין א' ובגוף א' ובאין כאחד:

אבל אם אחת מטילה כמו חברתה אע"פ שאחת מהתרנגולות הוא רק ספק טרפה הואיל ויש כאן שני ביצים וא' מהן ודאי מספק טרפה שניהם אסורים:

וכן כל כיוצא בזה כגון שיש כאן חתיכה ויש בה ספק אם היא של כשרה או של ספק טרפה כגון שיש כאן ב' חנויות בא' יש ספק טרפה ובא' כשרה ונתערבו החנויות שאינו ידוע איזהו מהן ספק טרפה ונמצאת חתיכה לפניהם ולא נודע מאיזו חנות היא אע"פ שנודע הספק איסור בחנות קודם שנמצאת החתיכה הרי החתיכה מותרת:

אבל כשנמצאו לפניהם שתי חתיכות וידוע שאחד מן החנויות האסורה וא' מן הכשירה ולא נודע איזו חתיכה בא מהכשירה שתיהן אסורות:

ואפילו חזרה ונאבדה אח"כ א' משתי החתיכות או נפלה מעצמה לים בענין שנאבדה לגמרי מן העולם לא הותרה האחרת:

ספק איסור שנתערב ברוב היתר וחזר אחד מאותו תערובות ונפל ונתערב באחרת א' בא' הרי שניהם אסורים ואצ"ל שאם פירש ועודנו בפני עצמו שהוא אסור אבל נפל לקדרה אע"פ שאין שיעור לבטלו הרי הקדרה מותרת משום ספק ספיקא:

אם השני הספיקות הם משם אחד אינו ספק ספיקא כגון הנושא קטנה ונבעלה תחתיו אע"פ שיש כאן ס"ס ספק באונס ספק ברצון ואת"ל ברצון שמא נבעלה כשהיא קטנה ופתוי קטנה אונס הוא אפ"ה אסורה עליו דמכל מקום אי אתה מתירה אלא מטעם אונס והרי הכל שם אונס אחד הוא וכן כל כיוצא בזה:

אבל כל שהספק הראשון מתיר יותר מן האחרון מתירין ס"ס כזה:

ספק ספיקא שאינו מתהפך אינו ס"ס. הדמיון מצא הסכין פגום לאחר שחיטה דיש ספק ספיקא שמא בעצם המפרקת נפגם ואת"ל שלא נפגם בעצם המפרקת שמא במיעוט בתרא של סימן נפגם זה הספק ספיקא לא תוכל להפוך ולומר שמא במיעוט בתרא נפגם ואת"ל במיעוט קמא א"כ ודאי נבילה היא ולא תוכל לומר שמא במיעוט בתרא נפגם ואת"ל שלא נפגם במיעוט בתרא שמא בעצם המפרקת נפגם דשניהם אין חשש איסור והכל אחד הוא וכן כל כיוצא בזה:

וכן נשבר העצם למעלה מהארכובה ואין עור ובשר חופין את רובו ואינו ידוע אם נעשה קודם שחיטה או לאחר שחיטה אינו מותר משום ס"ס דלא תוכל להפוך ולומר את"ל יצא לחוץ שמא לאחר שחיטה שלאחר שחיטה לא שייך לחלק בין יצא לחוץ או לא וכיון שאמרת את"ל יצא לחוץ ע"כ קודם שחיטה הוא וכן כל כיוצא בזה:

ודוקא נשבר העצם וכל כיוצא בו ששני הספיקות הם בשוה בגוף אחד מצד עצמו א"כ מה ראית להתחיל שמא לאחר שחיטה כו' אימא לאידך גיסא שמא יצא לחוץ ולא תוכל שוב לומר כלל שמא לאחר שחיטה. אבל נמצא צפורן של ארי יושבת בגבו של שור ולא ראינו ארי נכנס ה"ז ס"ס ספק נכנס או לא ואת"ל נכנס שמא לא דרס וצפורן זה לא מיד הארי הוא אלא נתחכך בכותל וישב לו צפורן זה בגבו וכן עבר ובישל תוך י"ב חדש פירות שיש לחוש שיש תולעים בהן בלא בדיקה מותר משום ס"ס שמא אין שם תולע ואת"ל היה שמא נימוח. וכן גבינה שיש בה ספק אם העמידוה בעור קיבת נבלה מותרת משום ס"ס שמא לא העמידוה בעור קיבת נבילה ואת"ל העמידוה שמא אין שם בנותן טעם ואע"פ שבכל אלו א"א להתהפך מ"מ כיון שאין הב' ספיקות שוין והרי אין אתה יכול לומר שצפורן זה מיד הארי הוא אא"כ ידוע שנכנס וא"כ מתחלה צריך אתה לדון אם נכנס כלל או לא. וכן אי אתה יכול לאסור התבשיל אא"כ ידוע שיש שם תולע וא"כ מתחלה צריך אתה לדון אם יש שם תולע או לא. וכן בגבינה. וכן כל כיוצא בזה וכן נשבר גף של עוף ואינו ידוע אם קודם שחיטה או לאחר שחיטה מותר מטעם ס"ס שמא לאחר שחיטה ואת"ל קודם שחיטה שמא לא ניקבה הריאה ואין אתה יכול לומר אימא לאידך גיסא שמא ניקבה הריאה כו' דכיון דשבירת הגף אינה טרפה מצד עצמה אלא מצד שניקבה הריאה א"כ איך תתחיל לומר שמא ניקבה הריאה והרי אין ריעותא בריאה כלל וע"כ מכח שבירת הגף אתה בא לדון על הריאה וא"כ מתחלה צריך אתה לדון על הגף עצמו אימת נשבר. וכן כל כיוצא בזה:

אם יש כאן ס"ס בענין שהוא מותר מן התורה אלא שהוא אסור מדרבנן ויש ספק בדרבנן ה"ז מותר כגון ספק אם נמלחו דגים טמאים עם טהורים מותר משום ס"ס ספק לא נמלחו ואת"ל נמלחו שמא אין בהן שומן ואע"פ שגם ציר דגים שאין בהן שומן אסור מדרבנן מ"מ הרי יש ספק אם נמלחו עמהם או לא וספק דרבנן לקולא. וכן כל כיוצא בזה:

איסור דרבנן כגון ביצת נבילה וכיוצא בו ג"כ אינו בטל אם הוא דבר חשוב כמו איסור תורה חוץ מבשר שנתעלם מן העין שהוא איסור שאסרוהו מחמת חומרא יתירה שלא מן הדין שבטל ברוב אבל לא אחד באחד וכן כל כיוצא בו. וכ"ש אם יש ספק בחתיכה אם זו היא שנתעלמה מן העין או לא שמותרת דספק דרבנן לקולא וכן בכל איסור דרבנן אפילו אותו שאסרוהו מן הדין כגון ביצת נבילה וכיוצא בו אם יש ספק אם היא ביצת כשרה או נבילה מותרת. ואפילו נודע האיסור דרבנן קודם שנולד הספק וכן כל כיוצא בזה:

גבינה שיש בה ספק אם היא גבינה של ישראל או של עובד כוכבים א"א בזה ספק דרבנן לקולא שכיון שאסרו חכמים גבינות העובדי כוכבים מחמת חשש איסור בגופן עשאוה כאיסור של תורה וכן כל כיוצא בזה. ולא אמרו ספק דרבנן לקולא בדבר שלא אסרוה מחמת חשש איסור בגופו אלא שאסרוה משום ד"א כגון ביצת נבלה וציר דגים טמאין ובשולי עובדי כוכבים וכל כיוצא בזה. וכן גבינת העובדי כוכבים שנתערבה אינה בטלה ברוב אם היא חתיכה הראויה להתכבד אבל נתערבה גבינה זו שיש בה ספק אם היא גבינת ישראל או גבינת העובד כוכבים בטלה ברוב (וע"ל ס"ס קי"ח):

אין אומרים ספק דרבנן לקולא אלא אם הספק הוא בעצמו ומצד עצמו הוא דרבנן אבל אם האיסור מצד עצמו ספק איסור תורה ומצד אחר בא שהוא מדרבנן א"א בזה ספק דרבנן לקולא שהרי ספק איסור שנתערב באחרים אינו בטל אע"פ שלא נודעה הספק איסור עד אחר שנתערב אע"פ שמן התורה אפילו ודאי איסור בטל ברוב אלא שחכמים אמרו שדבר חשוב אינו בטל וכן כל כיוצא בזה. בד"א בכענין שאמרנו מפני שיש כאן לפנינו חשש איסור שהרי בתערובות זו עכ"פ יש ספק איסור תורה אבל אם יש ספק אם יש כאן שום איסור כלל אפילו בא לו מצד אחר שהוא מדרבנן אנו אומרים בו ספק דרבנן לקולא שהרי אנו מתירין אם היו כאן ב' קדרות א' מהן של היתר ונפלה חתיכת נבלה לא' מהן ואינו ידוע לאיזה נפל אם יש בקדירת היתר רוב בענין שהוא מותר מן התורה משום ספק דרבנן לקולא שכלשיש לומר שמא אין כאן איסור כלל הרי הספק מצד עצמו בא לו שהוא מדרבנן. דבר שיש לו מתירין א"א בו ספק דרבנן לקולא:

וכל זה בספק איסור דרבנן) שאין לו חזקת איסור אבל יש חזקת איסור אסור:

אם נתערב איסור דרבנן חד בחד אע"פ שאינו דבר חשוב ואחר כך נאבד אחד מהן מן העולם ולא נודע איזהו כיון שנתחזק איסור בב' חתיכות אלו אין אומרים בזה ספק דרבנן לקולא:

אבל איסור דרבנן שנתערב חד בתרי ואינו דבר חשוב במינו בטל ברוב אפילו איסור תורה ושלא במינו צריך ס' היכא שאין הפסד כ"כ אבל אם נאבד אחד מהן אע"פ שישנו בעולם אפילו אין כאן ס' מותר כיון דהוא איסור דרבנן ובטל ג"כ ברוב מן הדין:

נתערב איסור דרבנן שהוא דבר חשוב ברוב או אפילו באלף אינו בטל ודינו ממש כאיסור תורה ועל הדרך שנתבאר בסי' זה סעי"א וכן אם נאבד א' מהן דינו ממש כאיסור תורה ועל הדרך שנתבאר בסעי"ז:

איסור דרבנן שנתערב חד בחד והוא דבר חשוב ואח"כ נתערב א' מהן ברוב אינו בטל כיון דנתחזק מתחלה האיסור בב' החתיכות א"כ כל א' וא' הרי הוא כגופו של איסור:

וכן ספק איסור תורה שנתערב חד בחד כל אחד הוא כגופו של איסור ואם נתערב אח"כ ברוב אינו בטל מטעם ס"ס:

וכל הדינים שנזכרו למעלה בספק איסור תורה וכיוצא בו שהוא אסור הוא אפי' בהפסד מרובה ואפי' אינו רוצה לאכלו כולו כאחד:

דבר שיש לו חזקת איסור אע"פ שיש בו ס"ס גמור ה"ז אסור שהרי בספק הראשון אנו מעמידין אותו על חזקת איסור אם כן אין כאן אלא ספק א':

היו כאן שלש ספיקות מותר שאף אם תעמידנו על חזקת איסור יש כאן ס"ס לא יהא זה חמור מודאי איסור שאין לך חזקת איסור גדול מזה ומותר בספק ספיקא:

וכל זה בחזקת איסור ממש וכן ספק בשחיטה הוא חזקת איסור דהחזקה היא בשחיטה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת אבל ס"ס גמור כדרוסה או ספק אם נשבר הגף מתירין מטעם ס"ס דאע"פ דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת מ"מ לענין דרוסה ושבירת הגף אין לנו חזקת איסור וכן כל כיוצא בזה:

לפיכך בהמה שאירע לה ספק בשחיטה ונתערב חד בחד ואח"כ נמצאת חתיכה ויש בה ספק אם היא מבהמה הכשרה או מזו אע"פ שבכיוצא בזה הוי ס"ס וכמו שנתבאר בדין ז' הואיל ויש כאן חזקת איסור שהספק הוא בשחיטה אין זה ס"ס:

ואפי' נתערב' אח"כ החתיכה זו אינה בטלה אם היא חשוב' כמ"ש בדין ג' שבכ"מ שאינו נחשב ס"ס דינו כספק איסור שנתערב:

אבל אם יש בחתיכה שלש ספיקות כגון שבהמה זו שאירע לה ספק בשחיטה יש בה ס"ס כגון שנמצא אחר השחיטה ספק פגימה בסכין וא"כ שמא אין זו פגימה ואת"ל שהיא פגימה שמא במפרקת נפגם אע"פ שלא היו מתירין הבהמה כשנתערבה חד בחד משום ס"ס כיון שהיה לה חזקת איסור מכל מקום החתיכה זו שיש בה ספק אם היא ממנה מותרת ואף על פי שנודע הספק הראשון קודם שנולד הספק בחתיכה כמו שנתבאר בדין ז':

לא מיקרי ספק או ס"ס אלא כשהאיסור וההיתר שוים אבל אם יש לתלות באיסור יותר מבהיתר וכן אם האיסור שכיח יותר מההיתר אין זה ספק כלל וע"ל סימן נ':

ספק בחסרון חכמה אינו ספק כלל לא לענין ספק אחד ולא לענין ס"ס כמו שנתבאר בסימן נ"ג וסימן נ"ה:

במקום שיש ס"ס גמור א"צ לבדוק כלל אע"פ שיש לברר האיסור על ידי בדיקה כגון נשבר הגף וספק אם ניקבה הריאה וכן ספק ספיקא בדרוסה וכל כיוצא בזה ויש חולקין ויש להחמיר היכא דאפשר ואין הפסד בדבר:

דיני ס"ס עמוקים ורחבים מני ים ויש בהם כללים וענינים הרבה ענינו של זה לא כענינו של זה וגם בדבר קל ודק יש להפריש בין זה לזה ע"כ אין לנו עכשיו לבדות שום ס"ס או ספק דרבנן להקל ללמוד דבר מדבר אם לא אותן המפורשים כל אחד במקומן וכן אותן שנתבארו למעלה או הדומה להן ממש או שיש בלא זה צדדים להתיר וגם זה אחר רוב העיון שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול:

ויתר דיני תערובות דברים החשובים כבר נתבארו בסי' זה על מקומם:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}