שולחן ערוך אבן העזר לט ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לט · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
קדשה על מנת שאין בה מומין, והיו בה מומין והלכה אצל רופא ורפא אותה, אינה מקודשת. אבל אם התנה האשה (על מנת) שאין בו מומין, והיו בו מומין והלך אצל רופא ורפאו, הרי זו מקודשת, שאין גנאי לאיש במומין שכבר נתרפאו, והאשה אינה מקפדת על זאת:
מפרשים
חלקת מחוקק
(י) וריפא אותה: כלו' אף שריפא אותה קודם שנודע לבעל דכה"ג גבי נדרים מקודשת אפ"ה גבי מומין אינה מקודשת שנמאסת בעיניו כשזוכר שהיו בה מומין ומיהו אם בשעת הקידושין כבר נתרפאו המומין שהיו בה קודם קידושין נרא' דמקודשת דהא לא התנה ע"מ שלא יהיו בך מומין מעולם ואינו מקפיד רק שלא יהי' בה עתה מום אף שתרפא מן המום מ"מ נמאסת בעיניו:
(יא) והלך אצל רופא: לכאור' משמע דמיירי שהלך קודם שנודע לאשה דמיד שנודע לה נתבטלו הקידושין וכמו שנתבאר לעיל סעיף ב' ומיהו י"ל שאין האשה מקפדת רק על מום שאין לו רפוא' ואינו דומה לאיש שיכול להקפיד על דבר מועט ומיד כשנודע לו יאמר אי אפשר באשה נדרנית ואינו רוצה שתלך אצל חכם:
בית שמואל
(יז) וריפא אותה: אפי' אם נתרפא' קודם ידיע' הבעל מ"מ אינה מקודשת אף על גב בנדרי' מהני היתר קודם שנודע להבעל שאני מומין דנמאס' בעיניו אף אחר שנתרפא' ואם היה בה מומין קודם הקידושין ונתרפא' מקודש' דלא התנה ע"ז ח"מ ואם היתה מצורעת קודם הקדושין או שהיתה נכפת בילדותה אפשר דהוי מום דיש לחוש שמא תחזור ותהיה מצורע' ונכפה תחתיו ח"מ בסימן קט"ז וכתבו תוס' דאין לומר דלא מהני רפואה משום דלשון התנאי היה ע"מ שאין בה מומין והיה בה דאם כן כשהתנה היא ע"מ שאין בו למה מהני רפואה אלא הטעם הוא משום מיאוס ובאיש כשנתרפא אינו נמאס בעיניה, נשמע מזה אפילו תנאי שהיא מתנה עמו אם לא נתקיים התנאי בטלים הקדושין אלא כשנתרפא הוא אמרינן דנתקיים התנאי ואם הוא מתנ' על מנת שלא יהי' בה מומים אפילו אם נתרפא' הוי כאלו לא נתקיים התנאי ואם היה בו מומים ונודע לה ואחר כך נתרפא מסופק בח"מ אם נתבטלו הקדושין ולכאורה נרא' דיש להבי' ראיה לזה דנתבטלו הקדושין דהא הקשה בסוגי' זו והתני' הלכ' אצל החכם להתיר' אצל הרופ' וריפא' אינ' מקודשת ולא תירץ דאיירי שכבר נודע לו מ"ה אינ' מקודש' אלא ע"כ דא"א לאוקמי אחר שנודע לו דא"כ קשה מסיפ' דתני' הלך הוא והותר נדרי' או נתרפ' מקודשת ואחר שנודע לה לא מהני אם נתרפ', מיהו י"ל הא דלא אוקמי הלכ' וכו' איירי אחר שנודע משום אצל רופ' וריפ' אינה מקודשת אפי' לא נודע לו ש"מ אצל חכם נמי איירי שלא נודע לו, ואם היא מתנה ע"מ שאין בו נדר ונמצ' בו נדרים אינה מקודשת אפילו אם התיר החכם אחר שנודע לה דהא נדרי' לאו משום מיאוס אלא הטעם כשהוא מקדש והתנה ע"מ שאין בה נדרים ונמצ' בה נדרים ונודע לו לא מהני היתר חכם משום שהוא סבר שמא אין היתר לנדר כמ"ש בתו' והרא"ש אם כן אף אם היא התנה הדין כן דהא כבר כתבתי כל שלא נתקיים התנאי אף אם היא התנו בטלו הקידושין:
באר היטב
(ט) אותה: אפי' אם נתרפאת קודם ידיעת הבעל אפ"ה אינה מקודשת. ומיהו אם בשעת הקדושין כבר נתרפאו המומין שהיו בה קודם הקדושין מקודשת דלא התנה ע"ז. ואם היתה מצורעת קודם הקדושין או שהיתה נכפה בילדותה הוי מום דיש לחוש שמא תחזור ותהיה מצורעת ונכפה תחתיו ח"מ ב"ש.
(י) וריפא': ואם נודע לה ואח"כ נתרפא מסיק הח"מ אם נתבטל הקדושין. ואם הוא מתנה ע"מ שאין בו נדר ונמצאו בו נדרים אינה מקודשת אפילו אם התיר החכם אחר שנודע לה ב"ש ע"ש.